אור תורה: תצוה תשע”ו

Kipa Logo


על תפקידו של מזבח הקטורת

הרב ברוך קהת

מהו ההבדל בין משכן של מעלה למשכן של מטה ומדוע ציווי מזבח הקטורת אינו נמצא במקומו הטבעי?

מדור פרשת השבוע של אתר כיפה, ט אדר א´ תשע”ו, 18/02/2016

“וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי; וְקִדַּשְׁתִּי אֶת אֹהֶל מוֹעֵד.. וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵא-לֹהִים; וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה’ אֱ-לֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי ה’ אֱ-לֹהֵיהֶם” (שמות כ”ט, מ”ג-מ”ו).

פסוקים נשגבים אלה חותמים את ציווי מלאכת המשכן. אלא שלאחר חתימה זו מופיעות עוד מספר פרשיות נספחות ששייכות לציווי הקמת המשכן – הראשונה שבהן היא מצוות עשיית מזבח הקטורת (ל’, א-י) שמקומה הראוי הוא דווקא לאחר הציווי על עשיית המנורה בסוף פרק כ”ה. אם כך, דחיית הציווי ממקומו והופעתו אחרי פסוקי החתימה מעורר קושי גדול.

נראה שהפתרון לקושי זה טמון בהבנת תפקידה של הקטורת. משני מקומות בתורה ניתן ללמוד על תפקידה:

א.    כשנכנס אהרן אל קודש הקודשים הוא מצווה: “וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ מִלִּפְנֵי ה’ וּמְלֹא חָפְנָיו קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה וְהֵבִיא מִבֵּית לַפָּרֹכֶת: וְנָתַן אֶת הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ לִפְנֵי ה’ וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטֹרֶת אֶת הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדוּת וְלֹא יָמוּת” (ויקרא ט”ז, יב-יג). תפקיד הקטורת בסדר העבודה ברור. מאחר שה’ נראה על הכפורת, נדרש אהרן ליצור כעין מסך שיבדיל בינו לבין כבוד ה’, ויגן עליו מפני הסכנה שבעמידה הישירה והחשופה לפני ה’.

ב.      כתגובה לתלונות עדת ישראל על משה ואהרן בעקבות ענישת עדת קורח נראה כבוד ה’ אל כל העדה. התגלות זו גוררת אחריה מגפה המכה בישראל. כדי לעצור את המגפה מצוה משה את אהרן: “קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי ה’ הֵחֵל הַנָּגֶף: וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם: וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה” (במדבר י”ז, יא-יג).

מסך הקטורת חוצץ בין המקום שאליו הגיעה השפעת התגלות כבוד ה’ שהכה בעם, לבין העם שעדיין לא הוכה במגפה ובכך הוא מגן עליו מפניה. נמצאנו למדים שענן הקטורת הוא מסך מגן בין כבוד ה’ לאדם קרוץ החומר, שבעומדו לפני ה’ יש לחוש שיספה בחטאתו – “מִי מְכַלְכֵּל אֶת יוֹם בּוֹאוֹ וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ כִּי הוּא כְּאֵשׁ מְצָרֵף” (מלאכי ג’, ב).

מזבח הקטורת ממוקם במרכז אוהל מועד, כנגד ארון הברית שעליו מתגלה כבוד ה’. לאור האמור, נראה שתפקיד קטורת התמיד שמוקטרת בכל יום בבוקר ובערב, הוא לעמוד כמסך בין מקום התגלות השכינה לבין פתח המקדש שאליו פונה עם ישראל, כדי שלא יעמדו אל מול כבוד ה’ בלא הגנה. על פי זה מובן הדגש של הכתוב לגבי מיקומו של מזבח הקטרת: “וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה” (שמות ל’, ו). הקטורת מוקטרת כנגד הכפורת, המקום שבו נועד הקב”ה עם משה.

כאמור, בעקבות מעמד הר סיני, כבוד ה’ שוכן על ההר והקב”ה מצווה את משה לדאוג להעברת השכינה מההר אל תוך ישראל: “וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר” (שמות כ”ה, מ). משמעות הכתוב היא שמשה רואה על ההר את המשכן של מעלה שאותו עליו להעתיק ולבנות כדמותו בתוך ישראל. במשכן של מעלה מצויים כלי המשכן שהם אמצעים לשכינת כבוד ה’. אך שם אין מקום וצורך במזבח קטורת שתפקידו אינו השראת השכינה אלא הגנה על ישראל מפני שכינת ה’ שבתוכם. לכן מצוות מזבח הקטורת אינה מופיעה במסגרת עיקר הציווי על עשיית המשכן. רק לאחר השלמת הציווי על מלאכת המשכן והצגת תוצאתו: “וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי.. וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” (שמות כ”ט, מג-מה) – התוצאה שבעקבותיה נדרש מזבח הקטורת כדי להגן על העם – מציבה התורה את מצוות עשייתו.

הידיעה כי ה’ שוכן בתוך ישראל מרוממת את העם, ודורשת ממנו שיתאים את הליכותיו ודרכיו למעמד זה. עם זאת, על העם לזכור שאמנם ה’ “שֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם” (ויקרא ט”ז, טז), אך מצב זה גם מוביל לכך ש”הַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת” (במדבר י”ח, ז). מזבח הקטורת מאפשר את השראת השכינה בקרב ישראל, ולצד זה הוא גם מזכיר לעם את הזהירות הנדרשת בעקבות הנוכחות האלוקית בקרבו, “פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה’ לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב” (שמות י”ט, כא).

הרב ברוך קהת הוא ר”מ בישיבת ההסדר או”ת מחנים ובמכון להסמכת רבנים ע”ש יוסף וגיננדל שטראוס, מבית אור תורה סטון

Print Friendly, PDF & Email

Share this post

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Font Resize
Contrast