חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

makor rishon logo 3

פרשת בשלח: מטרתו האלוקית של הנסיון והנס

ידיו של משה היו מקור הכוח שלו מראשית שליחותו, אך במלחמת עמלק הם כבדו. הקושי הבלתי צפוי שחווה סייע לו להבין את מצבו ותלונותיו של העם

מאת הרבנית בילי רבינשטיין, ראש בית המדרש במדרשת או”ת לינדנבאום
פורסם במוסף שבת, מקור ראשון י”ד בשבט ה’תשפ”א (27.1.21)

%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA %D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99 %D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F 1

קו פרשת מים חוצה את פרשת בשלח ומשרטט באופן חד את הפער שבין שני חלקיה. בראשיתה, שיאה של יציאת מצרים בנס המופלא של קריעת ים סוף, שירה ומחולות, הודיה ואמונה. אך בחלקה השני מופיעה מנגינה אחרת לגמרי: תלונות, מריבות, ניסיונות ותוכחה.

במחציתה השנייה של הפרשה מופיע רצף של שלושה מקרים ובהם חוזרת המילה המנחה תלונה: במרה תלונה על המים המרים, במדבר סין תלונה על היעדר מזון, ולבסוף ברפידים תלונה על חוסר מים. מתלונה לתלונה דברי העם הופכים בוטים יותר, ובתלונה האחרונה מתווספת ללשון “וַיָּלֶן” גם הלשון הקשה “וַיָּרֶב”. בהתאמה, תגובותיו של משה הולכות ומחריפות, ואת תוכחתו הוא חוקק בשם שנתן למקום: “וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה'” (שמות יז, ז). המילה המנחה “תלונה” יוצרת רושם קשה של עם קשה עורף וכפוי טובה.

מעניין לשים לב כי ביטוי דומה מופיע גם בסיפור החותם את פרשתנו, המלחמה בעמלק. לאחר המלחמה בנה משה מזבח וקרא את שמו “ה’ נִסִּי” (שם יז, טו). ייתכן שאין קשר בין הניסיונות של שלושת האירועים הקודמים ובין שם המזבח, וכי האחרון משמעו נס ולא ניסיון, אך הקרבה הלשונית וסמיכות הפרשיות אומרות דרשני. גם התבנית החוזרת של קריאת שם על ידי משה – “וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה”, “וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה’ נִסִּי” – מזמינה לקשור בין הדברים. אם אכן הדברים קשורים, הרי שמשמעות השם “ה’ ניסי” איננה ה’ חולל לי נס, אלא ה’ ניסה אותי.

מהו אם כן הניסיון למשה במלחמה ברפידים?

תחושה זרה ומשתקת

במלחמה ברפידים נדרש משה להרים את ידיו, “וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק” (שם יז, יא). ידיו של משה הן מקור הכוח שלו מן הרגע הראשון שבו יצא לשליחותו ומטהו בידו. במטהו בא אל פרעה, ובמטה ביצעו הוא ואהרן את מכות מצרים. כאשר צמא העם למים ברפידים, הוציא להם משה מים מן הצור בעזרת מטהו. נראה כי משה סבר שגם הפעם הנס יתבצע בעזרת המטה, שכן כאשר שלח את יהושע לבחור אנשים ולהתכונן למלחמה הבטיח: “מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱ־לוֹהִים בְּיָדִי”.

אלא שכאן חלה תפנית. מלחמת עמלק דרשה ממשה לפעול באופן אחר מזה שהורגל בו עד עתה. אף זו; משה נתקל כאן בקושי בלתי צפוי: “וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים” (שם יז, יב). את הכובד הכיר משה היטב. בראשית דרכו הוא חשש מהכבדות היצוקה בפיו ובלשונו, וגם עם כובד ליבו של פרעה התמודד. ידיו מעולם לא היו כבדות. זוהי תחושה זרה ומשתקת שמעולם לא פגש.

ייתכן כי כבדות ידיו של משה מהווה מענה לתוכחתו הנוקבת כלפי העם. ידיו הכבדות מפגישות אותו עם הקושי שבאתגר חדש ובלתי מוכר. משה נכנס לנעליו של מי שרגיל היה לשבת מסביב לסיר הבשר, וכעת מוצא עצמו נווד. כעת מבין משה את האימה האוחזת במי שחי על גדת הנילוס, ולפתע הוא צמא למים במדבר. לאחר ההתמודדות עם ידיו שכבדו לפתע, הרכין משה ראשו ואמר “ה’ ניסי” – אף אותי ניסה ה’. כעת עמדתי על גודל האתגר שבניסיון. מלחמת עמלק היא מסע חינוכי עבור משה. הלשון נס־ניסיון, המשותפת לכל המאורעות האחרונים, חושפת משמעות זו.

ה’ מאמין באדם

אולם קיימת גם אפשרות אחרת, שלפיה מטרת הדברים היא להביא את משה להבנה חדשה של מושג הניסיון. בראשית הפרשה הבין משה שניסיון פירושו מבחן – מבחן שעורך ה’ למאמיניו, או מבחן מסוכן שעורך העם לאלוהיו. כעת, משעמד בעצמו מול הניסיון, גילה משה כי הניסיון איננו מבחן אלא הזדמנות. במהלך הניסיון הוא נדרש להתמודד עם אובדן כוחו, וגילה כי הוא מסוגל להתגבר גם על כך.

תכלית הניסיון היא נטרול המנגנונים הרגילים שבהם משתמש המנוסה בדרך כלל, על מנת שלא תיוותר לו ברירה אלא לפנות אל מקורות כוח חדשים שלא הכיר עד כה ולנצלם. משמעות המילה ניסיון היא אמונה מוחלטת של ה’ באדם, שאם לא כן לא היה מנסהו. באופן הפוך לטענת משה כלפי העם שהם מנסים את ה’ מתוך חוסר אמונה, הוא לומד כעת כי ניסיון משמעו אמונה עמוקה.

בהמשך הדרך, במעמד הר סיני, נותן משה ביטוי להבנה מחודשת זו. כאשר העם הירא מן הקולות והברקים נע ועמד מרחוק, אמר להם משה “אַל תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱ־לוֹהִים” (שם כ, יז). אם ניסיון פירושו מבחן, דבריו של משה אינם ברורים. וכי מדוע שלא ייראו? דבריו של משה מובנים אם נטעין אותם בהבנה שניסיון הוא ביטוי לאמונה המוחלטת של הקב”ה ביכולתו של האדם. משה מעודד את בני ישראל: אם בא הא־לוהים לנסות אתכם, אם יש כאן ניסיון, הרי שאין מקום למורא. הניסיון מורה על כוחות שעתידים להתגלות בנו, כוחות שהיו טמונים עד כה וחיכו להיחשף. הניסיון, אומר משה, מורה על יכולתנו לעמוד בניסיון.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}