ג' ובעלה נישאו בצרפת בשלהי שנות ה-80, אולם בעקבות גילויי אלימות מצד הבעל וקשיים נוספים, החליטו השניים לסיים את הקשר ביניהם והתגרשו לאחר 21 שנות נישואים. לאחר מספר שנים, ג' עלתה ארצה והקשר בין השניים חודש, עד שבשנת 2015 הם אף החליטו להינשא בשנית. הצעד הרומנטי התברר כטעות מרה, מאחר ובמהרה האלימות חזרה שוב לחייה של ג', שהחליטה להביא את הנישואין שוב לסיומם. בתחילה הסכים הבעל לפרידה, אולם מהר מאוד חזר בו והתעלם מבקשתה של ג' לגט תוך שהוא עוזב את הארץ ועובר להתגורר באי בודד באיים הקאריביים.

במהלך תקופת הקורונה, ניסתה ג' לשכנע את בעלה הסרבן להגיע ארצה ולהעניק לה גט, אולם הוא סרב בכל תוקף. על כך נוסף קושי לוגיסטי להגיע לישראל בעקבות התפשטות המגפה, מה שהותיר את ג' חסרת אונים. לאור כך, פנתה ג' לארגון 'יד לאישה' מבית רשת אור תורה סטון, המייצג עגונות ומסורבות גט, אשר באמצעות עו"ד תמר אודרברג החל לפעול לקידום מתן הגט.

עו"ד אודרברג פנתה לרב גמליאל מאגף העגונות בבית הדין הרבני, אשר שוחח עם רב חב"ד המקומי באיים, מתוך כוונה לנסות ולבצע את מסירת הגט באמצעות 'הרשאת כתבו ותנו'. המדובר בהרשאה הניתנת במקרים חריגים בלבד, בהם אחד מבני הזוג שוהה בישראל ואילו האחר נמצא בארץ אחרת, ובמסגרתה מוקם בית דין נייד ושליח מטעם בית הדין מקבל מהבעל 'הרשאת כתבו ותנו' לתת גט במקומו ולבצע את סידור הגט בישראל.