מסכת אבות א' משנה ט' – זהירות!

מאת נעמי יפה עיני, פסיכולוגית חינוכית ומרצה במדרשת או"ת לינדנבאום

120465506 2834231596807762 8332826585850199726 n

"שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח אוֹמֵר:  הֱוֵי מַרְבֶּה לַחֲקֹר אֶת הָעֵדִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בִּדְבָרֶיךָ, שֶׁמָּא מִתּוֹכָם יִלְמְדוּ לְשַׁקֵּר." (אבות א, ט')

מחקרים פסיכולוגים על זיכרון, ובפרט מחקריה של אליזבט לופטוס, פסיכולוגית קוגניטיבית אמריקאית (ממוצא יהודי), הצביעו על כך שהזיכרון הנו דינאמי וניתן לעיצוב באמצעות שימוש בטכניקות התערבות תת הכרתיות פשוטות.  למעשה, בכל פעם שאנחנו נזכרים במשהו אנחנו משכתבים את תוכנו או את הרגשות הנלווים אליו, ומאחסנים במוחנו גרסה שונה שלו. מה שאנו זוכרים אינו האירוע המקורי, אלא הגרסה שגיבשנו לגביו.

לופטוס, שפרסמה יותר מ 400 מאמרים מדעיים, קובעת כי שאלות מנחות/האופן בו מתשאלים עדים משפיע על תשובותיהם. מחקריה כללו עשרות ניסויים בהם נבדקים נחשפו לצילומים ולסרטים של תאונות אמיתיות ומדומות ו"הובלו" ע"י עורכי המחקר לבניית מציאות שלא הייתה ולא נבראה. באחד המחקרים המפורסמים היא הראתה לנבדקים סרטונים בהם שתי מכוניות מתנגשות חזיתית. בתום כל סרטון התבקשו המשתתפים להשיב על שאלות ספציפיות, אשר אחת מהן הייתה: "באיזו מהירות להערכתך נעו המכוניות בזמן ש___ אחת בשנייה?" עבור כל קבוצת נבדקים השתמשו החוקרים במילה אחרת: פגעו, רסקו, התנגשו בעוצמה וכד'. ממצאי המחקר הדגימו כיצד הבדל במילה אחת, בניסוח השאלה שנשאלה לאחר התרחשות האירוע, גרם לשינוי משמעותי בתגובות (מילה "חמורה" נקשרה עם הערכת מהירות גבוהה). שבוע לאחר מכן, התבקשו המשתתפים לענות על השאלה: "האם נראו שברי זכוכית?"  מספר האנשים שזכרו כי ראו זכוכיות שבורות היה יותר מכפול בקרב בקבוצת ה- "smashed" (התרסקו) מאשר בקבוצת ה- "hit" (פגעו).  אגב, בסרטון, לא נראו שברי זכוכית כלל.

כאשר נבחנת עדות במשפט, "זיכרון מדומה" מהווה סוגיה בעלת השלכות משמעותיות. זאת ידע ואף הזהיר על כך, שמעון בן שטח.  בהקשר זה ניתן גם להבין כיצד זיכרון ילדות טראומתי (אמיתי או מדומיין), יכול לפגוע במהלך חיים שלם.

טכניקת ה  NLP (ניתוב לשוני פיזיולוגי –  Neuro-linguistic programming), הנה גישה טיפולית קוגניטיבית, שמטרתה לסייע לאנשים הסובלים ומתקשים להשתחרר ממשקעי עבר. באמצעות טכניקה זו, ניתן להַבנות זיכרונות פוגעניים לכדי זיכרונות מעצימים. "אף פעם לא מאוחר לילדות מאושרת" טוען ריצ'ארד בנדר, מייסד הגישה.

"חיים ומוות ביד הלשון" ועלינו, המדובבים, להיזהר ולברור את מילותינו, במסע אל חקר האמת.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא"ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}