חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

וירא: לפתוח את העיניים, את הלב,
את הראש ואת היד

David Kalb headshot 1

הרב דוד קאלב עומד בראש תכנית ‘המרכז ללימודי יהדות’ בניו יורק, מבית אור תורה סטון. הוא למד בישיבת המבתר והוסמך לרבנות על ידי הרב שלמה ריסקין.

בפרשת השבוע אנו לומדים על מצוות הכנסת אורחים. בתחילתה יושב אברהם בפתח האוהל, שעל פי המדרש בילקוט שמעוני לפרשת וירא עוצב כך שיוכל לראות אורחים המגיעים מכל צד. למעשה הוא היה פתוח מארבעת צדדיו, ואִפשר לאברהם לא רק להבחין אם מגיע לקראתו הלך יגע, אלא גם לאותת לו שהוא מוזמן לקבל אצלו מזון, משקה או מחסה.

אברהם התמסר כל כך להכנסת אורחים שהגמרא במסכת בבא מציעא דף פ”ו ע”ב מספרת שישב תחת השמש הקופחת על אף שהיה זה היום השלישי לאחר ברית המילה שלו. לפי פסוק כ”ד בפרק י”ז בבראשית, אברהם היה אז בן 99 שנה. דמיינו כמה כאוב היה בעודו מתאושש מברית המילה שעבר בגיל כה מתקדם. בהמשך הפרשה מתואר בפירוט כיצד מטפל אברהם בשלושת האורחים (שלפי פירושו של רש”י לפסוק ב’ בפרק י”ח היו מלאכים). הוא מקבל את פניהם בברכה ומגיש להם ארוחה.

מן הסתם ממחיש הסיפור הזה את נכונותו של אברהם להיפתח לאורחים, אך יש לו גם משמעות עמוקה יותר. הרעיון שאוהל אברהם היה פתוח מכל ארבעת צדדיו הוא עוצמתי וסמלי. אולי יש לנו מה ללמוד מהדימוי הזה, ומאברהם עצמו, על משמעות היותנו “פתוחים”.

המצוות לא נועדו רק למילוי חובות דתיות. בין היתר מטרתן גם לחולל בנו שינוי. כאשר מצווה מחייבת אותנו לעשות מעשה טוב בשביל אחר, לא מדובר רק במעשה החסד שאנו מבצעים באותו רגע – המצווה הזו נועדה להטביע בנו אדיבות וחמלה כתכונות אמיתיות וטבעיות. על כן, כאשר אנו מצווים להיפתח להכנסת אורחים, מטרה נוספת של המצווה היא שברוח אותה הכנסת אורחים, נהפוך לאנשים פתוחים, ונפתח את העיניים, את הלב, את הראש ואת היד.

עיניים פקוחות: הפסוקים הפותחים בפרשה מלאים בדימויים של ראיה ושל היפתחות:

 וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל

ראשית נגלה ה’ לאברהם בעודו יושב בפתח האוהל. אז רואות עיניו את שלושת האורחים שאותם הוא מזמין לאוהלו. לבסוף הוא מבחין באורחים ורץ לקראתם מפתח האוהל. התורה מבהירה לנו שאברהם היה אדם שעיניו פקוחות, שעיניו רואות את השכינה הפועלת בעולם ומזהות את צרכי הבריות.

לב פתוח: בזכות מה יכול היה אברהם לראות את ה’? מדוע היה אברהם כה פתוח לעזרה לזולת? עיניו היו פקוחות כי לבו היה פתוח; היכולת שלו לראות הייתה המשכה הישיר של יכולתו להרגיש. הלקח שמלמד אותנו אברהם הוא יסודי ועל-זמני. בכך שנפתח את לבנו לאחר, ייפקחו עינינו. כאשר אנו פוקחים את עינינו, אנו רואים יותר לעומק את צרכי הזולת. ככל שניפתח יותר לראיית האחר, כך נהיה יותר פתוחים לראות את ה’.

לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ (דברים ט”ו, ז’)

להיפך, עליך לפתוח את לבבך.

ראש פתוח: כפי שלבו הפתוח של אברהם מתבסס על עיניו הפקוחות, כך ראשו הפתוח הוא המשך ישיר של פתיחותו המובנית. אברהם לא היה מצליח לראות ולחוש את נוכחותו של ה’ בעולם לולא היה ראשו פתוח לאפשרות. הוא לא היה מצליח להיפתח להזדמנות לעזור לאחרים לולא היה ראשו פתוח ומלא חמלה. ומהו הלקח שעלינו ללמוד ממנו? שגם עלינו לשאוף לפתוח את הראש. עלינו להיות עם ראש פתוח לאנשים שדעתם שונה משלנו, שנקודת מבטם שונה משלנו, שדתם שונה משלנו או שמצביעים למפלגה שונה מאתנו. בספר איוב נכתב: אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן צֶדֶק  כִּי אָמְנָם לֹא שֶׁקֶר מִלָּי תְּמִים דֵּעוֹת עִמָּךְ (איוב, ל”ו, ג’-ד’). איך נהיה תמימי דעים? בכך שנשמור על ראש פתוח.

יד פתוחה: בסופו של דבר מתרגם אברהם את פתיחות רגשותיו ותפישותיו למעשים – הוא פותח את ידו. עד כמה פתוחות ידיכם לקבלת האחר ולהענקת סיוע לו? אולי כך עלינו לפרש את הפסוק הידוע פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן (תהלים קמ”ה, ט”ז) המתייחס לקב”ה שמספק מזון לרעבים. האם יש לה’ ידיים? כן. אנחנו הידיים של ה’. כאשר אנו מאכילים את העניים, אנו פועלים בתור ידיו הפתוחות של ה’.

עיניים פקוחות, לב פתוח, ראש פתוח, ידיים פתוחות. במהלך תפילת שחרית של ימות החול אנו מקיימים את מצוות תפילין. את התפילין אנו מניחים בין עינינו ועל לבנו, וכורכים אותם סביב ראשנו, זרוענו ואצבעות ידינו. אולי חלק מהמסר של התפילין הוא שעלינו לבחון את העולם בעינינו הפקוחות ולראות את הבעיות הקיימות בו. מה שעינינו רואות צריך להשפיע עלינו רגשית – על לבנו להיות פתוח. לאחר מכן עלינו לחשוב בראש פתוח על מה שעלינו לעשות, ואז לפתוח את היד ולעשות משהו בעניין.

התפילין אינם המצווה היחידה שבה עלינו לפתוח את העיניים, את הלב, את הראש ואת היד. כאשר אנו מדליקים נרות שבת, גם אז עלינו לפתוח את העיניים, את הלב, את הראש ואת היד. כאשר אנו נותנים צדקה, גם אז אנחנו פותחים את העיניים, את הלב, את הראש ואת היד. וגם בעת מצוות ביקור חולים, אנו פותחים את העיניים, את הלב, את הראש ואת היד.

במידה מסוימת, כל מצווה שאנו עושים מצריכה מאתנו שנפתח את העיניים, את הלב, את הראש ואת היד. אך אל לנו לעשות כן רק בעת שמירת המצוות. בכל זמן בחיינו כדאי שנממש את הרעיון הזה, ונפתח את העיניים, את הלב, את הראש ואת היד.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}