חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

“משהו לשבת”: פרשת משפטים

הרב נחמיה קרקובר, מנהל חינוכי של רשת אור תורה סטון

 %D7%94%D7%A8%D7%91 %D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94 %D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A8איך יורדים מההר?

על זה דיברנו השבוע כשאנחנו כבר רואים את הסוף, גם אם בסופו של דבר הוא יהיה זמני. דיברנו על מה כל אחד מאיתנו לוקח מהתקופה האחרונה, את מה הוא מעדיף להשאיר מאחור ומה האתגר שעומד לפניו.

בשאלת האתגר אמרתי שאצלי הוא הירידה מההר או במילים אחרות הפרידה מתחושת המשמעות העצומה שליוותה אותנו בתקופה הזו. לחזור לחיים הרגילים, לעיתים אפילו הקטנים, אך הפעם הם קטנים ללא הקשר מיוחד וללא ההילה שעטפה לכל אורך התקופה גם את הזוטות והדברים השוליים.
החוויה הזו, של משימה 24/7, שגם לדבר הפשוט ביותר יש משמעות כי זה חלק מהמשימה, זו חוויה שקשה להפרד ממנה, על אף שהיא דרשה מחירים גבוהים ולעיתים כבדים.

אז יורדים מההר, איך נפרדים מההילה?

מסתבר שבדיוק בנקודה הזו טמונה נקודת המבחן, המבחן הכפול. מצד אחד לבחור במה להתמקד מכאן והלאה ואולי באמת לשנות את סדרי העדיפויות ואת הבחירות שלנו, להעדיף דברים שהם בעלי משמעות. מצד שני להצליח לראות גם בחיים ‘הרגילים’ ובאנשים ‘הרגילים’ משמעות. אמנם אין בחיים ‘הרגילים’ משהו שדומה לחזית הקרב ולעצמת המלחמה, אבל מסתבר שיש בחיים הרבה מאוד חזיתות והרבה מאוד קרבות גם אם פחות נוצצים ואולי דווקא בהם אנחנו נמדדים.

אפילו הדבר הפשוט שגילינו, שעצמת החיבור בינינו גדולה יותר מכל פער ומכל הבדל, חיבור שמחפה אפילו על מעשים חורקים, זה דבר שלא נעצר בשדה הקרב אלא הוא רלוונטי לחלוטין בקרבות הקטנים של החיים. היכולת לוותר ולהשתנות, להתמקד בערך, להעדיף את טובת הכלל על פני הפרט, ללמוד לגעת גם בנקודות רגישות ואפילו כואבות, לשמור על הרוח והגובה, כל אלה ועוד צריכים להגיע מהחזית אל חזית החיים.

כל זה נכון וחשוב ויחד עם זה חשוב לזכור שזה לא קורה ביום אחד, החזית והדְחִיפוּת מאיצות תהליכים , אך בחיים צריך סבלנות אחרת העקרונות לא נספגים מיד, כדי לשנות באמת את החיים ולחיות אותם ולהיות איתם במלואנו ובמלואם אנחנו צריכים הרבה מאוד סבלנות ועבודה קשה.

ובפרשתנו….גם עם ישראל צריך לרדת מההר סיני, איך יורדים ממעמד עצום כמו מתן תורה והר סיני? איך הולכים הביתה אחרי שמיעת דבר ה’ בקול שופר ובהתרוממות רוח שאין כמותה? איך אפשר להתנתק מעצמת המשמעות של המעמד?

איך? החיים מסתבר עושים את שלהם, ופרשת משפטים שנקרא השבת מפגישה עם החיים הללו על מורכבותם.

בסופו של דבר אחרי המעמד הגדול פוגשים את החיים הקטנים, את העבדות, את המריבה, את הפערים והקשיים, כי ככה הם החיים הרגילים. ואיך מתמודדים עם המפגש הזה? עבודה מוסרית יומיומית שדרכה אנחנו מגלים את המשמעות גם במקומות הצדדיים יותר, אלה שנמצאים בַּצֵל הנפשי וגם החברתי. מוצאים דרך לפשר ולעשות צדק בין יריבים, לסדר באופן נכון יותר את סדרי העדיפויות ולהפוך מרדף חומרי לגדילה מוסרית. כל אלה הם רק רשימה חלקית מהאתגרים שהפרשה מציבה בפנינו, וכולם בירידה מההר. אך עוד דגש חשוב יש בפרשה, בתיאור אתגרי הכניסה לארץ, לקראת חיים ‘רגילים’ אומרת התורה:

לֹ֧א אֲגָֽרְשֶׁ֛נּוּ מִפָּנֶ֖יךָ בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת פֶּן־תִּֽהְיֶ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ שְׁמָמָ֔ה וְרַבָּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה:
מְעַ֥ט מְעַ֛ט אֲגָֽרְשֶׁ֖נּוּ מִפָּנֶ֑יךָ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר תִּפְרֶ֔ה וְנָֽחַלְתָּ֖ אֶת־הָאָֽרֶץ:

התהליך יהיה איטי, האתגרים לא ייעלמו בבת אחת. כדי לחולל שינוי אמיתי צריך סבלנות וצריך זמן, כדי להתנחל באמת בארץ, בחיים ‘הרגילים’ וה’אמיתיים’ צריך לעבוד במתינות ולא לנסות לקפוץ רחוק או גבוה מדי.

וכשזה נעשה נכון, אנחנו פוגשים בסוף הפרשה את חלקו השני של מתן תורה, אך הפעם עם ישראל לא עומד דומם, אחוז במסע רוחני עצמתי, אלא הוא שותף פעיל בברית שנכרתת, ברית שהופכת את החיים עצמם על כל תכולתם לחיי משמעות, ברית שעם ישראל קורא בו את המילים העצמתיות ‘נעשה ונשמע’, כלומר אנחנו מסוגלים לעשות ובתוך העשייה גם הפשוטה ביותר לגלות את המשמעות, לשמוע את המעשים. כשמצליחים לגלות את המשמעות, מסתבר שעם ישראל עדיין נמצא על הר סיני ובעצם מעולם לא ירד ממנו, ואם הוא ישמע לברית הוא לעולם לא ירד ממני אלא יביא את החיים אליו, אל ראש ההר…

אז ירדנו מההר, סיימנו משימה יוצאת דופן ואנחנו משילים את הילת המשמעות שעטפה אותנו למעלה מ120 ימים, עכשיו הגיע העת אט אט לגלות שוב את הילת המשמעות בחיי היום יום, טעונים באנרגיה יוצאת דופן של הכרה ותודעה של נעשה ונשמע, נעשה מעשים טובים ונשמע את המשמעות שלהם, נכרות ברית בין ההר לקרקע המציאות, ברית שכוללת גם את הצדדים המורכבים והקשים יותר שבארץ, שכוללת גם את הצללים שיובילו אותנו למשמעות הגדולה שיצרה את הצללים גדולים. וכשנדע לעשות את זה תהיה לנו הפתעה, נגלה שבעצם מעולם לא ירדנו מההר, אלא שהיו דברים קטנים שהסתירו אותו, דברים קטנים שמצליחים להסתיר הרים גבוהים, ואם רק נדע להסתכל נכון, נוכל ליצור הרים בכל מקום ומקום שאליו נגיע.

ומקרקע המציאות שבראש ההר נתפלל שנעשה ונשמע רק בשורות טובות ישועות ונחמות.

שבת שלום!

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}