חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

עם עתיק עם שליחות מחודשת

הרבנית רננה בירנבאום, ראש אולפן לגיור אור תורה לדוברי ספרדית

%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA %D7%A8%D7%A0%D7%A0%D7%94 %D7%91%D7%99%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D 1חג השבועות מזמין אותנו לחזור במנהרת הזמן למעמד הר סיני. לרגע המכונן בו קיבלנו את התורה ונהיינו לעם, עם מסורת אחת, משפט אחד ותכלית משותפת. ומה התכלית? מהדהד באוזננו הציווי האלוקי בדבר הפיכתנו לגוי קדוש שישמש כממלכת כהנים – “ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש” (שמות י”ט). עם סגולה שתכליתו לשרת בקודש, כך שתתקיים ההבטחה שניתנה לאברהם אבינו: “ויתברכו בך כל משפחות האדמה”.

מי שמעיין בחוקי חמורבי או בחוקי רומי העתיקה, וישווה אותם לרוח המשפט בן זמננו במערב, יראה בברור שהאנושות בהשראת עם ישראל, במישרין ובעקיפין התקדמה פלאים לעולם שהוא הרבה יותר יהודי ומתוקן מכפי שהיה. עקרונות תורניים שהיו מהפכנים בזמן התגלותם, כמו השוויון בפני החוק, קדושת החיים והמשפחה, צלם אנוש המשותף לכלל בני אדם שממנו נגזרות זכויות האדם וחובות מוסריות, הינם כיום נחלת כלל המדינות המפותחות והעמים המתורבתים. אפילו בארצות פחות חופשיות ודמוקרטיות ישנו כיום יום מנוחה וישנן זכויות עובדים. באמצעות עם ישראל וההיסטוריה המפותלת שלנו, הקב”ה הנחיל לאנושות צדק ומשפט, חסד ודאגה לחלש. הפרדת רשויות ושלטון החוק.

אם פעם בגיא בן הינום, מחוץ לחומות ירושלים ממש, הוקרבו ילדים למולך וכל מי שלא היה יהודי נטה להיות יותר אכזרי ומושחת מוסרית, הרי שכיום רוב העולם הוא “יהודי” במקצת בדרכי התנהגותו ובאתיקה המובילה אותו. השליחות של עם ישראל פחות או יותר הצליחה.

האם יש לנו עדיין דבר מה ייחודי לברך בו את משפחות האדמה? האם יש באמתחתנו בשורה שעלינו לעמול על הפצתה בין הגויים? האם שליחותנו עדיין רלוונטית? ואם כן, מה יכולות אומות העולם לשאוב מהבאר של עם ישראל?

פרופ’ גורדון פיטרסון (דמות מרכזית בין האינטלקטואלים השמרניים של המערב) ביקר בישראל באוקטובר 22, הוא נשא נאום בבנייני האומה, ואלו הם חלק מדבריו: “כיהודים בישראל, האם אתם מספרים את הסיפור הגדול ביותר שאי פעם סופר? כולם מביטים בכם לראות איך אתם מתמודדים עם הביקורת המופנית כלפיכם… יש לכם אחריות מוסרית עצומה כפי שהיה לכם לאורך ההיסטוריה. מסיבות שקשה להבין… אני חושב שנכון לומר שגורל העולם תלוי בעם ישראל. אתם מראים לעולם איך עיר הקודש יכולה להראות.”

פרופ’ פיטרסון אינו מטיף אוונגליטסי ולא מקורב ללובי היהודי. מדובר באדם שעלה לכותרות בצפון אמריקה בשנים האחרונות בשל הביקורות על הדרישה לשפר את התקינות הפוליטית והמגמה הפרוגרסיבית, לשנות את ארה”ב במאבק על שוויון מסוג חדש. לדעתו, הדורשים זאת, מחוללים נזק למערב הדמוקרטי. פרופסור פיטרסון כיום איש עשיר ובעל עמדה ואינו זקוק לחסדינו ובכל זאת הוא בחר לבא אלינו להשמיע מילים שאנחנו קצת שכחנו. לא מעט מבני המערב והעולם בכלל (השמרנים בעיקר) מסתכלים על תופעת קיומו של עם ישראל בהשתאות. מדינת לאום משגשגת שהצליחה להחיות את המורשת ההעתיקה שלה ולחדשה. חברה שיודעת להיות ספרטה כלפי חוץ כשצריך ומשמרת את האופי האתונאי כלפי פנים. חברה שבה השכבות המשכילות והליברליות שלה יודעות להתגייס ולהתנדב למשימות הכלל. חברה שמתמודדת עם בעיותיה הקיומיות מבלי לבטל את חרויות הפרט. קולטת פליטים ומהגרים ובד בבד עם הקשיים והמתיחויות שכרוכים בהגעתם יוצרת חברה חדשה, מדינה עשירה חומרית ותרבותית עם כלכלה וחוסן לאומיי על אף גודלה הקטן. חברה בכל אסון לאומי, אפילו בפינה נידחת של העולם, שולחת משלחת חילוץ מיומנת ללא כל פרופורציה לגודלה ויכולותיה. מדינה מפותחת שלא מוותרת על ערכי המשפחה ולא על הילודה. אנחנו עם יציר כפיו של הקב”ה.

בל נתגאה בהישגינו. חשוב לזכור ולהזכיר שאת ערכי היסוד של עם ישראל קיבלנו בהר סיני ואינם פרי הגותנו המודרנית. תפארתנו בכך שמסרנו את נפשנו על שמירת השרשרת היהודית. את מחשבותינו ואת חתירתנו לעולם טוב יותר. בורא עולם עיצב את ההיסטוריה שלנו כך שנוכל להוות דוגמא למשפחות האדמה.

ד”ר ישראל אלדד במאמרו “הוצאת מצרים”, העוסק בחג הפסח, מדגיש כי הקב”ה הוציא אותנו ממצרים בעל כורחנו. בסיפור יציאת מצרים היינו סבילים וכך גם בימינו. לא אנחנו יצאנו ממצרים לדבריו, כי אם הוצאנו את עצמנו בכח (על אף התפיסה הרווחת שקפצנו למים בזכות דתן ואבירם) תפארתנו בכך ששמרנו על קיומנו נאמנה בארץ הנילוס. הקב”ה  מעביר לעולם באמצעותנו את דרכה של תורת ישראל.

הרב ליאון אשכנזי-מניטו זצ”ל, מלמד על הזהות היהודית רבת הפנים בספרו “סוד העברי”. הוא מעניק פרשנות חדשנית אודות משפחת העבריים הקדמונית ממנה הגיע אברהם אבינו. ועל המחלוקות הרעיוניות שהתקיימו בחיקה. הדילמות של העבריים היו האם להשפיע מן הגלות בחרן או להתמקד בארץ העבריים? הקוסמופוליטיות של לבן כנגד הצמדות לארץ ישראל של יצחק אבינו. לדבריו יעקב אבינו זכה לקבל שמות נוספים בתהליך הדרגתי, ישראל וישורון. לפי הרב אשכנזי כל אחד מהשמות מבטא רובד אחר של הזהות היהודית. ומי שלא יכלול באישיותו את שלושת השמות לא יהיה רלוונטי לעולם שמתקרב ובא. לדבריו השם יעקב מבטא את הזהות היהודית, ישראל את הזהות הלאומית, ישורון את הזהות האוניברסלית. ככל הנראה שמניטו כמו גדולי המחשבה לפניו, הקדים את זמנו וצפה את בואו של העידן הגלובלי כמה עשורים טרם הגעתו.

לא פעם אנחנו שוכחים את תפקידנו החשוב בעולם, אנחנו שליחיו של המקום. הקשר שלנו עם העולם מורכב ולעיתים טעון, אבל נועדנו להרות בביתנו חסד ומשפט באופן שאומות העולם תלמדנה מכך. לשם מילוי המשימה המוטלת על כתפנו מיום בו עמדנו בהר סיני, עלינו לטפח את כל מרכיבי הזהות העברית במסירות. לא מספיק להיות יהודי של שטיבל בלבד. לא מספיק להיות יהודי ציוני ולאומי שעוסק רק בפיתוח ביתו ומדינתו. וכמובן שמסוכן להיות יהודי אוניברסלי מבלי להנכיח ולשמור על הזהות הדתית והלאומית. עלינו לקיים את זהותנו היהודית-הלכתית שמשמרת אותנו. משפטי התורה יכולים להוות כיום דוגמא לאפשרות של חיים מלאים ומשמעותיים בשלל תחומים.

הרב אורי שרקי מתלמידיו של הרב אשכנזי מביא מטפורה יפה. היהדות התורנית מסוגלת לשמש מעין ארובה לאנושות שתחבר את בנין הכלל אנושי לאבינו שבשמיים. תורתנו בנויה על סוד ומחשבה עמוקים. היא יכולה להציע אופק של טרנסצנדנטיות לעולם בן זמננו שמתקדם מצד אחד אך שקוע בחומריות וניהיליזם מצד שני. עלינו להמשיך ולטפח לאומיות ישראלית איתנה ומכילה שתהווה דוגמא לשיתוף פעולה בין כל הנוגעים לקידומן של מטרות נעלות רבות כמו: סולידריות, שוויון ורווחה חברתית.

עלינו לפתוח את עצמנו למילוי תפקידנו האוניברסלי, למלא את היעוד שקיבלנו באופן פעיל ומודע, להיות מסוגלים לשיח בונה עם כלל גויי העולם. להיות ישורון שלא משמין ובועט. יהדות תוססת ורלוונטית זו, תהיה מוקד משיכה ללא מעט מבני עמנו המתבוללים ועל הדרך נוכל גם לקרב רחוקים ונדחים. זוהי שליחותו של עם ישראל וכך בעזרת ה’ יתקיימו בנו דברי הנביא ישעיהו ונזכה להיות: “עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו” (ישעיהו מג, כא)

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}