אור תורה: חוקת תשע”ו

Kipa Logo

 


באר מים חיים- למה התרגז משה?

מאירה וולט-מארק

מדוע התרגז משה במי מריבה? מה גרם לו לברוח עם אהרן לאהל מועד ולפול על פניו? הרי אין זו הפעם הראשונה בתורהבה בני ישראל מתלוננים!

מדור פרשת השבוע של אתר כיפה, ל סיון תשע”ו, 06/07/2016

מדוע התרגז משה במי מריבה? מה גרם לו לברוח עם אהרן לאהל מועד ולפול על פניו? הרי אין זו הפעם הראשונה בתורה (וגם לא האחרונה) בה בני ישראל מתלוננים! משה כבר התמודד עם תלונות מחסור במים לשתייה עוד כשהיו במרה וגם כשחנו ברפידים. מדוע אין הוא פונה כעת לעזרת ה’ כפי שנהג שם?

כל זמן שהיתה מרים קיימת היתה באר מספקת את ישראל. משמתה מרים מהו אומר? “ותמת שם מרים… ולא היה מים לעדה” (במדבר כ, א-ב), שנסתלקה הבאר.

חז”ל דורשים את סמיכות הפסוקים ומסבירים שאין מים כי הבאר שליוותה את ישראל התקיימה בזכות מרים ונסתלקה עם מותה. ר’ שלמה אפרים מלונטשיץ, בעל הכלי יקר פירש זאת כעונש, לפי שלא הספידוה ישראל כראוי ולא הרגישו בהעדרה כלל עד שנזקקו למים שהם לקחו כמשאב שמובן מאליו.

משה התאבל על מות אחותו שניצבה ליד הנילוס מרחוק לדעת מה יעשה לו. הוא חב לה את קיומו! כשם שהופיעה פנים כנגד אביה עמרם עד שהחזיר ונשא את יוכבד למרות גזרת פרעה, כך התערבה בחייו האישיים של משה למען אשתו ציפורה והמשכיות המשפחה. למה נקרא שמה אפרת? שפרו ורבו ישראל על ידיה. כנגד תפיסת הקדושה והפרישות של משה הציגה מרים מודל שמעורב עם הבריות והחיים. לכן למרות שהוציאה דיבתו רעה, התפלל עבורה אל נא רפא נא לה.

בחירה זו בחיים אינה מובנת מאליה מבחינה ביוגרפית. כחולת צרעת שהחלימה ידעה מרים מה זה להיות כמת שייאכל חצי בשרו בעודה בחיים. ולמה נקרא שמה עזובה? שהכל עזבוה מתחילתה…שהיו פניה דומין ליריעות. יתכן שהמרירות שבשורש שמה מרים היא גם אישית ולא רק מייצגת את קשיי השעבוד הלאומי בעת לידתה. עם כל זאת מרים מרוממת וסוחפת את הסובבים אותה.

בעוד משה המנהיג מוביל את שירת הים כחזן בלשון יחיד – “אשירה לה’ כי גאה גאה”, מרים המיילדת מעודדת את הנשים בים סוף למצוא את קולן האישי, להשתתף במחול ושירה באופן עצמאי – “ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את התוף בידה, ותצאנה כל הנשים אחריה, ותען להן מרים: שירו לה’ כי גאה גאה”. משה איבד אחות שעזרה לו לשאת בנטל המנהיגות ואין לו אפילו איך לבטא את כאבו.

שתיקתו הרועמת של אהרן אינה מאפשרת שיתוף באבדן וביגון. משה שקוע בתוך אבלו הפרטי כאח ומנהיג לאומי, מנוכר לאחרים, ללא מסגרת של ניחום אבלים, ויכולת לחלוק את הנטל הרגשי. “שמעו נא המרים” משה צועק על ישראל ומכה בסלע פעמיים.

כתיקון למיתת מרים, כל בית ישראל מבכים את אהרן במיתתו במשך שלושים יום וכן את משה , שאף מהווה את אחד מהמקורות ההלכתיים לביסוס מסגרת אבלות השלושים (מסכת שמחות פרק ז,ט).

מאירה וולט-מארק הינה מנטורית ומלמדת במכון למנהיגות הלכתית ע”ש סוזי ברדפילד במדרשת לינדנבאום , מבית רשת אור תורה סטון

Print Friendly, PDF & Email

Share this post

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Font Resize
Contrast