חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

makor rishon logo 2

חרם ובִּיוּש: הכנסת תקדם החמרת עיצומים על סרבני גט

לפי הצעת חוק שהכנסת מקדמת, העונש על פי חוק למי שיוגדר “סרבן” יהיה הרחקה מהקהילה בצו בית הדין הרבני ושיימינג ציבורי | ארגון יד לאישה: זה ישפיע, כי רוב הסרבנים דתיים

שלמה פיוטרקובסקי | א’ בסיון ה׳תשפ״ד (07.06.24) 

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת תתכנס ביום ראשון לדיון בהצעת החוק להחמרת העיצומים על סרבני גט. הוועדה עשויה לאשר את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית. את הצעת החוק יזמה הנהלת בתי הדין הרבניים כדי לעדכן את החוק ולאפשר מרחב פעולה יעיל מול סרבני הגט. על תהליך הכנת החוק השפיעו מאוד נציגות ארגוני הסיוע למסורבות גט ועגונות.

“ההצעה באה קודם כול לעגן בחקיקה את מה שבתי הדין כבר עושים היום, ואף אושר על ידי בג”ץ: ‘הרחקות דרבנו תם’ וביוּש (שיימינג) של סרבני גט”, אומרת עו”ד מוריה דיין מארגון יד לאישה של רשת אור תורה סטון. הרחקות דרבנו תם, לדוגמה, הן איסור לצרף את הסרבן למניין, איסור לשאת ולתת איתו, איסור להעלותו לתורה ועוד. “בנוסף, בשנים האחרונות התחילו בתי הדין לנקוט 

%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94 %D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F %D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8 %D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F %D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%98

גם סנקציה של ביוש כלפי הסרבנים באמצעות פרסום יזום של שמותיהם ותמונותיהם”, ממשיכה דיין. “בג”ץ אישר את הצעדים הללו, וכעת בתי הדין חשבו שראוי לעגן אותם בחקיקה, אף שעקרונית לא הייתה מניעה להמשיך לעשותם גם במצב החוקי הקיים”.

הנושא השני שההצעה מטפלת בו, לדבריה, הוא עדכון העיצומים נגד סרבנים כך שיתאימו למציאות הכלכלית כיום, שלושים שנה כמעט לאחר החוק המקורי. “יש פה כל מיני עניינים טכניים, מושגים שהיו אז מרכזיים וכיום כמעט לא רלוונטיים, כמו הטלת מגבלות על צ’קים. אלו בעצם התאמות למציאות החיים כיום ולא תיקונים מהותיים”, אומרת דיין. היא מוסיפה כי “זו יוזמה חיובית. לסנקציות יש השפעה חד־משמעית על סרבנים, אבל לפעמים הרחקות דרבנו תם יעילות יותר. לא פעם, לסרבנים לא אכפת שהבנק יהפוך אותם ללקוחות מוגבלים כי גם ככה הם לקוחות מוגבלים; לא אכפת להם שישללו להם את רישיון הנהיגה כי ממילא אין להם רישיון. לעומת זאת, אותה אוכלוסייה של סרבנים, שלמרבה הצער חלק גדול ממנה הוא כידוע אנשים דתיים וחרדים, מושפעת הרבה יותר מהרחקות קהילתיות, ולכן יש לה ערך רב”.

בהצעה שתגיע לוועדת החוקה כלולים גם שני רכיבים בעייתיים מאוד בעיניהם של ארגוני הסיוע: הראשון הוא צמצום המקרים שבהם בית הדין רשאי להטיל עיצומים על סרבני גט, והשני הוא הקמת מרשם לסרבני גט שההגדרות בו מצומצמות מאוד. לפי הצעת החוק, רק במקרה שניתן פסק דין סופי של חיוב גט או כפיית גט, נקבע מועד לסידור הגט וחלפו 45 יום מהמועד הזה – רק אז, אם לא ניתן גט ייחשבו הבעל או האישה שאינם מסכימים לתת את הגט סרבנים על פי חוק.

בסוגיה הראשונה, לדברי דיין, הושגה ככל הנראה פשרה ראויה. “הופתעתי לטובה מיושב ראש הוועדה, ח”כ שמחה רוטמן”, היא אומרת, “הדיונים היו טובים ומעמיקים, הוא בא אליהם מוכן, והכי חשוב היה הרצון שלו להביא להסכמות רחבות. הוא קשוב ושומע את כל הקולות – גם את הצרכים של בתי הדין הרבניים, אבל לא פחות מכך את הקולות שעולים מנגד. הדוגמה הטובה ביותר היא התיקון בנוגע למקרים שבהם אפשר להטיל עיצמים על סרבני גט. הייתה סביב השולחן התנגדות גורפת של כלל הארגונים לצמצום הזה, והוא באמת חתר להגיע לפשרה שתבטא את הצורך של שני הצדדים”.

עו”ד שיר לביא־זינאתי, מנהלת משפטית בארגון מבוי סתום, מתארת את רוטמן כ”פרלמנטר מקצועי ומעמיק”, ואף מביעה תקווה “שמצאנו שותף לדרך, שהפגין דאגה ומחויבות לסוגיית העגונות ומסורבות הגט”.

לדבריה, “הדבר החשוב ביותר הוא המוטיבציה של הדיינים עצמם להתמודד עם הבעיה – ולכן ראוי שהמחוקקים יעסקו בתבחינים ברורים שיקבעו מי יהיו הדיינים שישתמשו בכלים שקובע המחוקק”. עם זאת, מרשם סרבני הגט”בנוסח שהציעה הנהלת בתי הדין הוא בעייתי בעיניה. “זוהי הגדרה מצמצמת מאוד לתופעת הסרבנות, ויש לה השלכות רוחב על המשפט הישראלי ועל ההתמודדות עם התופעה”, מסבירה לביא־זינאתי, “החשש שלי הוא שהצעד הבא יהיה שבתי הדין יטענו שהתופעה זניחה מאוד, או שאין בכלל סרבנות גט”.

ח”כ רוטמן אומר שכל הגורמים המעורבים גילו רצון טוב, למרות משקעי החשדנות והטינה, וחתרו למציאת פתרונות. “בוועדה אני תמיד מנסה להגיע להסכמות ולקונצנזוס”, הוא אומר לנו, “במקרה הזה, ברוך השם, יש עם מי לדבר ועם מי לעבוד. בנושא העיצומים על סרבני גט וסרבניות גט יש הסכמות רחבות. צריך לפעמים לפרק מתחים וחוסר אמון, אבל כשפותחים את הסוגיות ויורדים לפרטים, ולא נשארים רק ברמה של הכותרות – רואים פעם אחרי פעם שאפשר להגיע להסכמות. חשוב להגיד שאנחנו עוד בעבודה, והדברים עוד לא נסגרו סופית, אבל כמו שזה נראה כרגע אני מקווה שבאמת נצליח להגיע להבנות רחבות, ואני מאוד שמח על כך”.

קראו את הכתבה באתר של מקור ראשון

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}