חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מדרש נוגע בחיים לפרשת חיי שרה: באר לחי רואי

מאת הרב אבישי מילנר, ראש ישיבת ‘אור תורה נווה שמואל’ ע”ש שמואל פנחס אהרמן

הרב אבישי מילנר

וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה… וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹקים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי

הפרשה מסתיימת במות אברהם, וקבורתו במערת המכפלה, ע”י יצחק וישמעאל בניו. ניתן לומר שעולה תחושה של סגירת מעגל, בהיות שני הבנים עוסקים בקבורת אביהם יחדיו, (אלמלא דמיסתייפינא, היינו דורשים: וילכו שניהם יחדו – יצחק וישמעאל, כנאמר בהליכת האב והבן לעקדה). מבקשים אנו לשאול האומנם סגירת מעגל? ואם אכן כך, כיצד נתהווה? מה הניעַ ואיפשר סגירת המעגל? לאחר מות אברהם, מברך האלוקים את יצחק, והוא הולך לשבת “עם באר לחי רואי”. מה משמעות היות יצחק יושב בבאר לחי רואי? מה סוד המקום והבאר?

באר לחי רואי

בשלושה אירועים פוגשים אנו את באר לחי רואי. לראשונה בסיפור הגר, הבורחת משרה המענה אותה, ושם על העין, מתגלה אליה המלאך, מנחם אותה ומבטיח על לידת ישמעאל. “וַתִּקְרָא שֵׁם ה’ הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי, עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר בְּאֵר לַחַי רֹאִי”. בשניה, בפרשתינו: יצחק היוצא לשוח בשדה, ושם פוגש את רבקה, הבאה מחרן עם אליעזר. ויצחק מהיכן הגיע? “וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי” והאיזכור השלישי הוא הנ”ל, לאחר קבורת אברהם, ה’ מברך את יצחק, “וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי”.

לחי רואי- באר של חיים וראיית נפש האדם

פרשת העקדה הייתה ללא ספק אירוע מכונן לכל השותפים. חז”ל מקשרים בין העקדה למות שרה, אברהם שעומד בניסיון ושב עם נעריו לבאר שבע. ויצחק לאן הלך בעיקבות טראומת העקדה? לא מוזכר. כאילו נעלם. לאורך פרשת חיי שרה, העוסקת בקבורת שרה ובתהליך מציאת אישה ליצחק, אין הוא נוכח. אברהם והעבד פועלים למציאת זיווג הגון, ויצחק, שכבר איננו נער, אינו נוכח ואינו שותף כלל בתהליך. רק בהגיע רבקה , יצחק “בא מבוא לחי רואי”. רש”ר הירש פותח לנו פתח להבין סוד הבאר, בביאורו לביטוי החריג : ” בָּא מִבּוֹא” :

“ביטוי זה אינו חוזר עוד בכל המקרא. בא- מהיותו בא. וענינו להגיע למקום שהלב נמשך אליו… שמגיע ממקום שהוא היה נמשך אליו כאל בֵיתו…בשעה זו נמשך יצחק אל המקום שיסעדנו בביטחונו… (ותהיה לו התגלות ונחמה) כדרך שנתגלתה להגר למען אחיו הבכור…”

הבאר אליה הלך יצחק וממנה בא למפגש עם רבקה היא מקום התגלות ה’, מקום הנוגע ומרפא כאבו של אדם, באר המביאה מזור לנפש עצובה ומסוכסכת, לנשמה תועה המחפשת איחוי קרעים ונחמה. ואולי רומז רש”ר, שיצחק לאחר טלטלת ניסיון העקדה, אכן לא שב עם אברהם לבאר שבע, אלא חיפש ישוב הדעת והנפש, והלך לבאר לחי רואי. אותה הבאר בה ראה הקב”ה את כאבה וצערה של הגר ” וַיִּמְצָאָהּ מלאך ה’ על עין המים”, והמלאך מנחם ומבטיח, מרפא הכאב ומאפשר להגר לשוב לבית אברהם, “שובי אל שרה והתעני תחת ידה… כי שמע ה’ אל עוניך”. וכשם שריפאה התגלות הבאר את הגר, כך הלך יצחק לאותה הבאר לאחר העקדה, לרפא את הנפש.

רק לאחר השקטת הסערה הפנימית, האיחוי והאיזון יכול יצחק לצאת לשוח בשדה, ולפגוש את רבקה מתוך בריאות הנפש, ולבנות בית (אוהל) נאמן, “ויביאֶהָ האוהלה שרה אימו, ותהי לו לאישה, ויאֶהָבֶהָ”. ביטוי חריג ועוצמתי, יצחק אוהב, יודע סוד האהבה והחיבור.

סגירת מעגל מכל הכיוונים

חז”ל ברגישותם הנפלאה רואים סגירת מעגל נוספת. מיד לאחר לקיחת רבקה לאישה, מספרת התורה שאברהם הוסיף ולקח אישה ושמה קטורה. ובמדרש נפלא מוסיפים: “בשעה שנטל יצחק את רבקה, אמר יצחק: נלך ונביא לאבא אישה, היא הגר היא קטורה… שלא ניזדווגה לאיש מיום שפרשה מאברהם”. יצחק, הבריא בנפשו ושמח בבניין ביתו, נזכר כעת שגם הגר הייתה באותה באר המצויה בנגב המערבי, שכל המגיע ומתחבר אליה שב בתשובה ונרפא. ואכן הגר לא נזדווגה לאיש, כממתינה לסגירת מעגל עם אברהם. וכעת יצחק הופך לשדכן אקטיבי ונוכח בחיבור החדש של אברהם והגר.

וימות אברהם בשיבה טובה, זק I ושבע

מהי אותה שיבה טובה? חיי אברהם לא קלים היו. אתגרים ונסיונות, יחד עם אמונה גדולה וקריאה בשם ה’. עשרה ניסיונות נתנסה, אין ספק שגירוש ישמעאל ועקדת יצחק היו מהקשים ומהNטלטלים שבהם.

ולהפתעתנו, לקבורתו מגיעים שני הבנים יחדו, כיוון שקטורה – הגר שבה לבית אברהם, חזר גם ישמעאל. “ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו”, גם ישמעאל חזר בתשובה ומגיע להלוויה. כך ברש”י: “מכאן שישמעאל עשה תשובה והוליך את יצחק לפניו, והיא שיבה טובה שנאמרה באברהם”. אין נחת גדולה מזה להורים, שכל ילדיהם שלמים זה עם זה.

ולסיום תהליך הריפוי והאיחוי, הולך יצחק ובונה את ביתו בבאר לחי רואי. (וכמעט הייתי מוסיף: והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה…)

הבאר ממנה שואבים כוחות

באר זו, ודאי ממשית וריאלית היא, ואף נחלקו חכמי הגיאוגרפיה המקראית היכן מקומה. יש המזהים אותה עם עין עובדת, בנגב המרכזי, ויש המזהים עם באר משאבים (דרומית לרביבים).

אך למעלה ממקומה הפיזי, מהווה היא מקום התגלות נחמה, מקום ריפוי ואיחוי קרעי הנפש. סגולה נדירה זו אינה בהכרח תלויית מקום. תפילה וקרבת אלוקים תמיד ובכל מקום יש בה נחמה וריפוי. ובנוסף לכך, יודע וחש כל אחד היכן ואצל מי ימצא נחמה וחיזוק במציאות החיים. הורים, בן ובת הזוג, משפחה קרובה, חברים טובים, מורה דרך משמעותי ועוד. אשרי מי שזוכה לבאר המתגלגלת עימו בחייו, לסביבה עוטפת מחבקת המאפשרת תיקון עד כדי בריאות הנפש ושמחתה.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}