חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

“הפרשה והמיתוס” פרשת ויצא: חלום הסולם, על חלומות לא שימושים

מאת הרב אביע”ד סנדרס, מנהל השמה במכון למנהיגות הלכתית ע”ש סוזי ברדפילד ור”מ במדרשת או”ת לינדנבאום

הרב אביע"ד סנדרס

אנו נכנסים לרצף של פרשות שמככבים בהם החלומות. יעקב חולם, יוסף חולם, עבדי פרעה חלומים, פרעה עצמו חולם. אך ברור לכל שחלום יעקב שונה מיתר החלומות בהם אנו נפגשים בהמשך. יתר החלומות נותנים לנו נקודת מבט משמעותית כלפי העתיד- עתידו של יוסף, עתיד מצרים, עתיד שרי מצרים,וכאמור חלום יעקב פותח את רצף חלומות אלו, אך כאשר מעיינים בו ניתן לראות שחלום יעקב קצת שונה מיתר החלומות שיגיעו אחריו:
{י} וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה: {יא} וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא: {יב} וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ: {יג} וְהִנֵּה יְקוָק נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי יְקוָק אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ: {יד} וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ: {טו} וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ: {טז} וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְקוָק בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי: {יז} וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם: {יח} וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ: {יט} וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה: {כ} וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ: {כא} וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים: {כב} וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ”
השלב הראשון של חלום יעקב אינו מדבר על העתיד או העבר או ההווה, אלא נראה שהוא מהווה איזו מין הצצה למה שמתרחש בעולם הנסתר. ובעולם שנסתר לעין אך שנגלה בחלום, יעקב רואה סולם בו יורדים ועולים מלאכי אלוהים. מיד לאחר מכן הוא חווה התגלות של השם (שכתוב בתורה כשם הוויה), בה השם מבטיח לו את הבטחת הזרע והארץ- הבטחה שמובנית בהקשר הפרשה שהרי יעקב עוזב את הארץ מפני אחיו עשיו ואין ברור בכלל מתי והאם יעקב יחזור לארץ אבותיו. באותו רגע מתעורר יעקב ומדבר בהפתעה על הנכוחות של השם במקום הזה- יש השם במקום הזה ואנכי לא ידעתי, ומיד לאחר מכן הוא חש ייראה מעצם המקום בו ישן- הוא מזהה את המקום כבית אלוהים ושער השמים. לאחר מכן יעקב קורא בשם חדש למקום בו ישן ומכנה אותו בית אל, זאת על שם ההבנה שמדובר בבית אלוקים ונודר נדר שאם באמת הוא יחזור בשלום לבית אביו השם יהיה לו לאלוקים והמקום בו הוא נמצא והאבן אשר הוא ישן עליה תהיה בית אלוקים.
כמובן, שיש לא מעט קשיים שקטע זה מעורר. אי אפשר להתעלם מן היחסים בין שם הוויה לשם אלוקים. ברור מן פשט הכתוב שיעקב פתאום מבין שהשם (הוויה) הוא אלוקים בעקבות החלום אותו חלם. ברור גם שיעקב מרגיש שעוד לא נכון לחבר בין השמות אלא אם יחזור בשלום לבית אביו.
מבחינתנו הדברים נשמעים אבסורדיים, ברור לנו שהשם הוא אלוקים. אך במחשבה שניה הדברים לא כל כך ברורים. על מיטת פטירתו של יעקב, בניו מדגישים ליעקב בדיוק את הרעיון הזה שאת בכדי להראות שהם מפנימים את המסר שכנראה הפך להיות משימת חייו של יעקב: “שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד”. הזיהוי בין שם הוויה לשם אלוקים הופך להיות המשימה שיעקב נוטל על עצמו. מסתבר שגם לנו הדברים אינם כה פשוטים, אנו מסיימים את יום הכיפורים בחזרה על המנטרה השם הוא אלוקים, במה שנראה כניסיון כשכנוע עצמי ובניסיון לחבר בין שני שהמות. כנראה יש צורך בשכנוע עצמי בכדי שיתחברו שמות אלו גם בעינינו. זהו נושא נרחב שאנו עוד נעסוק בהו בהמשך הלימוד שלנו בפרשות השונות.
ברור שהמפתח לחיבור בין השמות, בין שם אלוקים לשם הוויה, הנו החלק הראשון של החלום- הסולם בו עולים ויורדים המלאכים.
כפי שאמרנו אין בחלק זו אמירה אישית ליעקב, אין בחלק זה אמירה פרטנית על העתיד של יעקב. החזון הפרטני מגיע רק אחרי ההתגלות של השם ליעקב. החלום הוא פשוט חזון שמיימי של שער השמים, של מלאכי אלוהים שעולים לשמים ויורדים לארץ.
רבים מדברים על ההקבלה בין הסולם שעליו חולם יעקב, לבין מגדל בבל. על הסולם עליו חולם יעקב נאמר שמוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה, ואילו בנוגע למגדל בבל נאמר וראשו בשמים. יש כאן שני מבנים יחידים בתנ”ך שמחברים שמים וארץ, אך ברור שיש בין שניהם הבדלים אדירים. התנועה הבסיסית של המגדל הבבלי היא כלפי מעלה, בעוד על הסולם יש תנועה של עליה וירידה.
יתר על כן, מקור המילה בבל על הפי הבבלים עצמם הנו “bab-lli– שער האל’. יעקב רואה את הסולם כשער השמים ואילו העיר בבל נקראת על ידי הבבלים שער השמים. וכבר עמדנו על הביטוי היחידני שמופיע בתורה הן ביחס למגדל בבל והן ביחס לחלום יעקב.
כנראה שהדברים אינם מקריים.
המגמה של בוני מגדל בבל בתנ”ך והן של בוני העיר בבל היה לפתוח פתח לשמים- להגיע לשמים שמופרדים מן האדם ועולמו. בתנ”ך המגמה מוצגת בצורה שלילית, במיתולוגיה הבבלית הפעולה היא חיובית, אך המגמה זהה, לזהות על ידי בניה מסיבית את המקום שהנו שער השמים- המקום שמחבר שמים וארץ. חיבור השמים והארץ על פי תפיסה זו מבטל את האשליה של הארץ שהעולם מונהג מצד עצמו, אלא השמים הם המכוונים את הארץ. גורל הארץ נקבע מראש על ידי השמים. מקדש מורדוך בבבל מכונה בית ירים ראש והשם שלו הנו בית יסוד שמים וארץ. סיפור בניית המגדל כפי שמופיע באנומה אליש מתכתב עם בניית המגדל כפי שמופיע במקרא:
“שנה אחת לבנו לבנים, בהגיע שנה שניה נשאנו ראש האסאגילה בנו את המגדל בגובה השמים”
אנו מזהים את ההתייחסות ללבנים ולמגדל שראשו בשמים.
אך ברור שהסולם שיעקב רואה בחלומו הנו שונה. נבואה על ידי חלום הנה פרקטיקה מוכרת בעולם העתיק. כאשר היו מגיעים אנשים לאורקל היווני, על פי חלק מן התיאורים האורקל היה שומע את השאלה, הולך או הולכת לישון ומגלה את התשובה בעת ההתעוררות. התשובה היתה מתפרשת על ידי הכהנים ובה היה מקבל השואל תשובות בנוגע לעתידו. כמובן שהתשובות נוסחו כך שהן יהיו נכונות בכל מקרה, אך אין זה משנה אם הכהנים אשר טיווחו את התשובה הפעילו מניפולציה או לא, מבחינת השואל התשובה היתה מוחלטת ושיקפה את רצון האלים והיוותה איזו מין הצצה לעולם האלים “לשמים”, לגורל שמכתיב את המציאות.
אך חלום יעקב הנו שונה. יעקב רואה את הסולם בחלום ובסולם התנועה אינה חד כיוונית, אלא המלאכים עולים ויורדים. אין כאן פשוט שער, אלא מדובר כאן על שער פעיל שיש בו שימוש. מעבר לכך, סולם אינו מבנה קבע, אלא מבנה ארעי, דהיינו הנקודה היא לא עצם הסולם, אין הסולם מיועד להיות משהו מרשים ואפילו לא בית אלוהים, בית שיעקב אמר שיבנה על בסיס האבן ששם מראשותיו, בעקבות החלום. הסולם פשוט שם כגורם המקשר את השמים ואת הארץ.
יתר על כן, הסולם אינו קשור ליעקב, אינו תלוי במעשיו של יעקב, אלא החלום מעניק ליעקב הצצה לעצם קיומו של הסולם. זוהי לא עיר ומגדל שנבנים על ידי האדם, אלא הוא פשוט נמצא שם, הוא פשוט עומד שם בלי קשר ליעקב.
אני חושב שזו היא ההכרה שגורמת ליעקב להפנמה שמשהו אצלו צריך להשתנות בעבודת האלוקים שלו. יעקב מקבל הצצה לעולם שמעבר ובהצצה הזו הוא אינו רואה מראה מוחלט, הוא אינו שומע את העתיד, הוא אפילו לא רואה את האלים בבית שלהם, בשמים. מה שיעקב רואה זו תנועה בלתי פוסקת בין שמים לארץ, הוא רואה שינוי בלתי פוסק, הוא רואה מלאכי אלוהים עולים ויורדים.
רק לאחר מכן מתגלה אליו השם ונותן לו הבטחה על העתיד. הבטחה זו מסתבר אינה נחווית על ידי יעקב כמשהו מוחלט, אלא יעקב נאבק עמה, מתנה עליה. ההיאבקות של יעקב עם השם, חוצפה כלפי שמיא בהתניה כלפי ההבטחה האלוקית כבר מוכרת לנו מאברהם שגם הוא לא מקבל את דברי השם כמוחלטים (כפי שאנו רואים בסדום).
שם הוויה, שם השם- הנו השם שסבו של יעקב נכנס עמו לדין ודברים לפני הפיכת סדום. זהו האל המשפחתי של בית אביו של יעקב, אל שיש עמו יחסים אינטימיים אשר שונים מכל המקובל בעולם העתיק אשר הכיר את אלי הגורל אשר באים אל האדם מלמעלה והנם חלק מן המציאות הטבעית הגורלית.
היכולת של אברהם לריב ולשוחח עם האלוקות הנה התפיסה הדתית שאברהם מביא לעולם, אל שמדבר עם האדם, שמקשיב לו, אל שיש לו ברית דו כיוונית עם האדם.
אך ליעקב בחלומו מתגלה שזו לא רק ההתנהלות של “אל משפחתי” אלא כך כל העולם כולו נוהג, כך העולם כולו מונהג על ידי אלוקים, שם המאפיין את ההנהגה הכלל עולמית של המציאות. גם בשם אלוקים מתגלה שיש תנועה, גם בשם אלוקים מתגלה שהדברים אינם מוטבעים מראש. מתגלה שהטבע אינו סגור בעצמו ויכול להתחולל בו שינוי.
ופתאום, דווקא מתוך החלום שנתפס בתרבויות אחרות כמראה את הגורל של העתיד, יעקב מבין שבניגוד לתפיסה הבבלית, בניגוד לתפיסה האלילית שרואה את המציאות כמציאות קשיחה שלעולם לא תשתנה- אותה הנהגת העולם שנחווית בשם אלוקים, יש לה יחס לאל המשפחתי, יחס לשם הוויה, שם הוויה ושם אלוקים הם אחד.
מתגלה ליעקב שכל העולם כולו, כל המציאות כולה הנה תחת הברית, שמלאכי אלוהים עולים ויורדים, שאין קיפאון- שהשם הוא האלוקים.
יעקב מגלה שהשם, האל המשפחתי של בית אביו, אינו מוגבל רק לארץ אחת כפי שחשבו פעם- אלא הוא אפילו במקום בו הוא ישן. יעקב מגלה שהסיפור של המשפחה שלו הוא הרבה יותר רחב ממה שהוא חשב, שהמשימה היא הרבה יותר גדולה משחשב.
החידוש הגדול בחלק הראשון של חלום יעקב הנו דווקא מה שהוא לא- שבניגוד לחלומות של אורקלים, הוא לא שימושי, הוא לא מראה את העתיד, אבל הוא מכונן תמונת עולם, הוא מגדיר ליעקב את גודל המשימה המשפחתית ובכך הוא מעצב את המציאות בצורה רחבה הרבה יותר.
תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}