אור תורה: ויקהל תשע”ו

Kipa Logo


“חכמת נשים בנתה ביתה”

עו”ד תמר אודרברג

האם מלאכת טווית החוטים מוזכרת לשבח או לגנאי ומהו הקשר העמוק של מלאכה זו לתענית אסתר

מדור פרשת השבוע של אתר כיפה, כ”ג אדר א´ תשע”ו, 03/03/2016

“וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטווה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש; וכל הנשים אשר נשא לבן אתנה בחכמה טוו את העיזים”.

פרשתנו מתארת את תרומתם של כלל בני ישראל לבניית המשכן. נשאלת השאלה, מהי אותה חכמה נשית שמודגשת בפסוקים אלו? מדוע ישנו עניין בהדגשת פועלן של הנשים דווקא?

ישנם פרשנים שמבארים את הפשט לפיו חכמתן של הנשים באותם ימים הייתה בפלך ומאחר ומקובל שטווית החוטים מתבצעת באמצעות נול ופלך, הרי שייחודן של הנשים כאן היא שטוו את האריגים במו ידיהן. יש המפרשים כי אפילו נשים עשירות – אשר היו להן משרתות שיכלו לבצע עבורן מלאכה זו – טוו במו ידיהן מפני חיבוב המצווה. יש מי שמדגיש שחכמת הנשים היתירה אינה דווקא בפלך, פעולה שנחשבת כרגילה, אלא בטוויה מן העזים וזוהי אומנות ייחודית.

לטעמי החיבור בין נשים ומלאכת הטוויה למושגים כמו חכמה ולב מעיד על עומק גדול יותר. שלמה המלך משבח את האישה על מומחיותה בתחום הטוויה בפיוט “אשת חיל”: “ידֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ”. כך גם מצינו בתלמוד הבבלי (יומא ס”ו עמוד ב’): “שאלה אישה חכמה את רבי אליעזר: מאחר שמעשה העגל שווין, מפני מה אין מיתתן שווה? אמר לה: אין חכמה לאשה אלא בפלך. וכן הוא אומר וכל אישה חכמת לב בידיה טוו”. הגמרא מדגישה שהאישה חכמה ועל תשובתו של רבי אליעזר שחכמת אישה בפלך ישנם מפרשים שנאמרה לגנאי. הרב יצחק גינזבורג מוצא בדבריו דווקא שבח. כיצד?

עיקר חכמתה של האישה בעשיית חוטים – שנועדו לחבר בין שני דברים ויותר. חכמת מלאכת הטוויה משמשת לחיבור חוטים בדרך לבניית בית ה’ – “חכמת נשים בנתה ביתה”. פרשתנו עוסקת בבניית בית ה’ וברור שגם בבניית הבית הפרטי האישה היא אשר בחוכמתה טווה את המסגרת המשפחתית ומחברת בין חלקי המשפחה (לא חסרות דוגמאות לכך מארבע האימהות ומנשים נוספות בתנ”ך).

אלא שהחוכמה אינה עומדת לבדה בפרשתנו, אלא מצטרפת ללב. צירוף השניים מדגיש רובד נוסף של החוכמה. היא אינה חיצונית – כזאת שניתן ללמוד בשכל בלבד. גם אין מדובר בכישרון אמנותי רגיל, אלא בחכמת לב פנימית – זו שנקראת בימינו אינטליגנציה רגשית. בה ניחנו הנשים והיא המאפשרת להן את היכולת לבנות את בית ה’ – את המשכן.

אנו נמצאים בעיצומו של חודש אדר מעובר. מי לנו כאסתר המלכה שניחנה בחוכמת לב – ידעה לארוג תכנית חכמה ולהראות למלך אחשוורוש מי הוא זה ואיזהו אשר רוצה להשמיד את עמה ומולדתה. יחד עם זאת היא לא שכחה את הלב – “לך כנוס את כל היהודים וצומו עליי”. זוהי חכמת לב: חוכמה שכלית לרקום תכנית מסודרת להפלת המן, בצירוף לב ואיחוד של כל עם ישראל ובנייתו מחדש. זאת חרף העובדה שהיה “מפוזר ומפורד בין כל העמים”.

חרף בניית העם מחדש, אסתר שילמה מחיר כבד – היא נישאה למי שלא חפצה בו ואף נאלצה להישאר נשואה לו גם בסיום סיפור המגילה. לכן, אך סמלי הוא שיום תענית אסתר – יום בנייתו מחדש של בית ישראל – נבחר לציון “יום העגונה”. אסור לנו לשכוח כי כל אישה זכאית להשתמש בחכמת הלב לבניית ביתה, אך רק מתוך חופש, אושר ושמחה.

תמר אודרברג היא עורכת דין ביד לאישה, ארגון המעניק ייעוץ וייצוג משפטי לעגונות ומסורבות גט, מבית אור תורה סטון

Print Friendly, PDF & Email

Share this post

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Font Resize
Contrast