חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

makor rishon logo 3

פרשת וארא: בזכות ולא בחסד

תיאור הגאולה של פרשת וארא איננו מתמקד בייסוריהם ובסבלם של בני ישראל, אלא במימוש הברית וקיום ההבטחה שניתנה לאבות. זהו גם ההבדל בין דמויותיהם של משה ואהרן

מאת הרבנית בילי רבינשטיין, ראש בית המדרש במדרשת או”ת לינדנבאום
פורסם במוסף שבת, מקור ראשון ב’ בשבט ה’תשפ”א (15.1.21)

%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA %D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99 %D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F 1

בפרשת וארא מופיעה רשימת יוחסין של בני ישראל. רשימה זו מעוררת מספר תמיהות: ראשית, הרשימה חסרה. היא מפרטת את בני ראובן, שמעון ולוי, ולאחר מכן נקטעת. יתר השבטים אינם מצוינים.

שנית, הרשימה מתאפיינת בסלקטיביות בפירוט בני השבטים והמשפחות השונות. אצל שבטי ראובן ושמעון מציינת התורה את שם אבי השבט ובניו בלבד, וביחס לשבט לוי היא מרחיבה גם לדורות נוספים, אך זאת באופן שאינו עקיב: בני מררי כלל אינם מוזכרים, בני גרשון מצוינים אך לא בני בניו, ובני בניו של קהת מנויים באופן חלקי. התורה נוקבת בשמות בניו של קרח בן יצהר, וביתר פירוט עוסקת בשושלתו של אהרן בן עמרם – מוזכרים ארבעת בניו ואף אחד מנכדיו, פנחס בן אלעזר.

איור: מנחם הלברשטט

חריגה נוספת ברשימה זו היא ציונן של שלוש נשים, שכולן נישאו לבני משפחת עמרם: יוכבד אשת עמרם, אלישבע אשת אהרן, ובת פוטיאל אשת פנחס. נקודה זו מתווספת לתחושה כי משפחות מסוימות זוכות לתשומת לב מיוחדת, בעוד האחרות נדחקות לצד.

איש העם

אך פסוקים אלה מעלים תמיהה נוספת: מדוע מתנסחת התורה באופן שממנו משתמע שאיננו יודעים מי הם משה ואהרן, וכי יש צורך להסביר במי מדובר?

הצעתי היא כי פרשת וארא מהווה למעשה אלטרנטיבה לסיפורה של פרשת שמות. היא חוזרת לנקודת ההתחלה ומספרת את הסיפור מחדש. לכן יש צורך בהסבר מי הם משה ואהרן, להרחיב לגבי שושלתם ולהסביר מהיכן באו. לכן גם ישנו צורך בהערה “הם המדברים אל פרעה מלך מצרים”, משום שלמעשה מסופר כאן סיפור עצמאי מנותק מקודמו.

אבל אם כך הם הדברים, מהו החידוש של פרשת וארא? איזה סיפור היא מספרת? במה היא שונה מסיפורה של פרשת שמות?

לשם כך יש לדייק. רשימת היוחסין אמנם נחתמת במילים “הם משה ואהרן”, אך למעשה לא משה הוא עניינה של הרשימה. בניו אינם נמנים, אשתו אינה ניקבת בשם. בעוד פרשת שמות סיפרה את סיפורו של משה, הרשימה בפרשת וארא מתמקדת דווקא באהרן. אולי משום כך מפורטים גם בניו של קרח, שאביהם עתיד לצאת כנגד אהרן.

דמותו של אהרן מגלמת את השורשיות. בניגוד למשה, שלא גדל בין בני עמו ושנמלט לשנים ארוכות במדין, אהרן נטוע היטב בתוך בני ישראל. הוא חלק מן הקהילה. סיפור יציאת מצרים המתמקד בדמותו מספר את סיפורם של בני אברהם יצחק ויעקב. סיפור שהחל לפני שנים רבות בכנען, ועתיד לשוב אליה.

אלטרנטיבה למעמד הסנה

לכך יש לצרף נקודה נוספת: פרשת וארא נפתחת בהתגלות אל משה. במידה רבה, התגלות זו חוזרת על מה שהובטח למשה כבר בעבר, וממילא מתעוררת השאלה מה מקומה. לכאורה עניינה הוא חיזוקו של משה לאחר מפח הנפש הגדול שבו הסתיימה פרשת שמות, כעסם של ישראל לאחר הכבדת העבודה וקריאתו הנואשת של משה “לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי”. ואולם, משה כבר קיבל מענה לטענתו במילים החותמות את פרשת שמות: “עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם”. מהו אם כך מקומה של ההתגלות הנוספת?

(מחלק הפרקים הנוצרי הבין כי מדובר בהתגלות אחת, ולכן כרכן יחד בפרק ו. לא כך ראו את הדברים חכמי המסורה ומסדרי הקריאות בתורה, שהפרידו בין השתיים. לאחר ההבטחה “אתה תראה אשר אעשה לפרעה” ישנה פרשה סתומה, שבה נחתמת פרשת שמות, ובהתגלות שאחריה נפתחת פרשת וארא).

גם כאן אני רוצה להציע כי אין זה המשך השתלשלות האירועים עד כה, אלא פתיחה מחודשת. זוהי אלטרנטיבה להתגלות שבמעמד הסנה. התגלות שהחידוש שבה נעוץ במילה שלא נשמעה עד כה: ברית.

הסיבה ליציאת מצרים, על פי הסיפור שבפרשת שמות, היא הצעקה שעלתה השמיימה, ראיית הלחץ אשר מצרים לוחצים את ישראל. הכאב, הסבל עולים אל הא־לוהים. אומה אחת משעבדת את זולתה באכזריות קשה, והדבר מוכרח להיפסק. פרשת וארא מתייחסת לזעקה, אך אין זה לב העניין. בהתגלות בפרשת וארא מופיע היבט נוסף: “וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם… וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי”. לפני שנים רבות נכרתה ברית. ישנה מחויבות א־לוהית לגאולת ישראל. אין כאן אמפתיה בלבד, ישנה הבטחה שצריך לממש. זהו קולה של פרשת וארא.

הסיפור בפרשת שמות עוסק במשה, רשימת היוחסין בפרשת וארא ממוקדת באהרן. משה שניצל מגזירות פרעה, שהתערב לטובתם של עשוקים, הוא מנהיג הקריאה המוסרית כנגד השעבוד. על פי סיפור יציאת מצרים המתמקד בדמותו של משה, הגאולה מוכרחת להתרחש משום שסאת הדמעות הוגדשה. הסבל כבד מנשוא.

ההתגלות למשה בפתיחת פרשת וארא מספרת כי לגאולת מצרים ישנו טעם נוסף: ההבטחה לאבות. זהו תיאור שונה של יציאת מצרים, אופייה ותכניה. אין כאן כאב וסבל, אלא תכלית מדויקת ויעד ברור. משום כך תתמקד רשימת היוחסין שבפרשת וארא בדמותו של אהרן, ששורשיו נטועים עמוק בברית, ושבדמותו הוא מגלם את יציאת מצרים של ההבטחה לאבות.

ההפרדה שיוצרת התורה בין שני הסיפורים נותנת במה לכל אחד מטעמיה של גאולת מצרים, ומאפשרת לו להיאמר במלוא עוצמתו.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}