המשכורת הראשונה של מנכ"לית "יד לאישה"

כשהשתחררתי עבדתי כסוכנת מכירות של עיתוני ילדים. בבוקר הייתי נכנסת לבתי ספר לשטוף את המוח לתלמידים, בערב הגעתי להחתים את ההורים על מינוי. זה די נורא, ואני מקווה שכבר לא עושים את זה. בכסף מימנתי את הטיול הגדול שאחרי הצבא.

3. משבר

אני לא אדם של טלטלות והמשברים שלי, תודה לא־ל, היו קטנים ולא חשובים. פסק דין נורא יכול לשבור אותי, אטימות של המערכת יכולה להוציא אותי מדעתי, אבל אני מתאפסת מהר ומשתדלת להשתמש במשברים האלה כדלק לעשייה.

4. הרגל לא טוב

ההפסקות שלי הן שעות העבודה היעילות ביותר. שם נובטים הרעיונות הגדולים. קשה לי להתנתק, ובכל זאת לגנוב הפסקת קפה על ספסל בחוץ באמצע היום זו אספקת  חמצן עבורי.

פעילות "יד לאישה" הן מומחיות לייצוג בבתי הדין הרבניים. כבר 22 שנה הן עוסקות בשחרור עגונות ומסורבות גט. עד היום הן סייעו לכאלף נשים.

* נשים שמשחרות לחירות, כבולות בידי בעלים מעגנים תוך ניצול ציני של ההלכה – זה בלתי נתפס. שואלים אותי מדי פעם למה התמונה הזאת תלויה אצלי בחדר. האמת שהיא צריכה להיות תלויה בכל חדר, עד שיימצא פתרון לסוגיה. כחברה, אסור לנו לאפשר מציאות כזו, ותפקידה של ההנהגה הדתית למצוא לה פתרונות הלכתיים.

* את הטבעת שאני עונדת קיבלתי בירושה מסבתא שלי, ניצולת אושוויץ. היא לימדה אותי לא רק להעריך את החיים ולאהוב אותם, אלא גם ליהנות מהם כפשוטו. הטבעת הזאת היא חדוות החיים שלי.

* פעם בשבוע אני לומדת גמרא. מסכת כתובות דנה בין השאר בהתחייבויות הבעל והאישה זה כלפי זה. לו יצויר שהיה אפשר, הייתי מוסיפה למסכת התחייבות למניעת סרבנות גט. נדמה לי שבהתאם לקשיים המאפיינים את הנישואין והגירושין בדורות האחרונים, הסכם כזה היה עושה הרבה טוב למשפחה היהודית.

קראו את הכתבה באתר מקור ראשון