אהד טהרלב: "לשתות כוס קפה עם בני אלחי היה לחיות את הנחת במיטבה"
אהד טהרלב, בן 57. נשוי, אב לשבעה וסב לשבעה, גר בטלמון. ראש מדרשת לינדנבאום מבית אור תורה סטון. בימים אלו יצא לאור ספרו הראשון "האגדה והלב – קריאות באגדות חז"ל"
תמר פרלשטיין קשדן – י"ג בשבט ה׳תשפ״ג (4/2/2023)
זיכרון ילדות תרבותי: בצעירותי אבי לקח אותי לקונצרט של המלחין בן־ציון שנקר, שהיה "בעל המנגן" של חסידות מודז'יץ. מאז ניגוניו לא מפסיקים לנגן בתוכי. גם כיום, במהלך התפילה אני לעיתים יכול למצוא את עצמי מפזם קטעי תפילה שלמים שהוא הלחין. אני גם זוכר את ההצגות "שמלת השבת של חנהל'ה" ו"עוץ לי גוץ לי" שעשו עליי רושם רב, ואולי מאז דבק בי חיידק הבמה, בעקבותיו גם למדתי משחק ואני נהנה מאוד לצפות בהצגות ומרבה לבקר בתיאטרון.
דמות שמעניקה לך השראה: הוריי היקרים, אבי מורי שלמה גודלבסקי בענוותנותו, בטוב ליבו הענק ובהתמדתו בעבודת ה'. אמי מורתי הסופרת חיה אסתר באופקיה הרחבים, בדעתנותה ובנאמנותה לאמת ובשלילת הזיוף. מורי ורבי הרב שג"ר, בתורתו יש עומק רוחני מעורר השראה. בזכות המפגש עמו זכיתי לגעת בדברים עצמם בכנות ובאותנטיות בלתי מתפשרת.
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה: עם בני היקר והאהוב אלחי הי"ד. אלחי היה סמל ומופת לנחת רוח חסידית בלתי מתפשרת. לשתות איתו כוס קפה היה לחיות את הנחת במיטבה. רגעים מתוקים שהולכים איתי יום־יום עם חיוך וחן הממיסים את הלב ומעוררים געגועים לילד מתוק מדבש.
עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד: עם ראש המוסד. מנהל ארגון שהדנ"א שלו זה יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה, תעוזה, אומץ וחוכמה. תרומתו לעם היהודי לא תסולא בפז.
מה מצחיק אותך: הנכדים המתוקים שלי מגלגלים אותי מצחוק. ברגעי נפילה, התוכנית "זהו זה" ובזמנים מיוחדים אני מתענג על סרט טוב של צ'רלי צ'פלין.
שיר שנוגע בך במקום מיוחד: השיר "ירח" של שלמה ארצי ובמיוחד המילים "לא נשאר לנו אלא לחבק את הצער. אתמול היה טוב ויהיה גם מחר", מחזיר אותי לרגעים הקשים והכואבים בחיי. רגעים שהטריפו את נשמתי. חיבוק הצער ואי־התעלמות ממנו לא נתנו לצער לעצור אותי ונטעו בי תקווה ואופטימיות לעתיד פחות כואב.
מה המאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו: סלט פירות עשיר וצבעוני עם עלי נענע. הקינוח הנצחי והבריא. יש בו את טעם כל עצי גן עדן, אפשר לאכול אותו ללא הפסקה, תמיד מרווה ומעורר תשוקה.
עם מה אתה נרדם: תמיד נרדם עם אשתי אביטל. לרוב אני משתדל לקרוא מאמר או קטע הגותי שנשלח אליי או שהמליצו לי לקרוא. בחופשים ובעיתות של נחת אני קורא ספר חדש ששבה את ליבי.
