אור תורה: פרשת ויקהל-פקודי

Kipa Logo


לאן הולכים קולות המצביעים?

הרב בועז פש  

מדוע ביקש גבאי הצדקה של הישיבה סוס וכרכרה וכיצד זה עשוי להשפיע על ההצבעה שלכם ביום הבחירות?

מדור פרשת השבוע של אתר כיפה, כ אדר תשע”ה, 11/03/2015

בעוד מספר ימים נלך כולנו לבחור את נציגנו שיישבו ב’משכן’ הכנסת. בפרשתנו התורה מסיימת לתאר את בניית ‘מִשְׁכַּן הָעֵדוּת’ – “עֵדוּת הִיא לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה בְּיִשְׂרָאֵל”. אנו שבעי אכזבות מנבחרי הציבור, משום שאנו יודעים שמה שהיה הוא שיהיה וההבטחות שהופרחו באוויר אינן בהכרח מבוססות מציאות. אבל האם קיימת דרך אחרת? האם ישנה אפשרות שלא להתאכזב?

מסופר על ישיבת וולוז’ין שהעסיקה גבאי צדקה, שתפקידו היה לחזר על עיירות ישראל ברחבי ליטא ולקבץ תרומות לצורך קיום הישיבה ובחוריה. באחד הימים ניגש גבאי הצדקה לרבי חיים מוולוז’ין, ראש הישיבה, והציע לייעל את תפקידו. אם הישיבה תקנה לי כרכרה וסוס, אמר הגבאי, אוכל לפקוד בתים רבים יותר בטווח זמן קצר. הגבאי לא הסתפק בכך וביקש גם שירכשו לו מערכת בגדים הולמת כדי שיחס התורמים יהיה בהתאם וגובה התרומות יעלה. ראש הישיבה קיבל את הרעיון ואכן זרם התרומות התגבר בצורה משמעותית.

באותו הזמן פחתו תרומותיו של אחד מבעלי הבתים שתמיד פתח את ידו ביד רחבה, אך ר’ חיים ראש הישיבה דן אותו לכף זכות. באחד הימים פגש ר’ חיים את הנדיב והתעניין בעדינות בשלומו שמא עסקיו אינם מצליחים כבעבר. לאחר שאמר הנדיב שעסקיו פורחים כתמיד, לא התאפק ראש הישיבה ושאל בהתנצלות על גובה התרומות שירד לאחרונה. הסביר הנדיב, באי נעימות, שלתומו חשב שכספו נתרם לצורך מזון התלמידים שלומדים תורה. אך לאחר שראה שתרומותיו זורמות למימון סוס וכרכרה ובגדי מותרות לגבאי, אזי הוא אינו מעוניין להוציא על כך את כספו.

תשובתו של ר’ חיים, בחיוך מבין, לא איחרה לבוא. כספך הכשר הולך למקום המיועד לו להחזקת לומדי תורה, אמר ראש הישיבה, ואילו דווקא כספם של אחרים הוא היוצא למימון הסוס והלבוש של הגבאי.  ר’ חיים המשיך והסביר: על בצלאל נאמר בפרשתינו: “וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה. וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחשֶׁת”. על כך הסבירו חז”ל (ילקוט שמעוני כי-תשא רמז שפט): “אמר רב יהודה אמר רב: יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ”.

בצלאל ידע ‘להריח’ את התרומות – האם הכסף הושג ביושר וניתן בלב שלם או לא. בצלאל ידע את מעמדה של התרומה וייעד אותה בהתאם למטרה המתאימה. מהזהב ‘הכשר ביותר’ עשה את הקדוש ביותר – ארון העדות – ומהפחות ביותר עשה את היריעות והקרשים. את התרומות שהיה בהן ‘ריח’ פסול דאג בצלאל להוציא לתשלומים שונים מחוץ לתחומי המשכן.

סיים ר’ חיים מוולוז’ין ואמר – כך גם דואג הקב”ה שהכסף הטוב יגיע אל מקומו הנכון ואילו הגרוע יותר לכרכרה ולסוסים. אומנותו של בצלאל הייתה לחלק את התרומות בצורה נכונה ואמיתית ולשם כך נדרשה אותה חכמה שנבראו בה שמים וארץ, משום שזוהי בדיוק פעולתו של הקב”ה – סידור המציאות על פי האמת והצדק.

נחזור למציאות שלנו וליום הבחירות הקרב ובא. אם חלילה קולו של הבוחר מגיע משנאה ודחייה וממוטיבציה לא ראויה, הרי שזהו קול מבוזבז וטוב כבר לא יצא ממנו. אך אל לנו להתאכזב – לא עכשיו ולא בעתיד. קולו של הבוחר שבא ממקום טהור יסייע ויגרום טוב בעולם ויביא לתוצאות טובות.

אז לכו להצביע בשמחה ובטוב משום “אין הקדוש ברוך הוא מקפח אפילו שכר שיחה נאה” (בבלי נזיר כג:).

הרב בועז פש הוא ראש כולל “תורת יוסף”, במסגרת מכון הסמכה לרבנות ע”ש יוסף וגיננדל שטראוס, מבית אור תורה סטון

Print Friendly, PDF & Email

Share this post

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Font Resize
Contrast