חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

חג הפסח או חג המצות?

הרב דני אפל, מנהל גיוס וקשר עם שליחים במכון שטראוס- עמיאל וברן- עמיאל

הרב דני אפלבאיזה תאריך חל פסח?

בדר”כ רובנו יודעים לומר את התאריך המדויק של החגים השונים וכמה זמן נמשך החג. יוצא מן הכלל הוא החג בחודש האביב. יתרה מכך, בחודש ניסן ישנו חג שונה במהות שלו מכל שאר החגים בתורה – חג הפסח. בחג הפסח אין איסור מלאכה, הוא החג הכי קצר בלוח השנה ובשונה מכל שאר החגים והמועדים, הוא לא מתחיל מהלילה.

לפי מה שכתוב בתורה, חג הפסח, הוא לא חג של שבעה ימים והוא לא חל בט”ו בניסן. אם כן, מתי הוא חל? ומהו אותו חג שאנחנו מציינים בט”ו ניסן?

התורה אומרת:

“בחדש הראשון, בארבעה עשר לחדש בין הערבים, פסח ל-ה’: ובחמשה עשר יום לחֹדש הזה חג המצות ל-ה’, שבעת ימים מצות תאכלו”

בקריאה זהירה של הפסוקים, ניתן לראות שבט”ו בניסן בעצם ישנם שני חגים: החג הראשון הוא חג הפסח שמתחיל כבר בצהרי היום של י”ד בניסן. הוא ממשיך עד לחצות הלילה של ט”ו. בליל ט”ו מתחיל חג נוסף שנמשך שבעה ימים והוא נקרא חג המצות.

מהם שני חגים אלו? ומה המהות של כל אחד מהם?

חג הפסח מאפיין את סוף השעבוד למצרים. אנחנו מצווים לקחת דווקא את אלוהי המצרים, הכבש, לשחוט ולהקריב אותו. בזה אנחנו מראים שאנחנו כבר לא משועבדים לפרעה ולמצרים, עד כדי כך שאנחנו אפילו מעיזים לשחוט בגלוי את האל שלהם. חג הפסח הוא חג שמתקיים בתוך מצרים. השיא של החג הזה הוא בכך שבעקבות מכת הבכורות, פרעה משלח את עם ישראל ממצרים. העם יוצא ממצרים בחיפזון, בסוג של בריחה.

חג המצות לעומת זאת, הוא כבר חג החירות. בחג המצות יצאנו בראש מורם ממצרים. פה כבר לא מדובר על שילוח של פרעה אלא על יציאה שלנו לדרך חדשה. אתמול נגמר השעבוד והיום אנחנו ממש יכולים לצאת לחופשי. היום הזה נהיית לעם.

המצווה בחג הפסח היא להקריב ולאכול את קרבן הפסח ואילו המצווה בחג המצות היא לאכול מצות. כאמור, קרבן הפסח מסמל את המעשה האחרון שלנו לקראת סוף השעבוד ואילו אכילת מצות (ושתיית ארבע כוסות) מסמלת את היותנו בני חורין.

בדר”כ אנחנו מכירים את המצה כלחם עוני, לחם שלא הספיק לתפוח כי בני ישראל יצאו ממצרים בחיפזון. אבל בפעם הראשונה בו המצה מוזכרת, אין שום קשר לחיפזון  – התורה אומרת “ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם”. פה עוד לא מדובר על היציאה ממצרים אלא דווקא בציווי של חג הפסח. רק לאחר מכן, כשמסופר שבני ישראל יצאו בחיפזון, התורה מציינת שהמצות לא הספיקו לתפוח.

אם כן, לפי זה, המצה היא לא רק אוכל בדיעבד אלא אולי לחם שאוכלים לכתחילה לפני שיוצאים לדרך. בניגוד ללחם רגיל שיכול להתקלקל אחרי ימים במסע במדבר, לחם שלא הספיק לתפוח ולהחמיץ נשאר יותר זמן. זהו בעצם לחם שמיועד להליכה ומסע.

מצד שני, התורה כן מזכירה את העניין של החיפזון ושהבצק לא הספיק לתפוח. כיצד הדברים מסתדרים? אולי ניתן לומר שבפסח, עניין המצות הוא דווקא החוסר בחמץ. כשיוצאים בחיפזון, אין זמן לחמץ ומי שאוכל חמץ בעצם מכחיש את עניין החיפזון.

בעצם יש כאן שני הסברים לחמץ ומצה – בחג הפסח אסור לאכול חמץ בגלל החיפזון ויש מצווה להשבית את החמץ כבר מי”ד בצהריים. אין שום מצוה לאכול מצה בפסח (בחלק הראשון של החג, יש אפילו איסור מדרבנן בכך) לעומת זאת, בחג המצות, העיקרון של אכילת מצה הוא דווקא חיובי ולא שלילי והוא מציין את הלחם של המסע. בחג המצות יש מצווה לאכול דווקא מצה וכדי לקיים את המצווה של המצה כמו שצריך התורה אוסרת לאכול חמץ.

ליל הסדר הוא לילה מאד מיוחד מהרבה בחינות. בראש ובראשונה, זה הזמן היחיד בשנה בו אנו מציינים ומשלבים שני חגים – חג הפסח וחג המצות. אנו אוכלים את המצה לא מתוך חיפזון אלא להיפך מתוך חירות, ולמה? כי אנו משלבים את העקרונות העומדים מאחורי שני החגים. מצד אחד אוכלים את קרבן פסח שכל מצוותיו מעידות על החיפזון ומצד שני אוכלים אותו בלילה שכולו מסודר, ואוכלים אותו על השובע כבני חורין.

חג המצות לא יכול לבוא בלי חג הפסח. אנחנו לא יכולים להיות בני חורין אם אנחנו עדיין משועבדים למצרים. מצד שני, לחג הפסח אין שום משמעות ללא חג המצות, מה העניין לצאת לחופשי אם אנחנו לא באמת בני חורין? ליל ט”ו משקף את השיא – גם יצאנו לחופשי וגם הפכנו להיות עם עצמאי, הקב”ה לא רק שחרר אותנו אלא דאג לאסוף אותנו אליו ולהפוך אותנו לבני חורין.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}