קריאתו של הרוב הדומם
הרב שלמה וילק
ראש ישיבת הסדר או”ת מחנים
הגמרא במסכת ראש השנה טז’ ע”א וע”ב מבררת כמה שאלות חשובות. שלש שאלות שואלת הגמ’ בנושא התקיעה בשופר – מדוע תוקעים בשופר של איל, מדוע יש תקיעה ותרועה ומדוע יש שני סטים של תקיעות – מיושב ומעומד?
התשובות ידועות – תוקעים בשופר של איל כדי להזכיר את האיל שנאחז בסבך בעקידת יצחק ואת זכות האבות, יש תקיעה ותרועה כי כך כתוב בתורה ויש שני סטים של תקיעות כדי לבלבל את השטן. הגמרא עצמה מתפלאת על השאלות – הרי כתוב בתורה שצריך לתקוע ולהריע ומדוע שואלים שאלות שהתשובה עליהן כ”כ פשוטה?
ספר הערוך שנכתב במאה ה 11 ע”י ר’ נתן מרומי הוא מילון תלמודי חשוב מאוד המהווה בסיס לדיונים רבים במחשבת ישראל. הערוך מסביר מדוע השטן מתבלבל בראש השנה. הרי לפני החג לא הזכרנו את ראש החודש הקרב כדי שהשטן לא ישים לב ליום הדין הקרב, אולם ברגע שהשטן שומע את התקיעות הוא מיד נכנס לכוננות ויודע שהגיע יום הדין. התקיעות דווקא מעוררות את השטן ושולחות אותו לשדה הקרב. אולם ברגע שהוא שומע שתוקעים שוב בשופר הוא חושש ומתבלבל משום שהנביא ישעיה ניבא כי באחרית הימים יתקע בשופר גדול וזה יהיה זמנו של השטן להיעלם והשטן בטוח שהגיע יומו. התקיעות השונות הן התגובה שלנו לשטן שפתאום התעורר – הפעם זה סופי.
לאורך כל השנה אנו שומעים שוב ושוב את הצעקנים הקיצוניים. אלו מחרימים ואלו מפריעים בהצגות, אלו מפגינים נגד ואלו בעד. ותמיד חוזרת הסיסמא “הרוב הדומם”, שרובנו ממנו. והרוב הדומם אינו מפגין ואינו מביע דעות בראש כל חוצות, ובדרך כלל יש לרוב הזה רגשי אשמה על כך שהוא מפקיר את הבמה לשטניות, לקיצוניות ולהתלהמות.
בראש השנה הרוב הדומם פתאום צועק ותוקע ומריע. ציוו עלינו לתקוע בשופר פעם אחת והשטן כבר מכין את מלחמתו, הרי הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם. הוא שומע את התקיעות הללו והן אינן מפחידות אותו משום שהן נשמעות כמו מס שפתים, אולם ברגע שנשמעות התקיעות הנוספות, מסתבר כי הרוב הדומם קץ בדממה והוא זועק כנגד התוקפנות השטנית, כנגד מידת הדין וכנגד ההתלהמות.
צריך לזכור כי האמת תמיד מורכבת, היא בנויה מחלקים שונים ורואה אפשרויות שונות, לכן קשה לה להיאמר. הרבה יותר קל לזעוק שקרים או חלקי אמיתויות, והאמת נראית כפשרה. לכן הרוב דומם, מתקשה לשאול שאלות ונותן למציאות להתקדם כשהוא פועל בשקט. אולם מגיעים רגעים בהם צריך להכריע, לומר לכל המסכסכים די, לבלבל את השטן שנמצא בנו ונמצא בחוץ. חשוב להיות בדומיה, להמתין בסבלנות ולתת לשטן להתלהם בעוד אנחנו פועלים בשקט, אולם תקיעת השופר מזכירה לנו כי לעיתים הדומיה היא תרדמה וקוראת לנו להתעורר ולא להשאיר את העולם לשטן.
[btn href=”https://leverageit.nyc3.digitaloceanspaces.com/ots/wp-content/uploads/2015/08/17110639/Rabbi-Shlomo-Vilk.pdf” ] VIEW AS PDF [/btn]
