פרשת אחרי מות-קדושים: למצוא את הקדושה גם בסופרמרקט

הרב ד"ר כתריאל ברנדר, נשיא וראש רשת מוסדות אור תורה סטון

בסופרמרקט בירושלים, אישה עם עגלת מצרכים מלאה ניגשה לקופאי ואמרה, "אני רוצה בבקשה לשלם על המצרכים, אבל תודיע לי כשתגיע ל-600 שקל". כשהסכום הגיע ל-590 שקל, הקופאי אומר: "אנחנו ב-590 שקל". האישה מסתכלת על מה שכבר שולם ורואה שהמיץ והעוגיות כבר עברו, אבל הביצים והחיתולים עדיין לא עברו. ולכן, היא מבקשת מהקופאי שיחליף ביניהם.

הקופאי אומר: "מה הבעיה כאן?" והיא אומרת, "יש לי רק מספיק כסף למוצרים ב- 600 שקל, החיתולים והביצים חשובים יותר מהמוצרים האחרים". הקופאי, שמרוויח רק שכר מינימום, מיד אומר לה, "את יודעת מה, יש מישהו שמוכן ורוצה לעזור לאנשים לקנות מצרכים בתקופה הזו". היא מסרבת, אבל הוא ממשיך לסרוק את כל המצרכים שלה, מחייב את כרטיס האשראי שלה ב-600 שקל בלבד וכשהיא יוצאת מהחנות, הוא מוציא את כרטיס האשראי הפרטי שלו ומחייב אותו ביתרה.

אותו קופאי, שמרוויח שכר מינימום, לא סיפר את הסיפור הזה לאף אחד חוץ מלחברה שלו, אבל אדם שהיה עד למקרה, פרסם את הדברים בפייסבוק וזה הפך לוויראלי, לפחות בישראל.

קדושים תהיו, האחריות שלנו להיות קדושים. יש לנו 613 מצוות, אבל לפעמים יש משהו, שאולי לא נכלל במצווה ספציפית, שאומר "אנחנו צריכים להיות קדושים. אנחנו צריכים לעזור לאחרים".

אחת הפרשות שאנחנו קוראים, נקראת קדושים, להיות קדוש. היא מתמקדת באחריות שלנו לעזור לאנשים אחרים, יהודים וגם לא יהודים. היא מתמקדת באחריות להיות קדוש. אחרי מות – קדושים, שתי פרשות שמתמקדות בדברים באמת שונים – אחרי מות מתמקדת ביחסים שלנו עם הקב"ה, ואילו קדושים מתמקדת במעורבות שלנו עם אחרים. אולם, הסיבה שהן מחוברות יחד היא כדי להזכיר לנו ששתיהן חוגגות שתי דרכים בהן אנחנו עוסקים ביהדות שלנו. אנחנו יהודים שאמורים לקיים מערכת יחסים עם הקב"ה – זאת פרשת אחרי מות. אבל למערכת היחסים עם הקב"ה יש מהות רק כשאנחנו קדושים, כשאנחנו עוסקים באחרים. זאת הסיבה שהגמרא אומרת לנו שמי שרוצה להיות דתי צריך ללמוד את חוקי נזיקין, צריך ללמוד את החוקים המלמדים אותנו איך להתנהג עם אחרים (האי מאן דבעי למיהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין – בבא קמא ל,א).

גם בימים בהם אנו מתמודדים עם תקופות מאתגרות, עלינו למצוא דרכים לתקשר זה עם זה, דרכים להתאחד. מכיוון שאנחנו קדושים וזאת האחריות שלנו.