חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

“הפרשה והמיתוס” פרשת לך לך: לא מלך ולא כהן- כחו של אברהם

מאת הרב אביע”ד סנדרס, מנהל השמה במכון למנהיגות הלכתית ע”ש סוזי ברדפילד ור”מ במדרשת או”ת לינדנבאום

הרב אביע"ד סנדרס

בפרשת לך לך אנו פוגשים את הגיבור הראשון של התנ”ך, את אברהם אבינו. אין הכוונה שהאלוקים לא דיבר עם האדם קודם לכן, התנ”ך מספר לנו שהאלוקים מדבר עם אדם, קין ונח עוד לפני שהוא מדבר עם אברהם. אלא שאברהם משמש כדמות שמדברת חזרה אל האלוקים, דמות שמנסה לפנות אל האלוקים ולא רק דמות שמקשיבה, או נענשת.
יש לשים לב לאיך התנ”ך מתאר את ההתגלות של אלוקים לאדם עד לאברהם אבינו. האלוקים מתגלה בצורת שיחה לאדם הראשון רק לאחר חטאו. האלוקים פונה לקין לפני חטאו ולאחר חטאו, אך זהו התיאור היחיד על שיחתו של קין עם האלוקים. האלוקים פונה לנח לפני המבול אך לאחר המבול ולאחר מכן אנו לא שומעים על דו שיח ביניהם.
האם זה אומר שלא היה התגלויות של האלוקים ליחידים ואלו הם ההתגלויות היחידות? אנו לא יודעים. המקרא לא בוחר לספר לנו על אינטרקציות נוספות עם האלוקות. כמובן שכל זה משתנה עם אברהם. אברהם מקבל את הצו של לך לך והולך לארץ כנען. במסגרת זו השם גם מברך את אברהם ומספר לו על זרעו העתידי ועל התפקיד המרכזי שהוא ישחק בקרב כל משפחות האדמה.
השם מתערב עבור אברהם ושרה בבית פרעה ומביא נגעים על פרעה בעבור כך שלקח את שרה. השם מברך את אברהם לאחר היפרדו מלוט ומבטיח לו מחדש את הארץ ומבטיח לו מחדש זרע. לאחר מלחמת המלכים והתערבותו של אברהם במלחמה ולאחר המפגש של אברהם עם מלכיצדק מלך שלם הכהן לאל עליון, השם נגלה לאברהם במחזה ומבטיח לו הגנה, בהזדמנות זו אברהם אף מבקש מן השם זרע. זוהי הפעם הראשונה בה אנו שומעים על פניה של אברהם אל השם ולא רק פניה של השם אל אברהם. כמענה לפניה זו שב ומבטיח לו השם את הבטחת הזרע והפעם מבטיח לו זרע כוכבי השמים (פעם קודמת הוא הבטיח זרע כחול אשר על שפת הים). במסגרת מחזה זה אנו גם שומעים על אמונתו של אברהם והשם מאמין בו- הוא האמין בהשם והשם החשיב זאת כצדקה.
לאחר מכן השם נגלה לאברהם ומספר לו שהוא השם אשר אמר לו לעזוב את אור כשדים לתת לו את הארץ זו לירושה. אברהם שואל בתגובה- השם אלוקים במה אדע כי ארישנה ובתור מענה נכרתת ברית בין הבתרים שבאה לאחר סידרה של הוראות מדויקות ליצירת מעמד הברית על ידי אברהם אבינו שם אברהם זוכה להצצה לעתיד של זרעו ושוב מובטח בירושת הארץ.
לאחר מכן אנו שומעים על ההתגלות של השם לאשת אברהם שמספרת לה שיוולד לה ילד לאברהם. כפי שניתן לראות, התנ”ך מפרט רבות את ההתגלויות של השם לאברהם, באופן שלא נפגשנו עמו עד כה ביחס לאף אחת מדמויות התנ”ך.
ההתגלויות המרובות שחווה אברהם וההתערבות המאסיבית של השם בחיי אברהם מעידה שדמותו של אברהם אבינו הנה דמות שמשנה את מארג האיזונים הפנימיים ביחסי אלוקים ואדם עד כה.
מה מייחד את דמותו של אברהם אבינו?
אברהם אבינו מגיע לארץ כנען מאור כשדים. אור הנה עיר מעבר לכך שאברהם אבינו בונה מזבחות בכל מקום אליו הוא מגיע- הוא נוטע עצים. הערים דרכם עבר אברהם, אור וחרן היו ערים מבוססות. ישנם ממצאים שמעידים על מקדשים אדירים, על מערכות דת מפותחות. ואברהם אבינו ומשפחתו עוזבים את המערך הדתי הזה ובהיגעם לכנען הם בונים מזבחות ונוטעים עצים תחת כיפת השמים. העץ ולידו מזבח הנו דרך עבודה דתית מקובלת בימים ההם. אך בניגוד בין מה שאנו יודעים על אור לבין מה שאנו שומעים על המזבחות והעצים של אברהם הנו משמעותי ביותר.
בפרשה אנו גם מגלים את אברהם הלוחם, שמתערב במלחמת המלכים, מנצח אותה ומשחרר את לוט בן אחיו. באמצע ההתרחשות של תוצאות המלחמה והתנהלותו של אברהם עם מלך סדום, התורה מקדישה מספר פסוקים למפגש של אברהם עם דמות חידתית ביותר, דמותו של מלכיצדק מלך שלם שהוא כהן לאל עליון:
וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן. יט וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמַר: בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. כ וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר-מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ; וַיִּתֶּן-לוֹ מַעֲשֵׂר, מִכֹּל.
דמותו של מלכיצדק כמעט ולא מופיעה במקרא, זוהי הפעם היחידה שאנו נתקלים בה כדמות שעושה מעשה. אך פסוקים אלו ודמותו של מלכיצדק הסעירו דורות של לומדים ושל ישראלים בכלל.
בעוד בתנך מלכיצדק לא מוזכר, בספרות החיצונית, הספרות שנכתבת מחוץ למקדש ולא עוברת את העריכה והקאנוניזציה של אנשי כנסת הגדולה, מלכיצדק תופס מקום נרחב ביותר.
ספר חנוך מזכיר את דמותו של מלכי-צדק. שם מסופר כי זמן קצר לפני המבול נולד מלכי-צדק באופן נסי לאשת ניר הכהן, אחי נח. הוא נולד כשהוא מפותח מבחינה גופנית, לבוש ומסומן בחותם הכהונה, ומיד כשיצא מרחם אמו בירך את האל. ארבעים יום לאחר מכן, הוא נלקח על ידי המלאך מיכאל לגן עדן, וכך ניצל מאימת המבול. במדרש יש הד לכך בזיהוי דמותו של מלכיצדק עם שם בנו של נח.
במגילה החיצונית לבראשית הוא מוצג כדמות שמימית, העתידה להנהיג את בני האור באחרית הימים ולשפוט את העמים.
הברית החדשה שינקה רבות מן הספרים החיצוניים רואה במלכיצדק דמות שהיא מעין תקדים לישו ועל כן במסורת הנוצרית מלכיצדק תופס מקום מרכזי ביותר. לתפיסתם גם הוא משיח בבשר.
מסתבר שבספרטת החיצונית הוקסמו מדמותו של המלך הכהן.
במחקר, פרשה קטנה זו זכתה ליחס רב.
במרחב הכנעני ידוע, בעיקר מן השירה האוגריתית, אך גם מאסטלות ספירה, האל ששמו אל ותארו עליון כראש הפנתאון הכנעני.
“קונה שמים וארץ”, תיאור הדומה לתואר “אל קונה ארץ” המופיע בכתובות פיניקיות קדומות.
שלם, הוא שמה הקדום של ירושלים, שלם היה אל השקיעה הכנעני, אחיו של שחר (אל הזריחה).
יש החוקרים הטוענים שקטע זה הנו הכנסה מאוחרת מימי מלכי יהודה, שהרי השם מלכיצדק מופיע שוב בתהילים קי ד, במזמור שמדבר על תשועת יהושפט במלחמתו המשתופת עם יהורם מלך ישראל כנגד מישע והתשועה שקבל בעזרת הנחל שעלה על גדותיו לאחר תפילת אלישע (מנחל בדרך ישתה ועל כן ירים ראש). יש גם הקבלה בין השם מלכיצדק לשם יהושפט שהיה מלך שעשה משפט וצדק בכל הארץ.
אך אם אמונים על פשט התנך, אי אפשר להתעלם מכך שהקטיעה של סיפור המלחמה ונצחונה להעלאת לחם ויין לאברהם על ידי הכהן לאל- עליון, ראש הפנתאון הבבלי, הנה מעין הכרה בדרכו של אברהם.
מה היא דרכו של אברהם כפי שהיא מתגלה עד כה?
כפי שאמרנו אברהם אבינו עוזב את אור, עיר עם מקדשים אדירים ועובר לכנען. בכנען בכל מקום בו הוא עובר הוא מקום מזבח ונוטע עץ (מה שמתאים לעבודת האל של התקופה).
הוא לא מגביל את מקומו של האלוקים לעיר מקדש, הוא אינו מלך של מקום אחד, הוא אינו מחפש שלטון או מלוכה- אבל הוא מתערב במאבק של המלכים.
אברהם אבינו מייצג פה דמות שלא מחפשת עיר גדולה או מקדש מרכזי (הוא בונה מזבח ונוטע עץ מחוץ לערים שהיו מרכזים דתיים כמו אלון מורה ליד שכם ולא בתוכה), אלא בכל מקום בו הוא מגיע הוא מפיץ את עבודת האלוקים.
ובלב לקיחת האחריות של אברהם על המציאות, של הפצת העבודה הדתית, יוצא מעירו המלך הכהן שלא מתערב במלחמה, שלא הולך כנגד העוול וספון בעירו- עיר של אל עליון שקוריה על שם בנו שחר אל השקיעה ומודה לדרכו של אברהם. מביא לאברהם יין ולחם ומכיר בערך של דרכו הייחודית.
ואולי כל ההתגלויות לאברהם באו בתור תגובה לאברהם, ככל שהוא הפיץ יותר, התגלה אליו האלוקים יותר ולבסוף, נוצר הקשר האינטימי של דו שיח של ממש ולא רק התגלות או פניה חד כיוונית.
אברהם הוא לא כהן ולא מלך ואין לו שאיפות לכך וכנראה בכך טמון סוד כוחו.
תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}