ממשיכים לבנות את עולם ההלכה הנשי
לא מעט שנים חלפו מאז הנשים הראשונות התיישבו על ספסלי בית המדרש והחלו לבנות את יסודות עולם ההלכה הנשי, אשר בכל שנה הצמיח עוד קומה. בימים אלה נבנית קומה חדשה נוספת בבניין חשוב זה, עם ההכרה המתרחבת מטעם המדינה בנשות ההלכה, במוסדות המכשירים אותן ובקהילות המבקשות להתברך בפועלן
הרבנית דבורה עברון – ט"ז בסיוון ה׳תשפ״ב (15/6/2022)
בשבועיים האחרונים, פורסמו שתי החלטות ממשלתיות תקדימיות – הראשונה של המשרד לשירותי דת בהובלתו של סגן השר מתן כהנא, לפיה תינתן תמיכה תקציבית לקהילות ובתי כנסת המעסיקים משיבות הלכה כמו גם למוסדות המכשירים נשים להורות הלכה. ההחלטה השנייה, יצאה תחת ידו של משרד הכלכלה, והיא מכירה לראשונה בלימודים תורניים של נשים כמזכים בסבסוד מעונות היום של התמ"ת, זאת בעקבות עתירה שהוגשה לבג"צ על ידי ארגון 'עיתים' בשם עשר תלמידות וחמש מדרשות שבהן לומדות נשים תורה (או"ת לינדנבאום, דרישה, נשמת, מגדל עוז ועין הנציב).
עם פרסומן של ההחלטות, חשבתי לעצמי עד כמה בעולם היהודי בו אנו חיים בימנו, מהלכים אלה מרגישים טבעיים ונדרשים. נזכרתי כיצד לפני לא מעט שנים, כאשר הראשונות מבינינו התיישבנו על ספסלי בתי המדרש והתחלנו ללמוד הלכה בצורה רצינית ומעמיקה, לא חשבנו לחלום על יום בו תהיה הכרה ותמיכה של המדינה בלימודינו אלה ובידע ההלכתי שלנו.
שינויים היסטוריים, במרבית המקרים, צומחים מהשטח, מהפרט הבודד, גם כשהקהילה והממסד עדיין אינם בשלים אליהם. כך גם היה בכל הקשור ללימודי הלכה על ידי נשים כאשר נשים אמיצות וחלוצות, מצאו עצמן אל מול הכמיהה לפרוץ את אותם גבולות שהיו מוכרים ומקובלים עד אותה עת, וביקשו להיכנס אל ביתה של תורה. הן לא וויתרו וחיפשו אט אט את מקומן בתוך הבית – מבקשות לדעת, מבקשות להשמיע את קולן, לתרום מעולמן. כל אחת מהן, הניחה עוד אבן וסייעה לבנות את יסודות עולם ההלכה הנשי, אשר בכל שנה שחלפה הצמיח קומה ועוד קומה, מייצר מציאות חדשה.
ההחלטות של המשרד לשירותי דת ומשרד הכלכלה, הן קומה נוספת בבניין החשוב של תרומתן של נשים לעולם התורה בכלל ולעולם ההלכה בפרט. הן מביאות לתיקונה של המציאות הקיימת, בה לימודיהן, תהליך הכשרתן ופעילותן של נשות ההלכה נותרו ללא הכרה או תקצוב וסבסוד ממסדי.
אולם למהלכים אלה משמעות רחבה בהרבה מעבר להיבט התקציבי, שכן הם צפויים לחזק את ההכרה הציבורית בעולם ההלכה הנשי – הן במהלך הכשרתן של נשים להורות הלכה והן בפועלן ותפקידיהן של נשות ההלכה בקהילות ובבתי הכנסת. הכרה זו תרחיב את מנעד הבחירה שעומד בפני נשים, ותאפשר הרחבת עולם התורה וקירוב נשים נוספות החפצות בכך אל ההלכה.
אכן, ישנן נשות תורה אשר גישתן אל תופעת הנשים המדברות הלכה היא אחרת. לא אחת אנו כנשות הלכה שומעות נשים, אשר מביעות הסתייגות מהשיח ההלכתי הנשי. חלקן טוענות שאין תחום זה מתאים לנשים וכי יש לשמור עליו כנחלתם של הגברים. אנו מכבדות נשים אלה על בחירתן, כפי שאנו מבקשות שיכבדו אותנו על בחירתנו ללמוד, ללמד ולהורות הלכה. אנו חפצות לייצר שיח משותף סביב הנושא, כפי שעשינו השבוע בערב עיון בנושא נשים והלכה, במסגרתו הבאנו דעות והיבטים היסטוריים שונים, זאת בשיתוף 'מדראשה' – מיזם חדש של עמיתות הכולל להרחבת לימודי ההלכה ברחבי הארץ.
הודות להחלטות האחרונות נשים המבקשות להמשיך בבניית עולם ההלכה הנשי כמו גם קהילות ובתי כנסת המבקשים להתברך בנשים דוברות הלכה, יוכלו לעשות זאת ביתר קלות עם תמיכת המדינה. שומא עלינו להמשיך ולהכשיר את הנשים כך שתהיינה ראויות לתמיכה זו.
הכותבת היא מנהלת 'כולל דעה' במדרשת או"ת לינדנבאום מבית רשת 'אור תורה סטון'
