חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

בזמן שהחטופים אינם בני חורין: הלכות ליל הסדר יצוינו השנה ברוח שונה מהרגיל

ברקע המלחמה והעובדה שהחטופים עדיין נמצאים בשבי חמאס בעזה, חלקים רבים בהגדה מקבלים משמעות נוספת ועמוקה יותר • כיצד נציין את ההלכות ואיך נעשה זאת כמו שצריך?

הילה נאור 17/4/2024

%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94 3 e1708245388171השנה, ברקע המלחמה הנמשכת מזה יותר מחצי שנה וכשהחטופים עדיין נמצאים בשבי חמאס ברצועת עזה ואינם בני חורין, חלקים רבים בהגדרה מקבלים משמעות נוספת, עמוקה יותר.

כשנתיישב בקרוב ליד שולחן הסדר, למרות המצב הלא פשוט והמאתגר שהמדינה נמצאת בו, נתכנס יחד כדי לספר את סיפורה של יציאת מצרים, שבה עם ישראל יצא מעבדות לחירות. בלילה מיוחד זה נוהגים לערוך מבעוד מועד את שולחן הסדר בכלים נאים, כדי שיהיה מוכן לערב. על השולחן מניחים את קערת הסדר, שבה מונחים זרוע צלויה, ביצה, מרור, כרפס וחרוסת, וגם שלוש מצות, שמהן נקיים את מצוות אכילת המצה ואת מצוות האפיקומן.

חז”ל לימדונו כי יש להסב סביב שולחן הסדר, ולכן יש המסדרים כיסאות נוחים עם כריות כדי שיהיה אפשר להסב, כדרך שבני חורין נהגו בעבר להסב, שזו בעצם הישענות בישיבה או חצי שכיבה.

המצווה היא להסב בעיקר בשעת אכילת המצה, הכורך, האפיקומן ושתיית ארבע כוסות, כשכמובן יש מי שמסב גם בשעת הסעודה. דרך הישיבה השונה מעודדת את הילדים לשאול מדוע יושבים כך, ובליל הסדר נרצה לעודד אותם לשאול שאלות, כדי שנוכל לספר להם את סיפור יציאת מצרים.

את ערב ליל הסדר פותחים בקידוש, הכוס הראשונה מבין ארבע כוסות, ולכן כל אחד מוזג ושותה את היין לאחר הקידוש, אותו יש לברך לאחר צאת הכוכבים. יש הנוהגים שעורך הסדר קורא את ההגדה, ויש הנוהגים שכל קטע נקרא על ידי אדם אחר.

בשלב הזה אפשר ואף רצוי לשלב סיפורים, שירים, משחקים והצגות במטרה לעודד את הילדים לשאול ולעורר את סקרנותם בסיפור יציאת מצרים.

מצווה חשובה נוספת בליל הסדר היא זו של אכילת המצה, אותה יש לאכול לפחות כזית מצה. את המצה יש לאכול כאשר אנו עדיין לא שבעים על מנת שנאכל אותה בתיאבון, ויש לעשות זאת עד חצות הלילה.

במהלך ליל הסדר, תקנו חכמים לשתות ארבע כוסות של יין כדרך חירות: הראשונה היא כוס יין של הקידוש, השנייה מגיעה לאחר שלב “המגיד” של ההגדה, הכוס השלישית נועדה לברכת המזון והכוס הרביעית בשעה שקוראים את ההלל – השבח לקב”ה. את ארבע הכוסות יש לשתות בזמנן במהלך קריאת ההגדה, ולא אחת אחרי השנייה, זאת מכיוון שאז הן נחשבות ככוס אחת. יש לשתות רביעית הכוס או “מלוא לוגמיו”, כאשר ניתן לשתות יין או יין תירוש.

לאחר שתיית הכוס השלישית, נוהגים למלא כוס נוספת, מרכזית, שהיא כוסו של אליהו, שממנה לא שותים בליל הסדר. בתום הארוחה החגיגית, נוהגים לשמור את היין מכוסה בכוס עד למחרת בבוקר, ומיין זה לקדש את הקידוש של הבוקר.

בסיום הסעודה, תקנו חכמים לאכול את האפיקומן – זכר לקורבן הפסח שהיה נאכל על השובע. כשם שאסור היה לאכול אחר בשר קורבן הפסח דבר נוסף כדי שהטעם יישאר בפה, כך תקנו חכמים לגבי האפיקומן, שלא ייאכל לאחרי דבר כדי שיישאר טעמו בפה. הכוונה היא לאכילה נוספת, אך ניתן לשתות לאחר אכילת האפיקומן.

מסיימים את אמירת ההגדה בשבח והודיה לקב”ה באמירת ההלל, וכן בקטעי קריאה ושירים שנוספו לסוף ההגדה.

הכותבת היא מנכ”לית “מאמינות במדים”, המכון לייעוץ והכוונה לבת הדתית בצבא מבית רשת “אור תורה סטון”.

לקריאה באתר ישראל היום

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}