חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

makor rishon logo 3

במקום מסעות לתפוצות, הרב העולמי נודד במרחבי הרוח

תקופת הקורונה אילצה אותי לחדול ממסעותיי האינטנסיביים ברחבי העולם היהודי, אך מסתבר שגם בין ארבע קירות הבית ניתן להמשיך בהם

 מאת הרב אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס-עמיאל להכשרת שליחים לקהילות ישראל בתפוצות

 י״ט באב ה׳תש״ף (09/08/2020)

בימים אלו אני מסיים תקופה של 120 יום ללא מסעות לעולם היהודי ולקהילות ישראל. הביקור האחרון שלי היה בקהילה היהודית בגואטמלה בחג פורים, ומאז ועד היום אני מקיים “אשרי יושבי ביתך” ומשרדך. במהלך שנה רגילה הייתי רגיל לנסוע כמעט מדי שבוע לקהילות יהודיות, במצטבר כ־220 יום בשנה, לבקר את שליחי מכון שטראוס עמיאל, לקיים שיעורים ושבתונים, לחקור קהילות ונדחי ישראל, ובעיקר לפגוש יהודים ולחיות מקרוב את העולם היהודי. כעת, כשאני מנוע מנסיעות לקהילות בגלל מיעוט טיסות, איסור כניסה בחלק מהמדינות, בתי כנסת סגורים וחששות מבידוד, אני מוצא את עצמי מהרהר על משמעות מסעותיי לעולם היהודי.

אני תמיד מקפיד לומר שאינני נוסע לטייל בעולם, אלא יוצא למסעות בעולם היהודי. לדעתי יש הבדל תהומי בין טיול למסע. אדם יוצא לטיול לשם תיירות; הוא נוסע, צופה בנופים, מצלם תמונות, מבקר במוזיאונים, מכיר את תרבות המקום ולעיתים גם טועם את האוכל המקומי, קונה מזכרות וחוזר לביתו.

Rav Birnbaum in Ethiopia 1
הרב בירנבוים באתיופיה

 

מסע של ממש שונה מטיול. למסע יש דרך ויש יעד. במסע אדם יוצא לחיפוש, למפגשים, לשמוע סיפורים, להתמודד עם אתגרים, שאלות ודילמות. מאחורי המסע יש מניע וסיבה, שמגדירים אותו ומלווים אותו לאורך הדרך. מסע מאפשר מבט אחר על העולם. מסע הוא לא רק תנועה גיאוגרפית ממקום למקום, אלא גם תנועה בזמן, מסע בעולמות הרוח וההיסטוריה. אדם יוצא למסע וחוזר אדם אחר. המסע משאיר חותם, משפיע על אופן המחשבה, הרגש וההכלה של האדם.

ואכן, במשך השנים הרגשתי שאליהו א’ יוצא למסע, ואליהו ב’ חוזר ממנו. השאלה איננה איך יוצאים לדרך או לאיזו דרך יוצאים, אלא כיצד חוזרים ממנה. במסע עוברים חוויה עמוקה ומורכבת, והאדם חוזר למקום מוצאו שונה מכפי שיצא.

אינני מתכוון דווקא למסעות אקזוטיים לשבטים אבודים, אלא לכל מסע, גם לקהילות הקלאסיות והמוכרות, הגדולות והקטנות, הקרובות והנידחות. במסע אני מגלה את סודן וקסמן של הקהילות, ומשלב גילויים אלו בתוך עולמי האישי והיהודי.

האמן שואב השראה ממראות ונופים הנגלים לעיניו במסעותיו. הצייר, הפסל והמלחין מקבלים העשרה חיצונית כאשר הם יוצאים למסע ופוגשים עולם חדש. אבל לדעתי יש גם יצירה יהודית שנולדת ממסעות, כאשר מתוך הזיקה לעולם הנגלה לעינינו מתחוללת יצירה חדשה.

הסוד של מסע אמיתי הוא לא להיות “אורח לרגע שרואה כל פגע”, אלא להיות צופה ומשתתף גם יחד. לקיים מפגשים ושיחות, לראות מראות, לעבור חוויות, לגבש תובנות. מסע בקהילות יהודיות דורש להבין את הקהילה ואת צרכיה, את היהודים ואת מצבם, מתוך אמפתיה וכבוד. לא כחוקר הבא ללמוד תופעה אנתרופולוגית, ולא כתייר המבקש לצלם תמונות מחיי הקהילה, אלא בגובה העיניים, מתוך תחושת שותפות ומתוך הכרה בכך שהקיום היהודי הוא סוד שצריך להבין ולפענח אותו.

בתנועה מתמדת
מהי הקהילה המעניינת, היפה, האקזוטית ביותר שביקרת בה? אני נשאל פעמים רבות. ובכן, אין בליבי העדפה לקהילה אחת על פני חברתה. אני אוהב קהילות ויהודים במזרח ובמערב, קהילות קטנות וגדולות, קהילות עתיקות וחדשות. מסעותיי בתפוצות ישראל חשפו בפניי פרספקטיבה רחבה שרק מי שמכיר את הפריסה הרחבה של קהילות ישראל בקצווי תבל עומד עליה. אינה דומה היכרות עם הקהילה בארמניה לביקור בקהילה בגואטמלה, לא ניתן להשוות בין היהודים הדרים בהודו ליהודים הגרים בטורקיה. אינה דומה החוויה הרוחנית של שבת בקרב בני מנשה בהודו, לחוויה היהודית של שבת בקרב יהודי האמזונס בפרו. התפילה בבית הכנסת הגדול ברומא הבנוי לתלפיות, שונה מאוד מן התפילה בבית כנסת בפולין. העולם היהודי רחוק מלהיות הומוגני. סדנא דארעא לאו חד הוא, אבל יופיו וקסמו של העולם היהודי הוא במעגלים והצבעים השונים שבו.

הרב בירנבוים במרוקו
הרב בירנבוים במרוקו

בעולם היהודי קיימת ספרות מסעות מראשית המאה ה־12 ועד היום. אמנם ספרות זו קטנה בממדיה ביחס לספרות המסעות של הנוצרים, אבל היא בעלת משמעות היסטורית ואישית. בדרך כלל ספרי המסעות נכתבו על יציאה לדרך ארוכה, על מעבר מארצות נוצריות לארצות במזרח או לעולם החדש. ישנם גם שלוחים שיצאו מארץ ישראל לבקר את אחיהם בקהילות רבות בעולם, במקומות זרים ומרוחקים – החל מסיפורו של אלדד הדני, התייר המסתורי, אשר הופיע בצפון אפריקה במאה התשיעית והציג עצמו כמי שהגיע מארצם של עשרת השבטים, דרך קולומבוס היהודי ועד הרב אליהו אביחיל בדורנו.

נוסעים ידועים נוספים הם רבי בנימין מטודלה, שעזב את עירו בספרד בשנת 1155 ושב אליה לאחר מסעותיו באירופה, במזרח התיכון ובאפריקה בשנת 1162; רבי עובדיה מברטנורא במאה ה־16; רבי יעקב ספיר באמצע המאה ה־19, אשר כתב את מסעותיו בספרו “אבן ספיר”; וגם החיד”א (חיים יוסף דוד אזולאי; המאה ה־18), שכתב ספר מסעות מרתק בשם “מעגל טוב”. בדמויות אלו אני רואה את מוריי ורבותיי לעולם המסעות.

אבל לא רק בודדים, גם העם היהודי נמצא בתנועה מתמדת ובמסע נצחי. נדמה שיש בעם היהודי “תסמונת היהודי הנודד”. יהודים ממשיכים לקיים את הצו שניתן לאברהם אבינו, “לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך”, ונמצאים במסע נצחי. הן היהודים והן הסביבה הלא יהודית רואים את היהודי כעובר הרים וגבעות וכמי שמצוי במצב של תנועה מתמדת. התכונה היהודית לאורך הדורות היא לדעתי התכונה של חיפוש אופקים חדשים, של התנסות, המצאות חדשות והתחלה מבראשית, להיות בתנועה מתמדת ולגלות עולמות חדשים. לפיכך, במקום להשתמש במטבע הלשון “היהודי הנודד” (שאין מקורו בכרם ישראל), אני מעדיף להשתמש במושג “היהודי במסע”.

המסע הפנימי
בתקופת הקורונה אנו שובתים ממסעות על כנפי יונה, אבל צריכים להתנחם במסעות בעולם הרוח והזום. ברגעים אלו באה לעזרתנו המחשבה החסידית, אשר ידעה לתרגם את המסעות הטריטוריאליים למסעות אישיים וקולקטיביים. לעיתים המסעות הן מקום המפגש והחוויה היהודית, יותר מאשר בית המדרש ובית הכנסת.

רבי משה אפרים, נכדו של רבי ישראל הבעל־שם־טוב, כתב: “אך דע כי שמעתי בשם אדוני אבי זקני כי כל המסעות… הם אצל כל אדם מיום היוולדו עד שובו אל עולמו… כי מיום הלידה והוצאתו מרחם אמו… נוסע ממסע למסע עד בואו לארץ החיים העליונה” (דגל מחנה אפרים).

הרב בירנבוים בקירגיסטן
הרב בירנבוים בקירגיסטן

 

הנה מסתבר שאף שהמילון מגדיר מסע “נְסִיעָה, תְּנוּעָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, בְּיִחוּד בֵּין מְקוֹמוֹת רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה”, מסע אינו רק על פני טריטוריה ומקום, ימים ויבשות, אלא גם בתוך ליבו של האדם פנימה. מסע הוא תנועה, אבל אפשר לקיים מסע גיאוגרפי וכן מסע רוחני.

רש”י מפרש את הפסוק “לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם” )שמות מ, לח) – “מקום חנייתן אף הוא קרוי מסע”. יכול אדם לעמוד, להיות סגור בין ארבע קירותיו של חדר, אבל הוא עדיין מצוי במסע. יש מסע שבו עוברים ממקום למקום, ויש מסע פנימי ללא תנועה חיצונית.

האם אני מתגעגע למסעות בעולם היהודי? כן. אף שאינני בטל, גיליתי שאני מתגעגע לדרך, למסע, למפגשים ולשיעורים. אני מתגעגע לראות את פניהם של יהודים ממזרח ומערב ולהקשיב לסיפוריהם, אני מתגעגע לשמוע את הנוסחים השונים בתפילות, אני מתגעגע לראות את הפעילות השקטה אבל עמוקה של שליחי מכון שטראוס עמיאל, אשר כל אחד בדרכו מוסיף נדבך לקיומו של העם היהודי. אני מתגעגע לשבתות מיוחדות בשווייץ, במקסיקו, בהרי ההימלאיה ובג’ונגלים של אמזונס בברזיל.

לצד המסעות הריאליים, המתארים מקומות ומצבים בעין בוחנת, קיימים מסעות דמיוניים ומיתולוגיים, מסעות רוחניים. אלו ואלו דברי אלוקים חיים, והעיקר לצאת למסע.

קראו את הכתבה באתר מקור ראשון

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}