לגלות אחריות ציבורית – פרשת שקלים
מאת רוית קלך, עמיתה במכון למנהיגות הלכתית ע"ש סוזי ברדפילד
השנה א' אדר חל בשבת וזכינו שפרשת שקלים תקרא במועד שתקנו חז"ל, בלי צורך להקדימה, כפי שמובא במשנה במסכת שקלים בפרק א משנה א: באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. וכן במסכת מגילה פרק ג משנה ד: ראש חדש אדר שחל להיות בשבת – קורין בפרשת שקלים, חל להיות בתוך השבת (הכוונה במהלך השבוע) – מקדימין לשעבר, ומפסיקין לשבת אחרת. בשניה זכור, בשלישית פרה אדומה, ברביעית החדש הזה לכם, בחמישית חוזרין לכסדרן…
ולמה דווקא בר"ח אדר? ר' עובדיה מברטנורא מסביר שהיו ב"ד שולחים בכל ערי ישראל ומכריזין שיביאו שקליהן. לפי שבאחד בניסן צריך להביא קרבנות צבור מתרומה חדשה, דכתיב "זאת עולת חודש בחודשו לחודשי השנה".(במדבר כ"ח)
כלומר, התרומה נועדה עבור קרבנות הציבור שיוקרבו בבית המקדש בשנה שתחל בר"ח ניסן והיא חובה שחלה על כל אחד מבני ישראל להביא את מחצית השקל עבור אותם קורבנות.
מה קוראים בפרשת שקלים? בבבלי במגילה דף כ"ט עמוד ב – מופיעה מחלוקת בין רב לשמואל מה קוראים בפרשת שקלים, ולהלכה נפסק כשמואל שקוראים את התחלת פרשת כי תשא בה העם מצווה על הבאת מחצית השקל (שמות פרק ל פסוקים י"ב- ט"ז).
מדוע דווקא מחצית השקל? המלבי"ם (שמות פרשת תצוה – כי תשא פרק ל') מסביר שהדבר נועד ללמד אותנו שאף אחד מאתנו אינו שלם אלא שצריך את חיבורו לכלל ובלשונו:
"ולתקן זה צוה שכל אחד יתן מחצית השקל, שזה מורה על אגודתם שכל יחיד הוא רק מחצית ולא דבר שלם וצריך שיצטרף אחר עמו עד יעשה כדבר שלם, למשל העשיר והעני, העשיר מוסיף להשפיע צדקה אל העני, זה נותן וזה מקבל, ובזה יתקיימו שניהם ויהיו כאיש אחד, ובלשון זה כ"א הוא רק מחצית השקל ואינו איש שלם, וזה מורה על חבור הכלל והצטרפם, באופן שלא יתפרדו ע"י המנין רק יתאחדו"
המלבי"ם מדגיש את הצטרפות היחיד לכלל ואת האיחוד. ניתן להוסיף שבכך שכל אחד ואחד נדרש לתת את מחצית השקל בזמן קבוע ובסכום קבוע, זהו מעין מס שהיחיד נותן עבור הכלל, הציבור (שכולל כמובן גם אותו) ובכך הוא מגלה אחריות ציבורית – אחריותו של היחיד כלפי הכלל.
מה נשאר ממצוות מחצית השקל היום?
ספר החינוך מסביר כי מצוות נתינת מחצית השקל נוהגת רק בזמן שבית המקדש קיים וכזכר למצווה זו אנו קוראים את פרשת שקלים: "ונהגו כל ישראל לזכר הדבר לקרות בבית הכנסת בכל שנה ושנה פרשה זו של כי תשא".
הרמ"א מביא (שו"ע, או"ח סימן תרצ"ד) את המנהג שמופיע במרדכי ובלבוש ובו אנו נוהגים עד ימנו:
"י"א שיש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן זכר למחצית השקל שהיו נותנין באדר…"
ובמשנה ברורה הביא בשם אליה רבה שהמנהג הוא לתת את מחצית השקל: "אפילו בעד בניו הקטנים ואשה מעוברת בעד ולדה". כלומר שכולנו ניתן את מחצית השקל – גברים ונשים וכן כי היא תינתן גם עבור ילדים וילדות ואפילו ולדות.
ולימנו – אנו נמצאים כעת במגיפה שכולנו שווים בפניה – היא אינה מבחינה בין אדם לאדם, יש לקוות שכולנו מגלים ונמשיך לגלות אחריות ציבורית בהתנהלות עמה ושבע"ה עם מתן הזכר למחצית השקל יתקיים בנו גם הפסוק שמופיע בתחילת פרשת שקלים במפקד העם: כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לה' בִּפְקֹד אֹתָם; וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף, בִּפְקֹד אֹתָם (שמות ל', י"ב) ולא יהיה בנו עוד נגף.
