Search
Close this search box.

חיים של שליחות, עם הפנים לכלל ישראל

מאת הרב אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס-עמיאל וברן-עמיאל להכשרת רבנים ומחנכים לשליחות בתפוצות

WhatsApp Image 2021 09 05 at 14.23.46ראש השנה ויום הכיפורים הם עבורי ימים של מחשבות והרהורים על החיים שלי ועל מקומי בעולם. לצד התפילות היפות, הסעודות המשפחתיות וההלכות והמנהגים השונים, אני נוהג לשאול את עצמי שאלות קיומיות. כל שנה אני שואל את עצמי את אותן שאלות, אבל לא כל שנה אני מגיע לאותן תשובות ומסקנות. זה היופי של החיים ושל השאלות, השאלות והתשובות הן דינמיות ומעוררות למחשבות. באופן אישי, כמי שהיה חייל וקצין במלחמת לבנון ויצא ממצב של מוות לחיים, אינני יכול גם שלא לשאול את עצמי את השאלה הפשוטה: מדוע אני בחיים? האם יש בכך מסר? האם הקב”ה בחר בי? מה הקב”ה רוצה ממני השנה? מה הדבר אומר על המשך החיים ועל משמעות חיי?

אינני אדם מיסטי, אני משתדל להיות אדם שקול ובעל מחשבה הגיונית. אבל אין בכך כדי לבטל את הצורך שלי במחשבות על החיים ועל עתידן. לפני שנים רבות, גמלה בליבי ההחלטה לעסוק בעם היהודי, לצאת לעבר העם היהודי ולנסות לשמור על קיומו ועתידו הרוחני. “לכל מקום שאני הולך אני הולך לארץ ישראל “אמר רבי נחמן מברסלב. על דרך זו, אני בחרתי בדרך חיים של  “לכל מקום שאני הולך, אני הולך לקראת עם ישראל”. זהו מסע קסום ומאתגר לאורך ימים ושנים. המסע הזה הוא הנותן משמעות לחיי ובכל ראש השנה, אני חוזר ומאשר את שליחותי בעולם בכלל ובעולם היהודי בפרט.

התובנה שלי בראש השנה, היא שאני צריך לנהוג עם הקב”ה “מידה כנגד מידה”. אם אני מבקש ממנו דבר מה, אני בטוח שגם הוא מבקש ממני משהו. אם אני מתפלל לקב”ה שהוא ישמור עליי ועל משפחתי, הרי שאני צריך לדאוג לעמו של הקב”ה ולכן עליי לקיים את שליחותו של הקב”ה ולהיות שלוחו של מקום כדי לשמור על חייהם של יהודים אחרים. כך הגעתי לפני 23 שנה להקים את מכון שטראוס עמיאל וברן עמיאל במוסדות אור תורה סטון. מכון שמכשיר רבנים ומחנכים כדי לקרב יהודים לזהות יהודית ולשמור על עתידו של עם ישראל.

במהלך ביקורי בקהילות ישראל, אני מנסה להבין את הקהילות ואת צרכיהם, את היהודים ואת מצבם ,מתוך אמפתיה וכבוד. לא כחוקר הבא ללמוד תופעה אנתרופולוגית ולא כתייר המבקש לצלם תמונות מחיי הקהילה כאורח לרגע אלא בגובה העיניים, מתוך תחושת שותפות ומתוך הכרה בכך שהקיום היהודי הוא סוד שצריך להבין ולפענח אותו. פעמים רבות קראתי ועיינתי בדברי מוריי וקודמיי בעלי מסעות ישראל – אלדד הדני, מנשה בן ישראל, רבי בנימין מטודלה והרב יעקב ספיר – וביקשתי ללמוד מהם, לחזור על צעדיהם ולהמשיך את דרכם במסעות בין קהילות ישראל.

דבריו של הרב סולובייצי’ק, על מושג השליחות, עזרו לי למקד את המחשבה בצורך ובחובה לבחור בחיים של שליחות:

“את העובדה שמישהו חי בזמן מסוים, בתקופה מיוחדת ובמקום מוגדר, ולא נולד בתקופה אחרת ובנסיבות אחרות, נוכל להבין אך ורק אם נקבל את עצם הרעיון בדבר שליחותו של האדם. ההשגחה יודעת היכן וכיצד יכול הפרט היחיד על חסרונותיו וכוחות הנפש האצורים בו לקיים את שליחותו, באלו נסיבות ותנאים ובאיזה חברה יהיה זה בכוחו של האדם למלא את שליחותו… משום כך נברא היחיד בתקופה ובמקום שבהם יוכל לקיים את פעולתו לשם שליחותו. (שליחות, בתוך: ימי זיכרון).

אני מאמין באמונה שלמה שלמרות היות עם ישראל עם נבחר, יש צורך לחזק את קיומו בהווה כדי לשמור על קיומו בעתיד. בכך אני רואה את שליחותי בעולם ואת חובתי כיהודי וכרב – לשמור על קיומו ועתידו של העם היהודי בכל אתר ואתר בארץ ובתפוצות. המשבר האמתי העומד לפתחנו, הן במדינת ישראל והן בקהילות היהודיות בתפוצות, איננו פוליטי, אלא רוחני בעיקרו. הקיום היהודי והמשך היהדות עומד בסכנה, לא רק מפני האנטישמיות, אלא בראש ובראשונה מפני שהיהדות חדלה להיות הכוח הרוחני הרלוונטי של העם לציבור שאיננו שומר מצוות.

יהודים רבים  ונדמה שאף רובו של עם ישראל שואל את עצמו את השאלה “מה זה להיות יהודי? מדוע להיות יהודי? ולא תמיד יש תשובה, לא תמיד יש מי שישיב על שאלה קיומית זו. אולם אם נשכיל להיות בזמן הנכון, במקום הנכון תוך כדי שימוש בשפה הנכונה למצוא את התשובות של יהודים המחפשים את זיקתם לעם לישראל ונשכיל למצוא את הדרך הראויה להשיב על שאלת מה להיות יהודי בדרכי נועם ובעיקר מתוך גישה של משמעות ורלוונטיות לכל יהודי, הרי שאפשר להציל נפשות של יחידים ועל ידי כך להציל את עם ישראל כולו.

במשך אלפי שנות היסטוריה יהודים שמרו על זהותם ויהדותם ולא נדרשו לשאלה הפשוטה: מדוע להיות יהודי. הם היו יהודים בטבעיות, כפי שהם נשמו ואהבו, ללא שאלות פילוסופיות. הם היו יהודים כיוון שאבותיהם היו יהודים וירשו את האמונה היהודית והרגישו צורך להוריש אמונה זו לבניהם אחריהם. אולם בתקופתנו השרשרת מתחילה להינתק. ההמשכיות היהודית איננה מובנת מאליה. העברת האמונה והמסורת היהודית מדור לדור אינה טבעית ופשוטה אלא היא דורשת הסבר ושכנוע. השאלה מהי יהדות ומדוע עליי להמשיך לקיימה בחיי האישיים ובמשפחתי הופכת לשאלה לגיטימית הדורשת תשובה רלוונטית.

הדרך לפעול ולהציל יהודים רבים בעם ישראל ולדאוג לעתידו של עם ישראל היא על ידי “שליחות”. יציאה מבתי כנסיות ובתי מדרשות ושכונות דתיות אל עם בני ישראל, יציאה אל אחינו אשר רבים מהם בבחינת נידחים ואובדים. לא תמיד באופן גיאוגרפי, אלא מבחינה רוחנית וזהותית.

שליחות מהי? לדעתי מושג השליחות מבוסס על ההשקפה שהיהדות דורשת מן היהודי שיעשה לא רק לגאולתו, אלא גם לגאולתם של כל היהודים וכל האנושות. “תיקון עולם” הוא החזון ו”שליחות” זו הדרך ליישם את החזון בחברה היהודית. השליחות של כל יחיד כלפי הפרט או הכלל מבוססת על רגש האחריות והזיקה ההדדית הקיימת בעם ישראל. היחס ל”אחר” כ”אח” עומד ביסודה של המילה אחריות ומהווה את התשתית גם למושג השליחות.

נדמה שלציבור הדתי לאומי אין משנה סדורה בנושא שליחות. השליחות אינה מרחפת כמושג מכונן ומוביל בחיינו. שליחות מהווה לרוב מושג חד פעמי של מעשה שיש להתחיל ולסיים ולא כדרך חיים. השליחות היא בדרך כלל שליחות לשנים ולא שליחות לחיים. אשר על כן, נדרשים אנו לבנות תשתית מחשבתית ומעשית להפוך את השליחות לדרך חיים ולחזון. אני מאמין שבכוחו של הציבור הדתי לאומי לפעול רבות למען יהדות התפוצות, מתוך רגישות ומתוך שימוש בתוכן ובשפה הרלוונטיים ליהודים אלו. הדרך להבטיח את עתידו של עם ישראל היא שאסור לוותר  על אף יהודי בעם ישראל. 

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}