אישה ופרשה: בא תשע”ז

Kipa Logo

 

בחצי הלילה הם באו

פרשת בא מביאה בפנינו ציון זמן מיוחד, שהאירועים המתרחשים בו קשורים זה בזה – חצי הלילה.

תמר נוימן

מדור פרשת השבוע של אתר כיפה, ו שבט תשע”ז, 02/02/2017

את המכות בפרשת בא אפשר לכנות “מכות הלילה”: במכת ארבה מתואר החושך המוחלט שהארבה הטיל על מצרים, במכת חושך נאמר שיצרה לילה לאורך שלושה ימים, ורגע השיא- מכת בכורות התרחשה בלילה, החצי הלילה :” וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיהוָה הִכָּה כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץמִצְרַיִם”.  מה משמעות הלילה במכות ובעיקר שיאן – חצי הלילה?

מכילתא דרשב”י יב, מ: “בחצי הלילה נדבר עם אבינו אברהם בין הבתרים ובחצי הלילה נולדיצחק ובחצי הלילה לקו בכורות מצרים, שנאמר: “ויהי מקץ” – קץ אחד לכולן: שלושים שנהוארבע מאות שנה. שלושים שנה אלו מה טיבן? מיום שנידבר עם אבינו אברהם בין הבתרים ועדשנולד יצחק – ל’ שנה. ומשנולד יצחק ועד שיצאו ישראל ממצרים ארבע מאות שנה”.

המדרש מציע פשר לפער בין  ספירת שנות השעבוד בהבטחה בבראשית  (400) וספירתן לאחר המימוש בשמות  (430), ושואל מתי החלו אותן 430 שנים? המכילתא מוסיפה לאירועי “חציהלילה” שני לילות נוספים: לילו של אברהם ולילו של יצחק. ארבע מאות שנה קודם לליל מכתבכורות נולד יצחק, ושלושים שנה קודם להולדת יצחק נערכה ברית בין הבתרים. ממנה סופרים, ו– 430 שנה אחריה צריכה להסתיים הגלות. גלות מצרים נוצרת מברית בין הבתרים – היא לאשרירותית ולא יוזמה של פרעה, אלא היא חלק מברית רחבה. “חצי הלילה” מסמן  במדרש  את הדיוק שבספירת הזמן לסוף השעבוד. בדיוק  בחצי הלילה  – השלמת זמן חדה, מחצי לילו שלאברהם לחצי לילו של משה. עד שהגרגר האחרון בשעון החול נפל.

מה מייחד ציון זמן זה ומה מאפיין אירועים שהתרחשו בו? מלבד אברהם, יצחק ומשה, הלילההיחיד שגם בו נאמר “ויהי בחצי הלילה” הוא לילה של רות. רות האלמנה הולכת עם נעמי חמותהלבית לחם. שם היא מחפשת גואל מקרב משפחת נעמי, ובאה אל בועז. בחצי הלילה בועז קם, נחרד לגלות שאינו לבד, ומכיר ברות. בחצי הלילה בועז מבטיח לה’: “ליני הלילה והיה בבקר אםיגאלך טוב- יגאל, ואם לא יחפץ לגאלך-  וגאלתיך אנכי, חי ה’, שכבי עד הבקר”. בועז מבטיחלרות שזהו ליל הגלות האחרון, ובבוקר-  יהיה לה גואל. שנתה בחצי השני של הלילה אינה דומהלשנתה בחציו הראשון.

בני ישראל ורות – בחצי לילם נגאלו ולא נגאלו. בחצי הלילה ה’ היכה ובועז הבטיח, אך בלילות אלה לכאורה לא השתנתה המציאות. עם ישראל יצא ממצרים רק בבוקר, ורות נגאלה רק בבוקר. אמנם הגאולה החגיגית טרם באה, אבל חצי הלילה היה הגרגר האחרון, השעבוד והאלמנות כברהסתיימו. הברית הקדומה של אברהם שנערכה בלילה – התעוררה בלילה. בליל מצרים בני ישראלאכלו את קורבן הפסח עד חצות, ובחצות ה’ התגלה בארץ מצרים, עבר על הפתחים ועל פי דםהפסח הכיר בבני בריתו. רות באה לבועז בלילה, ובחצות בועז מכיר באחריותו לגאולתה. הגאולההאינטימית מתרחשת בחצי הלילה. בבוקר היא תיוודע לשאר העולם, אולם שני בעלי הברית, ורק הם, נפגשים כבר בחצי הלילה. חצי  הלילה הוא שייזכר לדורות – ליל השימורים. פסח דורותייחגג לא בזמן היציאה ממצרים, אלא דווקא בלילה בו ה’ התגלה בארץ מצרים.

פסיקתא דרב כהנא פיסקה ז: “אני יוצא בתוך מצרים (שמות יא”ד). אמ’ הקב”ה כבר הבטחתילמשה ואמרתי לו לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא (במדבר יב:ז), יהא עבדי משה כזבן, אלאמה אמ’ משה כחצי הלילה, אף אני כחצי הלילה, לפי’ ויהי בחצי הלילה”.

המדרש מדייק שתיאור הזמן “חצי הלילה” של מצרים הופיע כבר קודם למכת בכורות באיוםשאיים משה על פרעה. הקב”ה הודיע למשה שיכה במצרים “בלילה”, אך משה הוא שמדייק “חצי

הלילה” – בזמן מדויק כחוט השערה. לפי הפסיקתא יוצא שמשה הכריז שהמכה תבוא בחצי הלילה וה’ “נאלץ” לעמוד בלו”ז שמשה קבע. תזמון “חצי הלילה” של מצרים הוא לפי חישובו של משה. לכאורה משה מודיע בכך לקב”ה שהגיע הרגע, שארבע מאות ושלושים השנים נגמרות בדיוק באותו חצי הלילה, וה’ אכן בא ועומד בדיבורו לאברהם. כמו משה גם רות תובעת אתהגאולה  מבועז “ופרשת  כנפך על  אמתך  כי  גואל  אתה”. בחצי הלילה משה ורות מנהלים אתהדיאלוג האינטימי עם הגואל. המפגש אינו רק רומנטי, ומתנהלת בו ברית בה יש גם מימד של תביעה מצד הנגאלים למימוש הברית.

 גאולת הבוקר הנגלית לעיני כל העמים (או אנשי בית לחם) יכולה להתרחש רק לאחר בריתהלילה. גאולת הבוקר, לאור היום, היא הפרהסיה לברית האינטימית שנכרתה בחצי הלילה, בחשיכה הנסתרת. אברהם כרת את הברית המכוננת עם ה’ בחצי הלילה. יצחק, הגושפנקה לברית זו שבלעדיו היא איננה, נולד בחצי הלילה. רות באה לבועז בלילה כדי לכונן את גאולתה בבוקר. ומשה, העומד להוציא את העם לגאולה בבוקר בדרכם לארץ שהובטחה בחצי הלילה, קובע זמןהברית’ מכת בכורות, לחצי הלילה – ואכן “ויהי בחצי הלילה וה’ הכה”.

 ואולי אפשר להמשיך  את שרשרת הלילות  ל-“חצי לילה” נוסף המבטא את הברית בין ה’ לזרע אברהם, בשנת 1976:

 “בַּחֲצִי הַלַּיְלָה הֵם קָמוּ
וְהִכּוּ בִּקְצֵה הָעוֹלָם
כִּבְנֵי רֶשֶׁף חָשׁוּ הִרְחִיקוּ עוּף
לְהָשִׁיב אֶת כְּבוֹד הָאָדָם
אֶל אֶרֶץ צְבִי” (תלמה אליגון רוז).

תמר נוימן מלמדת גמרא, היסטוריה ומחשבת ישראל ב”מדרשה תיכונית אור תורה ע”ש ג’ני ספירשטיין”, מבית אור תורה סטון

Print Friendly, PDF & Email

Share this post

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Font Resize
Contrast