חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

האנטישמיות המודרנית והסרת הערלה

Apel 1

הרב אביחי אפל הוא רבה של העיר פרנקפורט ויו”ר ועידת הרבנים האורתודוקסיים בגרמניה. הוא הוסמך לרבנות במסגרת המכון להסמכת רבנים ע”ש יוסף וגיננדל שטראוס.

בתוך כל היופי וההדר של תקומת יהדות אירופה לאחר השואה הנוראה, תקומה שכמובן יופייה היה גדול יותר לו היתה בארצנו הקדושה, מתבצע תהליך מתמיד של הארת פנים מצד חלקים רחבים באוכלוסייה על מנת לחזק את הקהילות וחבריהם במגוריהם בין העמים בעת הזו. הידיעה שעם ישראל שב לארצו, אינה רק נחלת היהודים ,שסמוכים ובטוחים כי ישראל חזקה היא המשען והעוגן להמשך חיי קהילה יהודיים בתפוצות. גם העמים מודעים לתפקידה של ישראל בזהותו של כל יהודי. בין זה המבקר בה מאהבה ובין זה המבקר את ראשיה ואת העם היושב בה מאחר והנימוסים האירופיים נשכחו בה. גם העמים יודעים כי גלי עלייה מצמצמים את הקהילות אשר יהפכו מבתים חיים של אחווה וידידות ,קבלת האחר ופעילות למען חיים משותפים, לבתי חיים של זיכרון למה שהיה.

אין דבר חדש בצרות עינם של העמים על מקומו ותפקידו של עם ישראל והיהדות אותה הוא נושא. אך יש חידוש וריענון של ניסיון לפגוע בערכים יסודיים ובכך למנוע אפשרות לחיים יהודיים בקהילות השונות.
ברית המילה עולה לכותרות מדי עת במדינות השונות. ארגוני זכויות הילד מערערים על זכות החינוך של ההורים ,מניעים את הציבור ואת אנשי הרפואה לבקר את מי אשר מל את ילדו, וגורמים לחולשה אצל יהודים שבריתם הינה במעשה אך פחות בתודעה. אצל מי שתודעתו חזקה, מערערים הם מתחתיו את האדמה ומביאים לחשיבה האם זוהי עת תקומה או עת אריזה.

הציווי על מילת הערלה הובא בפנינו עוד טרם נהיינו לעם. מצווה בעלת אופי ייחודי. אמנם מעשה המצווה הינו חד פעמי, אך קיומה הינו תמידי. בסימליות רבה ישנו כאן חיבור בין הברית הנעשית על ידי מעשה המצווה לבין זיכרון אות הברית שהינו מעשה מתמשך המלווה את האדם באופן תמידי. לא האחד ללא השני.(רש”ר) באותה מידה כי ההימנעות מן המילה כורתת ומנתקת את האדם מייחודו כיהודי, מילת הערלה מחברת את האדם בברית עמוקה ונצחית עם אלוקיו, עם עמו ועם בחיר האומה אבי המון גויים, אברהם.

בריאת הערלה אצל בני אבי האנושות ,בני אדם, אינה חיסרון בבריאה. הסרת הערלה אצל בני אברהם, הינה תיקון והשלמה שטעונה הבהרה.

איבר פינוי הפסולת מגופו של האדם קיבל תפקיד חשוב בהיותו גם איבר הפריון והיכולת להצמיח דורות שיקימו את ברכת ואעשך לגוי גדול,גוי קדוש וממלכת כהנים. פינוי הפסולת מהגוף משמעותו כי כל מה שאינו נדרש למען קיום חיי האדם מתנקז ומתפנה משם. במקום שכזה עלולות להתחבר כוונות בלתי רצויות למעשים מעולים. ייחודו של הפריון הינו בניקוז הכוחות המעולים שבאדם והעברתם אל כר נרחב בו יוכלו להתפתח ולהצמיח אנושיות ברמה איכותית גבוהה. כלל הפריון צריך להיעשות בנקיות וטוהר המידות. ככל שהפריון מחושב יותר ככה הוא פורה יותר.

על מנת למנוע הצטרפות של דברים שאינן ראויים אל מעשה הפריון ותקומת האומה, נצטווה אברהם ואנו עמו עימו, להסיר את הערלה ולאזן את כח ההולדה. הולדה מתוך חשיבה. הולדה מתוך כוונה ומטרה ראויה. חלילה לא הפניית כח חיובי של בנייה, אל מעשים שאינם ראויים רק מחמת תאווה והתערבות של מחשבות וכוונות לא טובות.

בכוחו ובתפקידו  של עם ישראל להקים עם שאינו ניתן להימנות. אין משמעות הדברים חיים בהפקרות ולידה שאינה מבוקרת. כחול הים וככוכבי השמים, יפרה וירבה העם הזה. בחיבור בין ארץ לשמים נמצא כל אחד מאתנו . עלינו לתת לאדמה הצבורה בגופנו צורה ומשמעות אשר קיבלנו מן השמים. איננו משעבדים עצמנו אל האדמה אלא בוררים היטב את הטוב ואת הפסולת משילים מעלינו כבר ביום השמיני ללידתנו. בתודעה שכזו גדל כל אחד מאיתנו מתוך הבנה שיקים משפחה ויפרה וירבה אך ישים לב להבחין בין הטוב לבין מה שלא.

המון הגויים לא נצטוו על המילה. תפקידם להמשיך הקיום האנושי בעולם. הקיום מתקיים בכל לידה. לולא תתקיים התאווה גם התרנגולות לא יטילו את הביצה. התאווה הינה ברכה לעולם ועליהם לשמרה בדרכם הם ובשמירת התא המשפחתי כמצווה במצוות בני נח.

אל המילה מצטרפת גם הפריעה. במאמץ רב אנו פועלים לגלות את תוככי חיינו. כיסויים רבים מכסים את יכולתנו לממש את חיינו. ערלת בשר המילה אינה היחידה. ערל שפתיים(שמות ו, יב), ערלה אזנם (ירמיה ו, י),   ערל לב (יחזקאל מד, ט). איברים שונים המהווים שער אל קליטת המידע ומיונו בין טוב למה שאינו, מכוסים בערלה הגורמת לנו שלא להבחין במיידי בין המועיל לבין המפריע. הסרת ערלת בשר המילה, הינה צעד ראשון בחיי האדם שמעתה יתמודד לגלות את האמת ולהסיר מעליו את השקר. את תפקידו הוא מקבל כבר בתחילה,עכשיו עליו לממש ייעודו ולהסיר את המפריע העומד בדרכו.
אין בידינו ובפינו את היכולת לסבר אזניים ערלות בהסברים על מהות וקיום. עם חכם תתחכם וההמשך כבר מוכר.

בידינו לחבר את אחינו בית ישראל ולחברם אל מצווה זו בה תלוי כל קיומנו. לא מעטים הם שאינם נימולים. לא מעטים הם ההורים שמתוך הלחץ בסביבתם נמנעים מלקבל אחריות על חינוך ילדיהם לשאת בגאון אות ברית בגופם, ומשאירים החלטה זו בידי הילדים שנהיים לנערים ואנשים מעורים חברתית עם חיסרון בתודעה היהודית העצמית.

חזק ונתחזק בעת הזו ונזכה להסיר המסכים של הבוחרים בחיים להגיע אל ארץ החיים.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}