אברהם וישמעאל: הסתירה בין הציווי למשפחה

ברכה רוטנר למדה במדרשת או”ת לינדנבאום בשנים 1994-95 ו- 1995-96. היא הייתה יועצת ההלכה הראשונה בקהילה בארה”ב, וכיום עומדת בראש בית הספר התיכון לבנות סנטרל, מבית ישיבה יוניברסיטי.

ישנו פסוק דרמטי בבראשית כ”ה, ט’, בסוף פרשת חיי שרה: וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה – יצחק וישמעאל, שני בניו של אברהם, קוברים יחד את אביהם במערת המכפלה. מדוע מספרת לנו התורה ששניהם קברו אותו?

פסוקים אחדים לפני מות אברהם וקבורתו, אנו קוראים שאברהם נשא לאשה את קטורה, ונולדו להם בנים. ואז אברהם משלח את ישמעאל וכל יתר בניו מעליו. מדוע, אם כן, רק ישמעאל חוזר הביתה כדי לקבור את אביו ולמלא את מצוות “חסד של אמת” – אותו מעשה חסד שהמקבל אותו אינו יכול לגמול עליו טובה?

מעט מאוד ידוע לגבי מערכת היחסים שבין אברהם וישמעאל, וגם המעט הזה מאתגר. אברהם ושרה זקנים ועריריים. מחשש לעתידם, מפצירה שרה באברהם לשאת את שפחתה, הגר, לאשה, והגר נכנסת להיריון מיד. מערכת היחסים בין שרה והגר הופכת עכורה, והגר נמלטת. בסופו של דבר היא שבה לבית גברתה לאחר שמלאך ה’ מבטיח לה שבנה יגיע לגדולות, ויולדת שם בן. מי מעניק לילד את שמו? אברהם. זאת בניגוד לרחל ולאה, לדוגמה, המעניקות שמות לילדיהן בעצמן. ישמעאל, שראוי היה שיגיח לעולם לקול צהלות השמחה של שרה, זוכה להתעלמות מצדה. אך למרות שבין ישמעאל ושרה לא נוצר שום קשר, אברהם מפגין כלפיו דאגה רבה ואכפתיות.

בעוד ישמעאל הולך וגדל בבית אברהם, מתבשר אביו שעתיד להיוולד לו בן נוסף, יצחק, ושהוא יהיה יורשו האמתי. מיד מביע אברהם חשש לגבי ישמעאל – מה יעלה בגורלו? המדרש מסביר לנו שאברהם לא היה מעוניין שישמעאל יוחלף באחר. ניכר כי אברהם הבין משהו לגבי אופיו של ישמעאל, שכן הוא אוהב אותו, ומצפה שהוא יהיה יורשו האמתי. מיד כשהוא מצטווה לערוך ברית מילה, הוא מל את ישמעאל, ובאותם פסוקים הכתוב מתייחס לישמעאל פעמיים כ”בנו”. זוהי דרכו של המקרא להראות שאברהם אהב את בנו, ורצה שישתתף בשמירת מצוותיו של האל.

ואז נולד יצחק. שרה מביעה דאגה לגבי התנהגותו של ישמעאל. ישנו ויכוח בין המפרשים באשר למהות המעשה של ישמעאל אשר צד את עינה – האם הוא עובד עבודה זרה? קשה להניח, מכיוון שהוא גדל בבית אברהם. האם היא חוששת שישמעאל רואה בעצמו את בכורו של אברהם וחושב שראוי שיירש כפול מאחיו? או שמא היא פשוט איננה מעוניינת שיהיה איום כלשהו על מקומו של יצחק בבית? אולי שרה רואה משהו במערכת היחסים ההדוקה שהתפתחה בין אברהם לישמעאל. שרה כה מוטרדת עד שהיא דורשת מאברהם שיגרש את ישמעאל, והתורה מספרת לנו שהדבר היה רע בעיני אברהם. הוא אוהב את בנו ואינו רוצה לגרש אותו. אך ה’ אומר לו שעליו להקשיב לדברי שרה, ומבטיח לו שגם ישמעאל יהפוך לגוי גדול. אברהם מגרש את ישמעאל, ואפילו משכים קום בבוקר לעשות כן. אך בשלב הזה מתייחסים לישמעאל כאל “הילד”. ייתכן שבכך מדגים לנו הכתוב שאברהם אכן קיבל את העובדה שישמעאל לא יהיה הבן הנבחר, גם אם בחוסר רצון.

בפרקי דרבי אליעזר ל’ אנו למדים שאברהם לא זונח את ישמעאל לגמרי. כאשר ישמעאל גדל, אברהם מבקר אותו ופוגש את אשתו, שאיננה מכניסת אורחים ולא מתייחסת אליו יפה. אברהם מבקש ממנה למסור לבנו הודעה שביתו שבור. ישמעאל מקבל את ההודעה, מתגרש מאשתו, ומתחתן עם אחרת. כעבור שנים אחדות, חוזר אברהם לבקר את ישמעאל ופוגש את אשתו החדשה. היא מקבלת אותו בסבר פנים יפות, ולה הוא אומר למסור לישמעאל שביתו עומד על כנו. כך ידע ישמעאל שאביו עודנו אוהב אותו.

לכן חוזר ישמעאל לקבור את אברהם. גם ישמעאל וגם יצחק הרגישו שאביהם אוהב אותם ומאמין בהם. ייתכן שגם יתר בניו היו אהובים, אך לא היה להם חלק של ממש במורשתו. הם לא קברו את אברהם, אלא ישמעאל ויצחק בלבד. ישמעאל קיבל על עצמו שזהו מקומו – שיצחק הוא הבן הנבחר. לכן מוזכר שמו של יצחק ראשון. התלמוד במסכת בבא בתרא ט”ז ע”ב מציין ש”ישמעאל עשה תשובה” בעת שקבר את אברהם. ייתכן שפירוש הדבר הוא שהוא חזר בתשובה, אך ייתכן גם שהכוונה היא שחזר לשורשיו. מכיוון שיצחק כבר נישא ונראה היה שהדור הבא מובטח, יכול היה ישמעאל לשוב הביתה בבטחה ולמלא את חובתו כלפי אביו, שאהב אותו ושאותו אהב.

אברהם אהב את ישמעאל, אך הבין שאחריותו היא לגדל את יורשו האמתי, את יצחק. וששני בניו אינם יכולים לגור באותו בית. אך חובתו זו לא מנעה ממנו לאהוב את בנו, רק לגור אתו באותו בית. הקשר ביניהם היה ונותר חזק עד מותו של אברהם. אברהם לא ויתר על ישמעאל בשום שלב – הוא תמיד ידע שהוא נועד לגדולות.

ספר בראשית מספק לנו מודלים לסוגים שונים של קשרים משפחתיים, ומראה לנו שבסופו של דבר, אהבת המשפחה, אהבת אב לבנו, היא קשר בל יינתק. ישנם מצבים שבהם צריך להקריב דבר מה, או נסיבות שבעטיין נוצר מתח בתוך המערכת המשפחתית, אך זהו חלק מהחיים. למרות המרחק בינינו וחובותינו השונים, בזכות אהבתנו זה לזה נישאר תמיד יחד.