אור תורה: שופטים תשע”ו

Kipa Logo

 %d7%a2%d7%a0%d7%91%d7%a8-%d7%92%d7%91%d7%90%d7%99-%d7%96%d7%93%d7%94


ציון במשפט תפדה”- הנוסחה לחברה מתוקנת”

ענבר גבאי-זדה

הסנהדרין יושבים בסמוך למקום המקדש ומזכירים לשופטים את אחריותם למרדף הצדק. ענבר גבאי-זדה על הנוסחה החברתית שחושף משה רבינו בנאומו הגדול

מדור פרשת השבוע של אתר כיפה, ה אלול תשע”ו, 08/09/2016

במסע הארוך והמפרך מארץ הנילוס אל מפתן ארץ הקודש, בני ישראל צמאי חרות. אך הם טרם מבינים מה היא חברה ומה טיבה של חברה מדינית שמייצגת את הקב”ה. ייעודם הוגדר מקדמת דנא בספר בראשית – “ושמרו דרך ה’ לעשות צדקה ומשפט“, ברם לא היתה להם אפשרות ריאלית ליישמו. עתה, אחרי מאות שנים של גלות וכמיהה, בני ישראל מקבלים צו הבנוי ממשפט אחד מכריע: “שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך… ושפטו את העם משפט צדק“, שתכליתו היא הקמת חברה צודקת באופן מערכתי. משה, בתוך נאומו הגדול לקראת הפרידה מחד והכנה לכניסה לארץ מאידך, חושף בפני עם ישראל נוסחה חברתית לפרט ולכלל, ומלמדם עקרונות שיאפשרו להם להקים חברה ששונה מהותית מהמוכר במרחב המדיני דאז. משה משרטט מפת דרכים חברתית מדינית, שמשקפת את עקרון הפרדת הרשויות. עוד לפני הפילוסוף הצרפתי מונטסקייה שדגל בפיצול סמכויות השלטון לרשויות נפרדות, מצינו בפרשתנו חלוקה של חמש רשויות: השופט, הכהן, הלוי, המלך והנביא.

בהבנת התפקיד הייחודי של הרשויות השונות ניאחז בשולי גלימתו של האברבנאל שמסווג את הרשויות הללו להנהגה אנושית לעומת הנהגה אלוקית. ההנהגה האנושית כוללת בתוכה את השופט והמלך; לעומתה ההנהגה הרוחנית מיוצגת על ידי הכהן, הלוי והנביא. תפקיד השופט והמלך ליצור סדר וארגון בעולם החומרי, החברתי והמדיני. התפקיד של המלך הוא לשמור על העם, להגן על בטחונו, ולקדם את כלכלתו רווחתו ושגשוגו. השופט אמון על עשיית הצדק ושמירת האיזון במבנה האזרחי והקהילתי. כל שבט וקהילה בוחרים את השופטים שלהם. אין זה מינוי שנעשה על ידי הנביא או המלך, מסביר האברבנאל, אלא דווקא על ידי העם. כוחו של השופט נובע מתוך הסכמת העם לתת לו את הכוח הזה. דווקא כך השופט מרוויח ביושר את מעמדו כבורר ופוסק שמקובל על האזרחים כולם. זו משמעות הפסוק “שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך“. בעולם העתיק זה היה חידוש מרענן, שהרי המלך הוא זה שמינה את השופטים, ולרוב הוא גם היה השופט.

תפקידם של הכהן, הלוי והנביא – לעומת זאת – הוא ליצוק תוכן ומשמעות, להכניס את מימד הרוח והקדושה לתוך החברה. מתוך החזון להיות חברת מופת שהיא אור לגויים, התורה מלמדת את עם ישראל לחבר את המימד המדיני-חברתי-כלכלי למימד טראנצנדנטי רוחני. כל המסגרות הללו, כשהן פועלות על פי עקרונות צדק ומוסר המופיעות בדיני התורה, הן התשתית לאותה הופעה נשגבה של גילוי שכינה הנעשית בפועל על ידי הנהגת הכהונה והנבואה. הכהונה והלווים כמייצגים את מקום המקדש, והנביא המנכיח את הדיבור האלוקי.

יחד עם זאת, הפרדת הרשויות אינה מוחלטת, וישנו חיבור חיוני בין ההנהגה האנושית לאלוקית. המלך עם כל עוצמתו השלטונית כפוף לרצונו של הא-ל ולכן הוא מחויב בכתיבת ספר תורה לעצמו כאשר מעשה הכתיבה נעשה בפני הכהן. באופן דומה, הסנהדרין יושבים בסמוך למקום המקדש במטרה להזכיר לשופטים את אחריותם לרדוף אחר הצדק מתוך מודעות לנוכחותו של שופט כל הארץ. ובכן, כל רשות מדינית ממלאת פונקציה חשובה לקיומו השלם של העם, אך גם מדרבנת את הרשות השנייה לדבוק בדרכי ה’.

היום, עם שובנו לציון ומאמצנו להקים חברה ישראלית לתפארת, אסור להשאיר את דברי ישעיהו הנביא – “ציון במשפט תפדה” – בגדר סיסמא תיאורטית של גאולה עתידית, אלא כהוראה נחוצה למנהיגים של עם ישראל לשפוט את העם מתוך מודעות של צדק וקדושה. על שופטינו, דייננו, ושרינו להשתמש בכלים שבידיהם כדי ליצור פתרונות למצוקות של העם ולעבוד יחד כדי להנכיח הן את הצדק והן את כבוד השכינה – ומתוך כוונה לקיים את המשפט “וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה ;אַחֲרֵי-כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק–קִרְיָה, נֶאֱמָנָה.  צִיּוֹן, בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה; וְשָׁבֶיהָ, בִּצְדָקָה” (ישעיהו א).

ענבר גבאי-זדה מלמדת במדרשת לינדנבאום, מבית רשת אור תורה סטון

Print Friendly, PDF & Email

Share this post

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Font Resize
Contrast