מסכת אבות א' משנה ד' – בית ועד
מאת נעמי יפה עיני, פסיכולוגית חינוכית ומרצה במדרשת או"ת לינדנבאום
"יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם קִבְּלוּ מֵהֶם. יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר: יְהִי בֵּיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם." (אבות, א', ד')
מקום מושבה הראשון של עיריית תל אביב, כונה מלכתחילה "בית הוועד". שם זה נשאל מן המילה- התוועדות (התכנסות ומפגש) וזו, שורשיה במילים המקראיות: מוֹעד, נועד וכד'.
משנתינו מדריכה את האדם לארח. אך דווקא לארח – חכמים. ישאף האדם שביתו יהיה מקום התכנסותם של מורי ההוראה שבדור.
כיצד נראה בית ועד שכזה?
בעיני דמיוני יהיה זה בית נעים ובו ספריית ספרי קודש גדולה. בית מסודר ונקי, קירותיו לבנים, שקט בו ואור מנורות. במרכז הבית מוצב שולחן גדול, מכוסה במפה ועליו מונחות גמרות פתוחות וקערות של פירות טריים ואגוזים קלויים וקנקני מים ותה עלים ממוּתק. בעליו של בית כזה, יש לשער שיהיה תלמיד חכם או חכם בעצמו וזוגתו – צדקת, אישה צנועה וחסודה, אשת חסד וחינוך.
בבית הוועד לחכמים, לא תהיינה ריצות במסדרון, צחוקים פרועים, נעליים ותיקים בסלון וערמות של כלים וכביסה. טלוויזיה לא תוצב במקום מרכזי ועיצוב הבית כולו – מרווח אך לא ראוותני.
אל בית שכזה, יכנסו, מדי ערב, גדולי הדור ויהגו בתורה, לעיתים ירימו קולם, לעיתים ישתקו לצורך הקשבה והרהור. ילדי בעלי הבית יציצו לחזות במתרחש מתוך סקרנות וערגה, יתקרבו ויתרחקו ושוב יתקרבו.
בית למופת! ואולם כמה מאתנו מסוגלים להעמיד כמותו? נדמה כי רף המידות הנדרש מן המארח ומבני ביתו, הנו כמעט בלתי אפשרי. בהנחה שדברי יוסי בן יועזר, פונים לאוכלוסייה רחבה, מה באים הם ללמד? אציע שתי אפשרויות.
חיבור משנתנו למשנה שקדמה לה, יגלה לנו כי בית הועד לחכמים הוא למעשה המשכם וביטויים המעשי של דברי אנטיגנוס: בניית בית חי ושוקק של תורה, בחירה, קשֶב ואחריות.
מזווית אחרת, אציע לזהות את ה"בית" כ: לב/נפש. בוא/י לתורה בנפש חפצה, אומר לנו בן יועזר. הכן/י עצמך, הסר/י הסחות דעת, הדלק/י אור, פתח/י ליבך לדברי חכמים, רווה/י מן המים ומן הפירות המתוקים.
כיצד נראה לימוד התורה בבית הועד? על כך בשבוע הבא.
