אור תורה: כי תבוא תשע”ו

Kipa Logo

 


על האושר והכאב

יעל שמעוני

כל אדם חווה את כאבו באופן מדויק שאין שני לו, בעוד האושר נותר שטחי ללא התערבות מודעת. יש לעלות על האתגר הזה ולשורר את האושר

מדור פרשת השבוע של אתר כיפה, י”ט אלול תשע”ו, 22/09/2016

חלק נכבד מפרשת השבוע שלנו מוקדש לעיסוק בקללות ובברכות – גם במעמד הר גריזים והר עיבל, וגם בפירוט העומד בפני עצמו של קללות וברכות המרכיבות את הברית בערבות מואב. זכורה לי חוויה קשה בהקשבה לפרשה זו: בקיץ שבין כיתה י”א לי”ב, בשבת של המסע לפולין, שמעתי את הברכות והקללות והצטמררתי. שנים לאחר מכן ממשיכה צמרמורת זו ללוות אותי בקריאת הקללות המופיעות בפרשתנו ובפרשת בחוקותיי.

עם השנים הצטרפה לצמרמורת זו פליאה, שהלכה והעמיקה סביב היחס בין הברכות לקללות. הקללות, שכאמור הן שמשכו את תשומת ליבי לראשונה, הן משוכללות ומפורטות – מתוארות לפרטים מעוררי פלצות ושוברות שיאים של דמיון, עוברות בין העולם הגופני לעולם הנפשי, חדות ומדויקות, מעשה אומנות של ממש. לעומתן הברכות הן קצרות וכלליות, מתמקדות בפן הפיזי, או מתארות העדר של פגיעה. אם נשווה את מספר הפסוקים, נראה בבירור את ההבדל: אורך הקללות כמעט פי שלוש מאורך הברכות.

 עם השנים התחדדה השאלה שניקרה: האם התורה – שהיא ספר מופלא שלימוד מדוקדק בו מביא לתובנות רבות ואין סופיות על העולם – מלמדת אותנו משהו בסיסי על האושר והכאב? האם לא עולה מכאן כי האושר הוא שטחי, כללי ופיזי, בעוד שהכאב הוא עשיר באופן מדויק ועמוק? משפט הפתיחה של אנה קארנינה התחיל להדהד באוזניי בעת קריאת פרשיות אלו – “כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. אך המשפחות האומללות – אומללות הן כל אחת על פי דרכה”.

 הצגת האושר כשטחי, אל מול עומקו של הסבל, בלטה להפליא מבין פסוקי הפרשה והטרידה אותי. אם זהו האושר, האם אינו פגום הוא? מה הקב”ה אומר לי בפסוקים אלו על היכולת של האדם לחיות באמת חיי ברכה?

 שוחחתי על עניין זה עם אנשים שונים אשר עולם הנפש והרוח, האומנות והתורה מפעמים בהם. היו בהם שאמרו שאכן כך – הסבל והכאב הם למעשה האוצר שממנו מפכה עולם הרוח. ייתכן שזוהי הבנה אפשרית, אולם אני חיפשתי בכל זאת תשובה אחרת. חיפשתי בתנ”ך האם אכן היחס הזה בין הברכה לקללה נשמר. האם אכן הקללות תמיד מאפילות על הברכות בעוצמתן, היקפן ועומקן.

 ואכן מצאתי ספר שבו קיימת תמונת מראה לפרשיות “בחוקותיי” ו”כי תבוא”: ספר תהילים, וביתר דיוק, מזמור קי”ט. ההיכרות שלי עם מזמור זה, גם היא בנסיבות מטרידות כמו של רובנו – זהו המזמור המשמש לאותיות נשמת הנפטר בעומדנו מול הקבר של יקירנו שנה אחרי שנה. אך פתאום הבחנתי שלמעשה מזמור זה הוא תמונת המראה של הקללות המפורטות. במזמור קי”ט כל אות מקבלת שמונה פסוקים להלל. מספר זה נראה לי כהצבת מענה למבנה שבע הקללות המופיעה בפרשת בחקותי: לא רק שכל אותיות הא”ב הופכות להלל, אלא שההלל נאמר שמונה פעמים – פעם אחת יותר משבע הקללות.

 מדוע בתורה הקללות הן המפורטות והברכות משוטחות ואילו בתהילים הברכות נגאלות? אציע תובנה – הקללות והצער, גם ללא התערבות אנושית אקטיבית ומאומצת, הם אירועים עצומים ומפורטים. כל אדם חווה את כאבו בדיוק ושכלול שאין שני לו, בעוד האושר נותר שטחי ללא התערבות מודעת ומאמץ. האושר הוא המבחן העומד פרוש לרגלנו וכדי לחוות אותו בעוצמה עלינו להשקיע מאמץ אנושי ונפשי. האתגר הרובץ לפתחנו הוא היכולת להגיד שירה, היכולת לשורר את האושר. ללא השקעה שם, האושר יישאר חלול ודהוי לעומת הצער והכאב בחיינו. היכולת לומר שירה היא זו המפרידה בין הסיכוי לגאולה למימוש סיכוי זה.

 הדברים האלו הדהדו לי כשקראתי דברים שכתבה בת גלים שער בפייסבוק:

בחתונת בתנו שיראל חשנו 
את מה שביטא באופן כל כך מדויק 
יהודה עמיחי בשירו דיוק הכאב וטשטוש האושר”:

 דיוק הכאב וטשטוש האושר.
אני חושב על הדיוק
שבו בני אדם מתארים את כאבם
בחדרי רופא.
אפילו אלה שלא למדו קרוא וכתוב
מדייקים:

 זה כאב מושך וזה כאב קורע, וזה כמו מנסר
זה שורף וזה כאב חד וזה כהה.
זה פה, בדיוק פה
כן. כן. האושר מטשטש הכל.
שמעתי אומרים 
אחר לילות אהבה ואחר חגיגות,
היה נפלא,
הרגשתי כמו בשמים.

 ואפילו איש החלל שריחף בחלל
קשור לחללית רק קרא:
נפלא, נהדר, אין לי מילים.
טשטוש האושר ודיוק הכאב
ואני רוצה לתאר בדיוק של כאב חד
גם את האושר העמום ואת השמחה.
למדתי לדבר אצל הכאבים”.

 כדבריו של עמיחי – הדיוק של הקללות הוא המלמד אותנו את כלי הדיוק הנפשיים והשאלה הנותרת פתוחה היא: האם נעתר לתשוקה להשתמש בהם לאומנות האושר – לעשות את האומנות הזו בעצמנו או לפנות לאומנים בינינו שיתנו לנו את המילים ואת הדיוקים.

יעל שמעוני מלמדת במדרשת לינדנבאום, מבית רשת אור תורה סטון

Print Friendly, PDF & Email

Share this post

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Font Resize
Contrast