חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

״המדרש ההלכה והמיתוס״ – פרשת חיי שרה: אברהם ושרה שני דרכי אמונה

מאת הרב אביע”ד סנדרס, מנהל השמה בכולל דעה ע”ש סוזי ברדפילד ור”מ במדרשת או”ת לינדנבאום

אביע

בפרשה שלנו אנו שומעים על מותה של שרה אמנו. זאת הדמות הראשונה מן האבות ממנה אנו נפרדים, אך מותה מחביא דרמה גדולה.

בראשית פרק כג פסוק א (פרשת חיי שרה) – ב (פרשת חיי שרה)
(א) וַיִּהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵי֖ חַיֵּ֥י שָׂרָֽה:
(ב) וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ:

שרה מתה בגיל מאה עשרים ושבע, המדרשים מתייחסים לדרך המיוחדת בה כתוב גילה של שרה ואומרים:

מדרש אגדה (בובר) בראשית פרק כג פסוק א (פרשת חיי שרה)
בת מאה שנים כבת עשרים לחטא, ובת עשרים כבת שבע ליופי, ולכך אמר מאה ועשרים שנה ושבע שנה:

הרב קוק בדבריו התייחס למדרש מפורסם זה וכתב:

מאמרי הראיה עמ’ 230
על כן זאת היא חובתנו, לשמור בכל עז את תומת הילדות וטהרתה ולהעבירה לאטה עם כל זהרה ונקיונה אל תקופת הגדלות, באופן שהגדלות תעניק לה רק את העוז והגבורה החסרים לה, גבורת הגוף וגבורת הרוח, אבל לא תהין להרס את היתרונות היקרים של הילדות האהובה והחביבה עדי עד. “מפי עוללים ויונקים יסדת עז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם”. להביא את הילדות בעצם תומה וטהרתה אל גבול הבחרות והשחרות, הזקנה והשיבה, באופן שתוסד עוז, שלעולם לא ינוס לחה, זאת היא תעודת החנוך בישראל. “בת ק’ כבת כ’ ובת כ’ כבת ז'”, “כבן שנה שלא חטא” זהו הציור היותר מרומם של משאת הנפש שבחנוך עמנו.

שרה על פי המדרש שימרה בתוכה את התום של הילדות, את נקודת האמונה התמימה שלא הפכה להיות מורכבת. כח זה הוא כח יסוד עוצמתי בחינוך ילדים, אך גם באדם הבוגר משם הוא שואב את כוחו ואת דרכו. אותה נקודת אמונה טהורה של הילדות, אמורה להיות ערך שילווה אותנו במשך חיינו הבוגרים.

תיאור מקסים זה של הרב קוק ודרשות רבות אחרות בסגנון מחפות על נקודה שאנו נוטים שלא לשים לב אליה, אברהם לא נמצא יחד עם שרה כשהיא מתה. המדרשים מנסים להסביר זאת:

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרק כג פסוק ב (פרשת חיי שרה)
לספוד לשרה ולבכותה. מהיכן בא מהר המוריה, למדנו שהיה יצחק כשנעקד בן שלשים ושבעה שנה, בת תשעים היתה שרה בלדת את יצחק, הוסיף שלשים ושבעה הרי מאה ועשרים ושבע שנה לחיי שרה:

המדרש מספר שאברהם הגיע מיד מהר המוריה לחברון. ממקום העקידה להר המוריה. אברהם פספס את מותה של שרה כי היה עסוק בעקידת יצחק.

לפי חלק מן השיטות השם קרית ארבע הוא שם שנקרא על שם הקבורה של אבות העולם, שרה פותחת את הקבורה הזאת. כמו רבים משמות המקומות בתנ”ך, השמות בהם מוצגים המקומות, מתייחסים לאירועים שיתרחשו בעתיד, לענייננו לקבורה המשותפת של אברהם ושרה. הצגה זו ומ
מציירת את מערכת היחסים שלהם כמערכת יחסים תקינה:

בראשית רבה (וילנא) פרשה נח סימן ד (פרשת חיי שרה)
ד [כג, ב] ותמת שרה בקרית ארבע, ד’ שמות נקראו לה, אשכול, וממרא, קרית ארבע, חברון, ולמה הוא קורא אותה קרית ארבע שדרו בה ד’ צדיקים ענר אשכול וממרא אברהם, ונמולו בה ד’ צדיקים אברהם ענר אשכול וממרא, ד”א קרית ארבע שנקברו בה ד’ צדיקים אבות העולם, אדם הראשון, אברהם, יצחק ויעקב, ד”א שנקברו בה ד’ אמהות חוה ושרה ורבקה ולאה, ועל שם בעליה שהן ד’ ענק וג’ בניו, אמר רבי עזריה שמשם יצא אבינו אברהם שרדף אחרי ארבע מלכיות קוזמוקרטורין שהוא עולה בקרנסין של ד’, בתחלה ליהודה ואח”כ לכלב ואח”כ ללוים ואח”כ לכהנים והוא אחד מד’ מקומות מגונים שבא”י ואלו הן, ר’ יצחק ורבנן, רבי יצחק אמר דור ונפת דור תמנת סרח וחברון, ורבנן אמרי דנה וקרית סנה ותמנת סרח וחברון.

ובמדרש אכן כתוב שאברהם ושרה דרו יחד בחברון ומחברון הוא יוצא לעקידה ואל חברון הוא חוזר:

שכל טוב (בובר) בראשית פרק כג פסוק ב (פרשת חיי שרה)
ותמת שרה. בהיות אברהם בהר המוריה כשדר בקרית ארבע שהיא של אחימן שישי ותלמי וענק אביהן: היא חברון. ששם נוחין האבות וחברותיהם: בארץ כנען. המבוזה שבארץ כנען היפך הפשט: ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה. כך דרך פשט המקרא, לאדם המזדמן לעשות הדבר בעצמו קוראו בא, כגון בא אלי לשכב עמי (בראשית לט יד), ויבא אברהם. מהר המוריה

אך דבר זה נתקל בקושי של ממש.
שהרי מיד אחרי העקידה נאמר במפורש שאברהם אבינו חוזר אל באר שבע:

בראשית פרק כב פסוק יט (פרשת וירא)
(יט) וַיָּ֤שָׁב אַבְרָהָם֙ אֶל־נְעָרָ֔יו וַיָּקֻ֛מוּ וַיֵּלְכ֥וּ יַחְדָּ֖ו אֶל־בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֥שֶׁב אַבְרָהָ֖ם בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַע: פ

והמדרש מספר לנו מדוע אברהם חוזר לבאר שבע:

מדרש הגדול בראשית פרק כב פסוק יט (פרשת וירא)
ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע. לפי שראה אברהם אבינו נחת רוח בבאר שבע לא זז ממנה. למה הדבר דומה לאשה שהעשירה מפלחה אמרה הואיל ומן הפלח הזה העשרתי אינו זז מתחת ידי.

בבאר שבע היתה לאברהם נחת רוח ועל כן הוא לא זז ממנה.

המדרש גם מסביר לנו שיצחק לא הלך עם אברהם לבאר שבע:

מדרש הגדול בראשית כב יט פרשת וירא
“וישב אברהם אל נעריו” (בראשית כב יט). ויצחק היכן הוא? אלא שהכניסו הקדוש ברוך הוא לגן עדן וישב בה שלוש שנים. וכיון שבא אברהם אבינו לבדו, ראת שרה ואמרה: עכשיו דבר השטן אמת שאמר שנהרג יצחק ופרחה נשמתה ומתה. ויש אומרין הלך לו אצל שם בן נח ללמוד תורה
המדרש מתאר את הרקע למותה של שרה, יצחק אחרי העקידה נכנס לגן עדן וישב בגן עדן שלוש שנים. יצחק היה צריך תקופת שיקום של ממש לאחר העקידה שעקד אותו אביו. הקדוש ברוך הוא מעביר אותו את השיקום הזה בגן עדן. אך המדרש גם מתאר שזה הוא הרקע למותה של שרה, היא ראתה שאברהם לבדו ואמרה שהשטן שאמר לה שיצחק מת, כנראה צדק.
יותר מפתיע מכך הוא היכן יצחק גר אחרי מותה של שרה, באופן מפתיע מאוד יצחק לא גר יחד עם אברהם, אלא בוחר לגור בבאר לחי ראי:
בראשית פרק כד פסוק סב (פרשת חיי שרה)
(סב) וְיִצְחָק֙ בָּ֣א מִבּ֔וֹא בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י וְה֥וּא יוֹשֵׁ֖ב בְּאֶ֥רֶץ הַנֶּֽגֶב:

מי יושב בבאר לחי ראי? אנו מכירים את באר לחי ראי מהסיפור גירושה של הגר על ידי שרה:

בראשית פרק טז פסוק ו (פרשת לך לך) – טז (פרשת לך לך)
(ו) וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־שָׂרַ֗י הִנֵּ֤ה שִׁפְחָתֵךְ֙ בְּיָדֵ֔ךְ עֲשִׂי־לָ֖הּ הַטּ֣וֹב בְּעֵינָ֑יִךְ וַתְּעַנֶּ֣הָ שָׂרַ֔י וַתִּבְרַ֖ח מִפָּנֶֽיהָ:
(ז) וַֽיִּמְצָאָ֞הּ מַלְאַ֧ךְ יְקֹוָ֛ק עַל־עֵ֥ין הַמַּ֖יִם בַּמִּדְבָּ֑ר עַל־הָעַ֖יִן בְּדֶ֥רֶךְ שֽׁוּר:
(ח) וַיֹּאמַ֗ר הָגָ֞ר שִׁפְחַ֥ת שָׂרַ֛י אֵֽי־מִזֶּ֥ה בָ֖את וְאָ֣נָה תֵלֵ֑כִי וַתֹּ֕אמֶר מִפְּנֵי֙ שָׂרַ֣י גְּבִרְתִּ֔י אָנֹכִ֖י בֹּרַֽחַת:
(ט) וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְקֹוָ֔ק שׁ֖וּבִי אֶל־גְּבִרְתֵּ֑ךְ וְהִתְעַנִּ֖י תַּ֥חַת יָדֶֽיהָ:
(י) וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְקֹוָ֔ק הַרְבָּ֥ה אַרְבֶּ֖ה אֶת־זַרְעֵ֑ךְ וְלֹ֥א יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב:
(יא) וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְקֹוָ֔ק הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְקָרָ֤את שְׁמוֹ֙ יִשְׁמָעֵ֔אל כִּֽי־שָׁמַ֥ע יְקֹוָ֖ק אֶל־ עָנְיֵֽךְ:
(יב) וְה֤וּא יִהְיֶה֙ פֶּ֣רֶא אָדָ֔ם יָד֣וֹ בַכֹּ֔ל וְיַ֥ד כֹּ֖ל בּ֑וֹ וְעַל־פְּנֵ֥י כָל־אֶחָ֖יו יִשְׁכֹּֽן:
(יג) וַתִּקְרָ֤א שֵׁם־יְקֹוָק֙ הַדֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יהָ אַתָּ֖ה אֵ֣ל רֳאִ֑י כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה הֲגַ֥ם הֲלֹ֛ם רָאִ֖יתִי אַחֲרֵ֥י רֹאִֽי:
(יד) עַל־כֵּן֙ קָרָ֣א לַבְּאֵ֔ר בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י הִנֵּ֥ה בֵין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֥ין בָּֽרֶד:
(טו) וַתֵּ֧לֶד הָגָ֛ר לְאַבְרָ֖ם בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֨א אַבְרָ֧ם שֶׁם־בְּנ֛וֹ אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה הָגָ֖ר יִשְׁמָעֵֽאל:
(טז) וְאַבְרָ֕ם בֶּן־שְׁמֹנִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים בְּלֶֽדֶת־הָגָ֥ר אֶת־יִשְׁמָעֵ֖אל לְאַבְרָֽם

באר לחי ראי זה המקום בו התגלה המלאך להגר, סביר להניח זה המקום בו חיה הגר. כך אומר המדרש במפורש:

מדרש הגדול בראשית פרק כד פסוק סב (פרשת חיי שרה)
ויצחק בא מבוא. ר’ אושעיה אומר כיון שראה יצחק שאביו שלח ליקח לו אשה אמר אפשר אתייחד עמה ויהיה אבי יושב לבדו, אלא אלך ואחזיר לו את הגר ואמציא לו קורת רוח ולא יבטל מפריה ורביה. לכך נאמר מבוא באר לחי רואי, באר ששר העולם נגלה עליה. ראי זו הגר שאמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי (בראשית טז, יג).

הגר יושבת בבאר לחי ראי ומשפת הכתובים נראה שיצחק בוחר לגור בבאר לחי ראי, יחד עם הגר וכנראה עם ישמעאל ולא יחד עם אביו. יצחק הוא זה שמביא את הגר לאברהם אביו בכדי שיקח אותה לאישה לאחר מות שרה ואחרי שהוא מתחתן עם רבקה.

נראה שאחרי העקידה נוצר נתק בין יצחק לאברהם ואולי גם בין אברהם לשרה. שרה גרה בקרית ארבע ואילו אברהם גר בבאר שבע. גם לאחר מות שרה יש נתק בין יצחק לבין אביו. יצחק חי עם ישמעאל ועם הגר ואברהם נשאר לבדו, עם אליעזר. אולי לכן יצחק מביא את הגר לאברהם, שישא אותה לאישה, אחרי שחי איתה תקופה.

בהמשך, כשיצחק נשא את רבקה, הוא חוזר לאוהל שרה אמו:

בראשית פרק כד פסוק סז (פרשת חיי שרה)
(סז) וַיְבִאֶ֣הָ יִצְחָ֗ק הָאֹ֙הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמּ֔וֹ וַיִּקַּ֧ח אֶת־רִבְקָ֛ה וַתְּהִי־ל֥וֹ לְאִשָּׁ֖ה וַיֶּאֱהָבֶ֑הָ וַיִּנָּחֵ֥ם יִצְחָ֖ק אַחֲרֵ֥י אִמּֽוֹ:

רבקה מחיה מחדש את שרה בחייו של יצחק, המשפחתיות שנעלמה אחרי העקידה, חוזרת עם רבקה:

בראשית רבה (וילנא) פרשה ס סימן טז (פרשת חיי שרה)
ויביאה יצחק האהלה שרה אמו כל ימים שהיתה שרה קיימת היה ענן קשור על פתח אהלה, כיון שמתה פסק אותו ענן, וכיון שבאת רבקה חזר אותו ענן, כל ימים שהיתה שרה קיימת היו דלתות פתוחות לרוחה, וכיון שמתה שרה פסקה אותה הרוחה, וכיון שבאת רבקה חזרה אותה הרוחה, וכל ימים שהיתה שרה קיימת היה ברכה משולחת בעיסה וכיון שמתה שרה פסקה אותה הברכה, כיון שבאת רבקה חזרה, כל ימים שהיתה שרה קיימת היה נר דולק מלילי שבת ועד לילי שבת וכיון שמתה פסק אותו הנר, וכיון שבאת רבקה חזר, וכיון שראה אותה שהיא עושה כמעשה אמו קוצה חלתה בטהרה וקוצה עיסתה בטהרה, מיד ויביאה יצחק האהלה, אמר רבי יודן למדתך תורה שאם יהיה לאדם בנים גדולים יהיה משיאן מתחלה, ואח”כ הוא נושא לו אשה ממי אתה למד מאברהם, בתחלה ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ואח”כ ויוסף אברהם ויקח אשה.

גם אברהם מתחיל חיים חדשים, הוא נושא עוד אישה ששמה קטורה, אישה שיולדת לו ילדים רבים:

בראשית פרק כה פסוק א (פרשת חיי שרה) – ו (פרשת חיי שרה)
(א) וַיֹּ֧סֶף אַבְרָהָ֛ם וַיִּקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה וּשְׁמָ֥הּ קְטוּרָֽה:
(ב) וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־זִמְרָן֙ וְאֶת־יָקְשָׁ֔ן וְאֶת־מְדָ֥ן וְאֶת־מִדְיָ֑ן וְאֶת־יִשְׁבָּ֖ק וְאֶת־שֽׁוּחַ:
(ג) וְיָקְשָׁ֣ן יָלַ֔ד אֶת־שְׁבָ֖א וְאֶת־דְּדָ֑ן וּבְנֵ֣י דְדָ֔ן הָי֛וּ אַשּׁוּרִ֥ם וּלְטוּשִׁ֖ם וּלְאֻמִּֽים:
(ד) וּבְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עֵיפָ֤ה וָעֵ֙פֶר֙ וַחֲנֹ֔ךְ וַאֲבִידָ֖ע וְאֶלְדָּעָ֑ה כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י קְטוּרָֽה:
(ה) וַיִּתֵּ֧ן אַבְרָהָ֛ם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֖וֹ לְיִצְחָֽק:
(ו) וְלִבְנֵ֤י הַפִּֽילַגְשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַבְרָהָ֔ם נָתַ֥ן אַבְרָהָ֖ם מַתָּנֹ֑ת וַֽיְשַׁלְּחֵ֞ם מֵעַ֨ל יִצְחָ֤ק בְּנוֹ֙ בְּעוֹדֶ֣נּוּ חַ֔י קֵ֖דְמָה אֶל־אֶ֥רֶץ קֶֽדֶם:

המדרש מסביר שקטורה היא הגר:

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חיי שרה סימן ח
ומה טעם של רבי שאומר הגר היא קטורה שכתוב ביצחק ויצחק בא מבא באר לחי רואי, אותה שכתוב בה ותקרא שם ה’ הדובר אליה אתה אל ראי (בראשית טז) מכאן אתה למד שהיא הגר, דבר אחר למה נקרא שמה קטורה שנאים מעשיה כקטרת,

זהו הרגע בו מערכת היחסים בין יצחק לאברהם חוזרת לסורה. אברהם מוריש ליצחק את כל אשר לו. אך לא רק מערכת היחסים עם יצחק נהיית מתוקנת, גם עם ישמעאל, שאמו יולדת לאברהם ילדים רבים.

ובאמת, למרות הילדים הרבים שנולדים לאברהם, בניו של אברהם הם יצחק וישמעאל ורק הם ולא כל האחרים. הם אלו שקוברים את אברהם יחדיו:

בראשית פרק כה פסוק ט (פרשת חיי שרה) – יב (פרשת חיי שרה)
(ט) וַיִּקְבְּר֨וּ אֹת֜וֹ יִצְחָ֤ק וְיִשְׁמָעֵאל֙ בָּנָ֔יו אֶל־מְעָרַ֖ת הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֶל־שְׂדֵ֞ה עֶפְרֹ֤ן בֶּן־צֹ֙חַר֙ הַֽחִתִּ֔י אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא:
(י) הַשָּׂדֶ֛ה אֲשֶׁר־קָנָ֥ה אַבְרָהָ֖ם מֵאֵ֣ת בְּנֵי־חֵ֑ת שָׁ֛מָּה קֻבַּ֥ר אַבְרָהָ֖ם וְשָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ:
(יא) וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת אַבְרָהָ֔ם וַיְבָ֥רֶךְ אֱלֹהִ֖ים אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיֵּ֣שֶׁב יִצְחָ֔ק עִם־בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִֽי: פ

אחרי מות אברהם, יצחק בוחר להמשיך לשבת ליד ישמעאל, לא רק יחסי יצחק ואברהם ויחסי אברהם והגר מתוקנים, אלא גם יחסי יצחק וישמעאל.

אברהם ושרה מסמלים שני מסלולי חיים, שרה בעלת אמונה תמימה, חייה הם ישרים, היא הולכת אחרי אברהם בתמימות פעמים רבות וכשזה מגיע לבנה יצחק היא מפעילה את אותה התמימות וכועסת ממש על אברהם, שלא דבק בתמימות של ביצחק יקרא לך זרע. היה לו לאברהם לעמוד אל מול האלוקים, כמו שעמד עבור סדום בעבור יצחק. אברהם עובר תהליכים, אברם נמצא במסע מתמיד, החיים שלו משתנים וההשקפות שלו משתנות.

אלו הן שתי דרכי אמונה, של אברהם ושרה שבאים לסופם בפרשה שלנו.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}