מחשבון נפש לשמחת קודש – חגי תשרי בצל הקורונה
מאת הרבנית דבורה עברון, מנהלת המכון למנהיגות הלכתית ע”ש סוזי ברדפילד
אחד הרגעים הקסומים בחודש תשרי הוא במוצאי יום כיפור כשמתחילים לבנות את הסוכה. היום הקדוש מאחורינו, אנחנו עייפים מהצום ומיום התפילות הארוך. במקום להרים רגליים ולנוח אנחנו אוספים את עצמנו, מוציאים את הסולם מהמחסן ומחברים חלק לחלק עד ליצירת הסוכה, אותו מבנה ארעי בו נשהה בשבעת ימי החג. גם השנה במוצאי יום כיפור נבנה סוכה. בשנה זו בה קיימות כל כך הרבה אי וודאויות אפשר לומר בוודאות סבירה שבמוצאי יום הכיפורים יתחיל עם ישראל לבנות סוכות.
בפירושו לסידור "עולת ראיה" כותב הרב קוק על הימים שבין יום הכיפורים לסוכות כימים שהם חשובים לשמירה על האדם כשהוא חוזר מחוויית ההתעלות של יום כיפור אל חיי היומיום של העולם הזה. פעולותיו בימים הללו, בניית הסוכה ואיסוף ארבעת המינים, קניות ובישולים לקראת סעודות החג, תורמים לתהליך משמעותי שבו "מתבססים ענייני העולם הזה ונאחזים בקדושה". במהלך ההכנות לחג אנחנו עושים מלאכות רבות שמטרתן להכין את מה שצריך כדי לקיים את מצוות החג – ישיבה בסוכה, נטילת לולב ושמחה. בכך אנחנו מקדשים את חיי היומיום, מחברים בין קודש לחול ומכוונים שהקשר הזה ינחה אותנו בכל ימות השנה.
הרב קוק רואה בחג הסוכות את השלב המכריע והאחרון בתהליך התשובה. זהו שלב של חיזוק הנפש שנחוץ מאוד לאחר חודש אלול והימים הנוראים בהם עסקנו בחשבון נפש והכאה על חטא: "(התשובה) מוכרחת להיות סופנת עמה איזו חולשה, שלא נמלט ממנה אפילו הגבור שבגבורים. כשמקמצים את עז הרצון, כשכופפים את עז החיים, ע"י הסלידה הפנימית, והנטייה לשוב מכל חטא, מתקמץ גם כן הרצון של הטוב, עז החיים הטהורים מתחלש גם הוא. נמצא האדם סובל מטהרתו המוסרית חולשה כזאת, שסובל חולה שהתרפא ע"י הזרמה אלקטרית, שאמנם גרשה את הארס שבמחלתו, אבל החלישה את הכוח החי והבריא שבו. שבים, על כן ימים של שמחת קדש, של חדות נפש, לקומם את הרצון הטוב ועז החיים הטהור. אז תהיה התשובה שלמה". הרב קוק משווה בין תהליך התשובה לתהליך מאבק במחלה, ואומר שכשם שתרופה מסייעת והכרחית למאבק זה אך באותו הזמן גם מחלישה את הגוף, כך תהליך התשובה שיש בו כובד ראש וביקורת עצמית עמוקה, שהכרחיים עבור הנשמה, גם מחלישים את הרצון העז לחיים. תפקידו של חג הסוכות, בעזרת שמחת הקודש שבו, לחדש ולחזק את הרצון הטוב ואת חדוות הנפש לחיים, לחיים בעולם הזה.
השנה אנחנו מגיעים אל חודש אלול והימים הנוראים כשהחוסן הנפשי שלנו, הרצון הטוב וכוח החיים עליהם מדבר הרב קוק, נמצא בחוסר גדול. מזה חודשים רבים אנחנו מתמודדים עם משבר עולמי שגובה מחירים בחיי אדם ממש ומחירים בחיי הנפש. חוסר הוודאות בכל הקשור לעתידנו הכלכלי והבריאותי, וכן הקושי לתת תשובה טובה לשאלות יומיומיות איתן אנחנו מתמודדים – האם נכון לשלוח את הילדים לבית הספר, האם להשאיר את בתי הכנסת סגורים או לפתוח אותן, האם ללכת לבקר את סבא וסבתא כדי לאחל להם שנה טובה, ועוד עוד – כל הדברים הללו מכרסמים בחוסן הנפשי, המשפחתי והקהילתי של כולנו.
בכל שנה חודש תשרי מביא איתו זמן של חשבון נפש, הסתכלות פנימה וחזרה בתשובה, וגם זמן של ימים טובים ושמחה. בדרך כלל אנחנו נוטים להקדיש יותר תשומת לב ומאמץ לחשבון הנפש וסומכים על השמחה שתבוא מאליה. נראה לי שהשנה דווקא חשבון הנפש בא מעצמו. אנחנו שואלים את עצמנו כבר כמה חודשים מה יכולנו לעשות אחרת, מה נכון לתקן, אילו שינויים נכון שנכניס לחיינו. השנה אנחנו צריכים למקד את המאמץ ביצירת השמחה. נשים לב לדברים הטובים שיש בחיינו, נשתף את חברינו ומשפחותינו בהם. נמשיך להיות נדיבים ונודה לקב"ה על נדיבותו שלו. הרמב"ם מלמד אותנו שמצוות שמחת החג מתקיימת כשאנחנו פותחים את בתינו, את סוכתנו, לאחרים. בגלל הריחוק החברתי זה לא אפשרי באופן מעשי השנה אבל יש לנו אמצעים אחרים ליצור קשר ולהיות בסוג של יחד עם אחרים. בואו נרבה בקשר במהלך חודש תשרי כולו ובוודאי בחג הסוכות, וכך הימים שיש בהם "שמחת קודש" יחזקו אותנו ויסייעו לנו לחזק אחרים.
שנה טובה!
