חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

“אז” ישיר משה ובני ישראל

מאת הרבנית רחל ריינפלד – וכטפוגל
רבנית המדרשה התיכונית ‘אור תורה’ ע”ש ג’ני ספירשטיין

%D7%A8%D7%97%D7%9C %D7%95%D7%9B%D7%98%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%9Cבשביעי של פסח נקרא בתורה (כל אחד בביתו) על אחד האירועים הגדולים והמחוננים שחוו עם ישראל – קריעת ים סוף. כיצד אירוע זה שקרה לפני יותר משלשת אלפי שנה קשור אלינו? כדי להתייחס לשאלה זו נעיין בפסוקים ובמדרשים המתארים את האירוע.

לאחר הליכתם של ישראל ביבשה בתוך הים, וראייתם את המים אשר עמדו להם כחומה מימינם ומשמאלם,  כתוב בתורה “וַיַּ֨רְא יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַיָּ֣ד הַגְּדֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְקֹוָק֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם אֶת־יְקֹוָ֑ק וַֽיַּאֲמִ֙ינוּ֙ בַּֽיקֹוָ֔ק וּבְמֹשֶׁ֖ה עַבְדּֽוֹ” (שמות יד, לא) ומיד לאחר מכן ” אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיקֹוָ֔ק וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽיקֹוָק֙..” (שם טו, א).

על שני פסוקים אלו עולות שאלות רבות. מדוע דווקא עכשיו האמינו ישראל בה’? מה פשר אמונה זו, לאחר שכבר האמינו קודם לכן במצרים לאחר שמשה הראה להם את האותות “וַֽיַּאֲמֵ֖ן הָעָ֑ם וַֽיִּשְׁמְע֡וּ כִּֽי־פָקַ֨ד יְקֹוָ֜ק אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל” (שמחת ד,לא)? בנוסף נשאל, מה פשר המילה “אז”, אשר מקשר בין ההכרה בה’ בפסוק שלפניו לבין שירת הים? נגלה שהמילה הקטנה “אז”, טומנת בחובה משמעות גדולה ועמוקה. המילה “ישיר” מעלה גם היא תהיות, מדוע נאמרה בלשון עתיד, במקום המתבקש מבחינה לשונית ‘אז שר’? (או ‘וישיר’ עם ו’ ההיפוך).

אמונה לדורות

נפתח בשאלה במה שונה האמונה על הים מהאמונה שכבר האמינו בבוא משה לבשר לעם על הגאולה שתבוא. צריך להוסיף ולשאול, מה פשר האמונה דווקא על הים, מאחר שכבר ראו את המכות והניסים הגדולים שבמצרים. המדרש (שמות רבה פרשת בשלח פרשה כג, ב) מבאר שהעם חזרו בהם מאמונתם בתחילה ואז: “כיון שבאו על הים וראו גבורתו של הקדוש ברוך הוא היאך עושה משפט ברשעים… מיד “ויאמינו בה'”, ובזכות האמנה שרתה עליהם רוח הקודש ואמרו שירה הדא הוא דכתיב “אז ישיר משה ובני ישראל” ואין אז אלא לשון אמנה”. עדיין יש לשאול במה שונה האמונה החדשה מהאמונה המקורית. על כך כותב בעל השפת אמת (פסח תרל”ט) “אבל בוודאי הוא אמונה לדורות. פירוש שאז שראו בני ישראל ידו הגדולה האמינו בו יתברך שגם כשיבואו בכל עת צר וחושך וגלות אף על פי כן לא יפלו מאמונתו יתברך שמו… וכמו שגאולת מצרים היה נכלל בה כל הגאולות, כמו כן בכל המעשים, הצעקה והאמונה והשירה הכל פתח וששער לכל הדורות” כמו שגאולת מצרים מהווה אב-טיפוס לכל הגאולות שלאחריה המעניקה תקווה בגאולה שתבוא, כך גם האמונה שעל הים מהווה אב-טיפוס ומקור השראה לכל השירה והאמונה של עם ישראל בכל הדורות. מכאן נוכל להבין את לשון העתיד שבשירת היום – “ישיר”.

המלך הקב”ה

נפנה כעת להבין את משמעות הביטוי “אז”, בתפקידו כמקשר את קריעת ים סוף לאמונה בה’ ושירת הים. המדרש ( שם א) לומד ממזמור צג, המתייחס לקריעת ים סוף, מה בדיוק קרה “אז” בהתגלות שעל הים: “א”ר ברכיה בשם ר’ אבהו אף על פי שמעולם אתה, לא נתיישב כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה. לכך נאמר “נכון כסאך מאז (תהילים שם פס’ ב)”. אמנם מיום הבריאה, ועוד מלפני יום הבריאה, הקב”ה קיים, “אבל משעמדת בים ואמרנו שירה לפניך ב”אז” נתיישבה מלכותך וכסאך נכון” (שם), ונודע שמו בעולמו!  הגדולה של רגע השירה ב”אז” היא המלכת הקב”ה בעולמו על ידי עמו. המדרש מביע את הרעיון ש”אין מלך בלא עם”, ועד שהעם לא המליך את המלך, גם אם הוא כבר מנהיג את העולם מרגע היוולדו, הוא לא יושב על כסא מלכותו עד שנמלך “ברב עם והדרת מלך”. בעל התניא (שער היחוד והאמונה פרק ז) כותב על כך דברים נפלאים: “הנה הוא ידוע לכל כי תכלית בריאת העולם הוא בשביל התגלות מלכותו יתברך דאין מלך בלא עם… כי אילו אפילו היו לו בנים רבים מאד לא שייך שם מלוכה עליהם ,וכן אפילו על שרים לבדם רק ברוב עם דווקא הדרת מלך“. יש לנו הזדמנות להמשיך להמליך את הקב”ה בכל יום ויום באמירת שירת היום בתפילת שחרית.

הודיה לקב”ה בדיעבד

פירוש נוסף לביטוי “אז” היוצר קשר בין מה שעבר על ישראל לבין גילוי האמונה והשירה מובא בשפת אמת (שם תרמ”א). הוא מסביר שהביטוי מגלה הבנה בדיעבד של העם לכל מה שהם עברו. “פירוש שהאמינו למפרע על כל הגלות וקבלו באהבה ועל הכל אמרו שירה, גם על מה שחיזק ה’ לב פרעה”. בדברים נפלאים אלו אומר השפת אמת שהאמונה נסובה לא רק על הגאולה וההצלה מאת ה’, אלא גם על ההבנה שאף הדברים הקשים הבאים עלינו (בכל דור ודור) הם מאת ה’, ויש להם סיבה, אף אם הם לא מובנים לנו. על כך אמרו שירה – על המהלך כולו, הגלות והגאולה. מסיים בעל השפת אמת בדברי חיזוק “וכן יש לנו לידע בגלות הזאת כמו שכתוב “כִּימֵ֥י צֵאתְךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אַרְאֶ֖נּוּ נִפְלָאֽוֹת” (מיכה ז, טו).”

בימים קשים אלו, שכולנו סגורים בביתינו בתחושת גלות מבית הכנסת, מההתכנסות עם המשפחה בימי החג ומכל המוכר לנו, אנחנו יכולים להיאחז במילים “אז ישיר משה ובני ישראל”.  לדעת שבסופו של תהליך נודה על הגלות ביחד עם ההודיה על הגאולה (גם אם לא נוכל להבין את הצורך שבגלות). נמשיך להמליך את הקב”ה עלינו באזכור יציאת מצרים וקריעת יום סוף באופן יומיומי, בשבתות ובימי הפסח ובכך נכריז על אמונתו בו גם בגלות, כי עם ישראל על הים נטעו בנו את שורש האמונה לדורי דורות גם בימי חושך ומחלה.

בתפילה לבורא עולם לחיזוק האמונה בליבנו בימים אלו ורפואה ובריאות לכל עם ישראל בכל מקום שהם.

שבת שלום וחג שמח

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}