"כשאני שומע רבנים תוקפים רפורמים, זה מתכון שהמשיח לא יגיע"
הרב ד"ר כתריאל ברנדר, נשיא וראש מוסדות אור תורה סטון, דיבר בנאומו בוועידה הבינלאומית של מקור ראשון על חשיבות השפה המשותפת והשיח בין כל זרמי היהדות
מאת משה מאירסדורף
י״ז בסיון ה׳תש״ף (09/06/2020)
את "הרצאת הטד" שלו במסגרת ועידת עם עולם של מקור ראשון, פתח הרב ד"ר כתריאל ברנדר, נשיא וראש מוסדות אור תורה סטון, בסיפור שימחיש בצורה הטובה ביותר את נחיצותה של שפה משותפת ביצירת הקשר בין הזרמים ביהדות ובין היהודים בארץ ובעולם.
"זה קרה במלחמת העצמאות. חיל האוויר הישראלי (אם אפשר לקרוא לזה כך) לא היו יותר מארבעה או חמישה מטוסים, שהופעלו על ידי יהודי אמריקה ודרום אפריקה. ב -30 במאי 1948 אחד מטייסי המטוסים, ממילטון רובנפלד, ראה מטוס מסרשמידט גרמני משופץ שהיה שייך לצבא העיראקי טס, וכן זיהה הובלת טנקים ונגמ"שים לעבר בקעת בית שאן. היה זה הצבא הערבי הגדול באותה תקופה. מילטון רובנפלד, טייס בודד במשימה בודדת, הנמיך את מטוסו והחל להפציץ כדי לתקוף את הטור וכך הצליח לעצור את ההתקפה שלהם על ישראל.
המטוס של רובנפלד נפגע, הוא הבין שלא יוכל להנחית את המטוס, וצנח על חוף הים. קבוצה של קיבוצניקים ראתה אותו, אך הם לא היו מודעים לכך שיש דבר כזה טייסים יהודים. אז הם התחילו לירות עליו. מילטון רובנפלד אולי היה טייס חיל האוויר, אבל הוא היה יהודי אמריקני שלא ידע עברית. הוא התחבא מאחורי כמה סלעים ונזכר בכמה מילים מילדותו. "שבת, שבת" הוא צעק ונופף בידיו. "גפילטע פיש, גפילטע פיש!". זה הספיק לקיבוצניקים להבין שהטייס הזה היה אחד משלהם. וחייו של רובנפלד ניצלו.
יש הרבה סיפורים הרואיים ואמיצים ממלחמת העצמאות, אבל אני משתף את הסיפור הזה כדי להדגיש שחייו של מילטון רובנפלד ניצלו בגלל שפה משותפת, במקרה זה, שתי מילים: שבתות וגפילטע פיש".
הנמשל מבחינתו של הרב ד"ר ברנדר, הוא פשוט. "השפה היא צורת התקשורת שלנו. יכול להיות שיש ביננו הבדלים אידיאולוגיים עצומים, אבל ברגע ששומעים את המילים כמו שבת, או שמע ישראל, יש התעוררות, הקשר המשפחתי עולה. חיים ומוות ביד הלשון, יש לשפה יכולת ליצור ולשנות. העם היהודי זקוק לשפה משמעותית שיכולה להפגיש אותנו.
"אנו זקוקים לשפה המפגישה בין תל אביב לירושלים", אמר הרב ברנדר, "אנו זקוקים לשפה משותפת המחברת ומפגישה בין התפוצות ויהדות ישראל. יש לנו את הכוח ליצור שפה מעוררת השראה".
בדרכו להגדיר איך יוצרים את השפה הזו, מדגיש הרב ברנדר מה אסור לעשות: "ראשית, אסור לנו לסבול שפה ארסית נגד יהודי כלשהו, ללא קשר לשאלה אם הוא שמרנן, רפורמי, אורתודוקסי או חרדי. במשך כמה שנים ישבתי בשולחן עגול של רבנים מכל הזרמים השונים, כולל חב"ד, אורתודוקסים, קונסרבטיבים ורפורמים, תחת הנהגת הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה. דנו בסוגיות הנוגעות לעם היהודי ולעיתים נדירות הסכמנו. אבל הצלחנו לעבוד יחד מכיוון שכולנו ראינו את טובת הכלל. כשאני שומע רבנים מובילים מדברים נגד ההנהגה הרפורמית והקונסרבטיבית, זה מתכון בטוח שהמשיח לעולם לא יגיע".
"אני גאה להיות רב אורתודוכסי" אומר הרב ברנדר, "אני מאמין בתורה וחסידים וככה אני מחנך את תלמידיי. עם זאת, אני משתף פעולה עם אלו שחושבים אחרת ממני. הם חייבים תמיד להיות השותפים שלנו בכל הקשור לאקטיביזם יהודי והמשכיות קהילתית. אני יודע שחבריי מהערכים האחרים אינם אנוכיים ברצונם להנציח את עם ישראל, אפילו אם יש להם נקודת מבט שונה משלי על איך להגיע לשם. מי שתוקף אנשים מזרמים אחרים ביהדות, לרוב אינם יודע דבר על מי שהוא תוקף".