חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

“משהו לשבת”: פרשת צו

הרב נחמיה קרקובר, מנהל חינוכי של רשת אור תורה סטון

 %D7%94%D7%A8%D7%91 %D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94 %D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A8ברשותכם משתף אתכם היום במחשבות ישירות על ארועי השעה והשבוע.

הרבה כאב היה לי השבוע, זו האמת, פגשתי כאב מכל מיני סוגים. בתחילת השבוע כאב שישב ולא הרפה בחג הפורים, למרות השמחה וההודיה, ארועי השנה והתקופה קיננו בלב ולא נתנו לו את החופש לשמוח כמו בכל שנה.
למחרת החג ביקרתי בפעם הראשונה בככר החטופים בתל אביב, בטקס ומיצג של פסיפסים שהכינו בנות האולפנה לציון יישובי העוטף שנפגעו, הרבה הרבה מאוד כאב יש שם בככר.

ואתמול בלילה, בתוך כל הסערה התקשורתית, המשפטית והפוליטית, עלה בי כאב נוסף חד, כאב שהתחדד כשקיבלתי הודעה מידיד, שכתב שסוף סוף נעשה צדק היסטורי, עיוות שמתחיל להתיישר. והמילים שלו הכאיבו, לא משום שאינני מסכים איתו, אומר בכנות שאני מסכים שיש כאן עיוות שמבקש צדק, ומדובר על סוגיה שהדמעות שלה תקועות לי בגרון בכל החודשים האחרונים, אבל עדיין עלה בי כאב. והוא תמה על הכאב הזה, למה לכאוב כשנעשה צדק?

השבתי לו, כי אנחנו משפחה, ובמשפחה גם אם האבא מעניש את הבן, בעונש צודק ביותר, וגובה ממנו מחיר על הטעות שלו, זה כואב לאבא, כואב מאוד. ואם אח אחד מנצח את אחיו בבית המשפט, גם הצדק איתו זה כואב. וכגודל הטעות וגודל המחיר וגודל הצדק כך גודל הכאב, אלה הכאבים הגדולים ביותר שיש בתוך משפחה, כאבי המפגש והמחיר של הצדק והאמת.

והכאבים האלה מלווים אותי השבוע וליווו אותי גם בקריאת הפרשה.

פרשת השבוע, פרשת צו, ממשיכה לעסוק בקורבנות, אך הפעם מזוית אחרת, לכאורה טכנית, והיא מי ומתי אוכלים מן הקורבנות. יש קורבנות שאף חלק בהם לא נאכל אלא כולם עולים באש על גבי המזבח, אך ברוב הקורבנות יש חלק קטן שמוקרב והחלק גדול נאכל, כל קרבן ודיני האכילה שלו. יש כאלה שנאכלים רק ע”י הכהנים, יש כאלה שגם מקריב הקרבן משתתף באכילה לעיתים גם בני משפחתו וקרוביו. יש קרבנות שנאכלים רק בתוך בית המקדש ויש כאלה שגם במקומות רחוקים יותר בירושלים, לקרבנות שונים זמני אכילה שונים.

האכילה מסמנת את השותפות בקרבן, לא רק חלק רוחני אלא גם שותפות מעשית.

בקרבנות שהאדם מביא על שמחה ותודה ברורה השותפות. אך מעניין שגם בקרבנות שמוקרבים על חטא, ישנם חלקים שנאכלים, אך לא ע”י המקריב אלא רק הכהנים ורק בתוך בית המקדש, זו לא חגיגה, זה קרבן חטאת….
תארו לעצמכם את השולחן בבית המקדש, לשולחן מוגש בשר קרבן, שהובא בגלל חטא בחטא המקריב, יכול להיות חטא רוחני ויכול להיות חטא מוסרי. את תהליך הכפרה והתשובה שלו, המקריב כבר עשה, ועכשיו הבשר הזה מונח לפני הכהנים. כמה כאב יש בבשר הזה, הוא איננו בשר שמח שמבשר על לידה או הצלה, הוא גם לא נדבה או בקשת התעלות, זו בשר שמסמן חטא ואשם, בשר ספוג בכאב ודמעות, איך אפשר לאכול בשר כזה? על מה חושבים הכהנים כאשר הם נדרשים, לא רק לחבק את המקריב אלא ממש לאכול את קרבן החטא שלו. מה הם חושבים, הרי הם לא החוטאים, ובכל זאת הם נדרשים לעכל את הכאב, לאכול, ללעוס ולבלוע אותו, למרות שזה בשר שנתקע בגרון, וקשה, קשה מאוד לבלוע אותו.

והם אוכלים, ולועסים את הכאב היטב היטב, ובולעים אותו והוא מתעכל והופך להיות חלק מהם, כדי שהם יהפכו להיות חלק ממנו.

החטאים והכשלון שלאחריו הקרבן והמחיר, לא נשארים באויר, לא מתעלמים ודוחקים אותם אלא לועסים ומעכלים אותם, כי גם הם חלק בלתי נפרד מהסיפור שלנו. ולא, לא החוטא הוא זה שאוכל, הוא עושה תהליכים אחרים, אלא דוקא הכהנים השותפים ואולי אפילו השותפים המובילים נקראים לבלוע ולעכל את הכאב. מה יוצא מהכאב הזה אין לדעת.

ובמקביל תוך כדי הכאב שהיה ולצידו, חבורה יקרה שאני שותף לה, מסיימים היום עוד שלב באיסוף דעות ומחשבות של הרבה אנשים ונשים מגוונים, שביקשנו שישתפו מחשבות על ערכים, על מושגים גבוהים. רגע אחד להתעלות מעל ומתוך הכאב התקופתי, ולדבר גבוה וערכי. ואני מוצא את עצמי מצד אחד כותב וכואב לזה, מצד שני שולח שאלון ערכי נוסף לזה או לזו, והכאב והערך נפגשים זה עם זה, מרגיש פתאום שזו המשמעות של אכילת הקרבן ועיכול הכאב, לא שכואב פחות אלא שהוא עולה כקרבן ומגביה את המחשבה, פותח אפשרות לשוחח על ערך ועל משמעות, אפשרות שאולי הזנחנו ודחקנו הצידה.

מדמיין שיושב על השולחן במקדש לצד שליחים מגוונים, שמבקשים לשוחח על הערך, להגביה את הכאב, לעלות לקומה הבאה.

לעצור לרגע לחשוב, לשאול ואז גם להשתנות, כי כשמעכלים את הכאב, ששואלים ודנים עליו, הוא הופך להיות מנוע של שינוי.

איך ומה יהיה השינוי? ימים יגידו.

ובינתיים, אחרי ששיתפתי, כואב לי קצת פחות.

שבת שלום ובשורות טובות!

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}