מסכת אבות א' משנה י"ב – החוט המשולש
מאת נעמי יפה עיני, פסיכולוגית חינוכית ומרצה במדרשת או"ת לינדנבאום
"הִלֵּל וְשַׁמַּאי קִבְּלוּ מֵהֶם. הִלֵּל אוֹמֵר: הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן: אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה."
אם נלמד את אמירותיו של הלל אודות אהרון, זו אחר זו, על פי סדר הופעתן במשנה, אפשר שנזהה בהן שתי יחידות תוכן נפרדות: האחת עניינה שלום והשנייה – אהבת התורה והנחלתה לבריות.
לימוד אחר, המעמיד את שתי האמירות לגבי אהרון זו מול זו, חושף שני "ענפים" מקבילים, אשר צירופם מייצר תובנה חדשה: א. אהרון אוהב גם את השלום וגם את הבריות. ב. אהרון נוקט עמדה פעילה לקירוב השלום (רודף שלום) ופועל גם לקירוב הבריות לתורה. מכאן נובע: אהרון חותר לחיבור חי ואקטיבי בין השלום, הבריות והתורה.
המדרש באבות דרבי נתן (י"ב, ג) מספר כיצד פעל: "שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה, הלך אהרן וישב אצל אחד מהם. אמר לו: "בני, ראה חברך מהו אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו, אומר 'אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את חברי, בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו'". הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מליבו. והולך אהרן ויושב אצל האחר, ואומר לו: "בני ראה חברך מהו אומר… הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מליבו. וכשנפגשו זה בזה, גפפו ונשקו זה לזה".
אהרון, איש התורה והכהונה, מסר נפשו על הסרת קנאה שנשאו אנשים בלבבם זה על זה. פוטנציאל ההרס הטמון בקנאה לא היה זר לו והוא התגבר עליו באופן מעורר הערכה, כאשר נבחר אחיו הצעיר משה, כבד הפה, להנהגת עם ישראל. עליו מעיד הקב"ה: 'הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בליבו' (שמות ד', י"ד).
חוט משולש ערכי, בל יינתק, מציג בפנינו הלל, בוגר בית מדרשם הנצוּר של שמעיה ואבטליון (על גג בית מדרשם כמעט קיפח את חייו, בנסותו ללמוד תורה, ללא אמצעים לשלם דמי כניסה): אנשים, שלום ותורה. בעניין זה, היה תלמיד מובהק של אהרון.
ייפתחו שערי התורה לכל דורש וירבה השלום בעולם. בקש הלל. שהרי עליה, על התורה נאמר: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג', י"ז).
