מסכת אבות א' משנה י' – לעבודה ולמלאכה

מאת נעמי יפה עיני, פסיכולוגית חינוכית ומרצה במדרשת או"ת לינדנבאום

"שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם. שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת"  (אבות א', י')

שני פירושים שכיחים ישנם למילה "מלאכה": עבודה – פעולה שתכליתה פרנסה, ואוּמנות – פעולתו של בעל מקצוע מומחה. שמעיה מדריך אותנו לאהוב חיי עשייה ואחריות, ולהפנים את העובדה לפיה עלינו להתאמץ בחיים ולחתור לעמוד ברף של ביצוע הוגן וראוי בכל עשייה.

טווח רחב של צרכים מספקת לנו העבודה: מהישרדות ועד מימוש עצמי, דרך בטחון, שייכות והערכה. כל שלבי פירמידת הצרכים של מאסלו.

וכך אומר ה"תפארת ישראל"(מחכמי אשכנז, סוף המאה ה18) על אהבת המלאכה:"…על ידי ג' דרכים יתפרנס אדם… או ע"י גופו במלאכה, או ע"י ממונו במשא ומתן, או ע"י שכלו – בלימוד חכמתו לאחרים. ויעצו התנא שיאהב ללמוד מלאכה להתפרנס ממנה שכל עוד שיאהב מלאכתו יעשה אותה בשלימות ובנקלות יותר…" אהבת המלאכה משמשת לתפישתו כאמצעי לביצועה המוצלח.

הנרי וודסוורת' לונגפלו, משורר אמריקאי בן המאה ה19 – טוען טיעון שונה: "טעמו את האושר הנובע מן העמל."

מבט עדכני – בן זמנינו, "מתכתב" עם הדברים ומזהה בעבודה מקור והזדמנות למימוש עצמי ולהגשמתו של ייעוד. "… העבודה הנה מרכיב חיוני בתחושת האושר. היא מכילה פוטנציאל לצמיחה אישית, קשרים חברתיים, בילוי, תחושת מטרה, הערכה עצמית והכרה."  (ד"ר טל בן שחר, "באושר ובאושר")  בהקשר זה, חברות השמה תעסוקתית מציינות כי בין שיקוליהם של מחפשי העבודה כלולים, לצד השכר, גם יכולת להשפיע ולקבל החלטות בארגון, אפשרויות קידום, נוחות, אתגר מקצועי, מימוש אישי וסביבה ארגונית מיטיבה.

על רקע חשיבות העבודה ויתרונותיה, מהדהד מחיר האבטלה. תוצאות מחקרים חושפות קשר סיבתי בין אבטלה ממושכת לפגיעה בבריאות הנפשית ומזהות את אוכלוסיות המיעוטים ומעוטי היכולת כפגיעות ביותר מבחינה כלכלית ורגשית. מעניין לגלות כי פגיעה רגשית ניכרת, נמצאה גם  בקרב אנשים בעלי השכלה גבוהה שסבלו מאבטלה ממושכת.

בעיצומו של גל הקורונה השלישי, אחד מבין חמישה ישראלים (789.4 אלף איש), פוטר, שהה בחל"ת או לא צלח במציאת עבודה. על רקע מציאות קשה זו, דבריו של שמעיה מהדהדים ורלבנטיים מתמיד, גם טרם הצבתם מול המשך דבריו במשנה " וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת".