Search
Close this search box.

“משהו לשבת”: שבועות

הרב נחמיה קרקובר, מנהל חינוכי של רשת אור תורה סטון

 %D7%94%D7%A8%D7%91 %D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94 %D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A8כבר כמה וכמה חודשים אני כותב בכל בוקר ‘דפי בוקר’. כמה שיותר סמוך לשעה שבה קמים, נוטלים דף ועט ומתחילים לכתוב. כותבים מה שעולה, ממלאים את הדפים במילים, לעיתים אלה מחשבות סדורות, לפעמים מחשבות סתמיות, לפעמים סתם רצף של מילים או אותיות העיקר לא להפסיק לכתוב, להמשיך עד שממלאים כ2-3 עמודים גדולים. קשה? ממש לא, אם נותנים ליד את חופש הכתיבה ולא מנסים לעצור אותה בכל מיני מחשבות וכוונות, המילים פשוט עולות ולא פעם עולים מחשבות חדשות ומפתיעות. הכתיבה היא הזדמנות לכתוב מחשבות שלא מעיזים לשתף או לאמר, אתגרים שלא רצינו לספר אפילו לעצמנו, הכל אפשרי בכתיבה על הדף, ואז סוגרים את הדפים ולא צריך לקרוא בהם, המטרה היא לכתוב ולא לקרוא. זה נפלא ומבריא כל כך שזה הופך להיות צורך יומיומי.

ובכתיבה היום, עלתה לי הבקשה לכתוב על הכתיבה עצמה, מה יש בה שהיא כל כך מיוחדת?

הכתיבה, כך הבנתי, היא נקודת מפגש בין המחשבה המופשטת לבין המציאות הקונקרטית. המחשבה מטבעה מטיילת ממקום למקום, היא איננה מחויבת להיות סדורה או רציפה, אין לה מגבלות של זמן ומקום או חוקים אחרים, היא חופשייה לחלוטין, אך זו גם חולשתה היא איננה יציבה והיא לא מעשית כל עוד היא מחשבה, היא עלולה להעלם כמו שהיא באה בלי להשאיר עקבות. המציאות לעומתה מאוד בהירה, בהירה לחלוטין, מצייתית לחוקי הטבע, זמן והמקום, היא מוגבלת אך היא בהירה, ולא זקוקה לפרשנות, אבן היא אבן, עץ הוא עץ וחומר הוא חומר. וכך יכולים שני המימדים האלה, המחשבה והמציאות, להתקדם במקביל ללא כל קשר ביניהם ולעיתים בכיוונים מנוגדים. מחשבות לחוד המציאות לחוד.

נקודת מפגש אפשרית ביניהם היא במילה הכתובה. המילה כתובה באה מעולם המחשבה והמשמעות, היא אמנם דבר מציאותי וקיים, היא נתפסת ונראית היטב, אך היא לא הדבר עצמו אלא ביטוי וציור שמבקש הבנה ופירוש, היא ביטוי של עולם המחשבה בתוך המציאות. אי אפשר לכתוב בלי להשמע למגבלות המקום אבל אי אפשר להבין את הכתוב בלי חיבור לעולם המחשבה, זו נקודת מפגש בין העולמות, בין שני המרכיבים היסודיים של האדם והחומר והרוח. לכן הכתיבה על מרעננת כי היא מפגישה ומאפשרת שיחה בין שני החלקים האלה, שיחה פותחת.

ועוד סוד יש במילה הכתובה, היא יציבה וקבועה אך היא גם פתוחה לפרשנות, היא מאפשרת חירות מלאה של הבנה ומחשבה, כל אחד מעולמות המחשבה והנפש שממנו הוא בא. מילה כתובה היא מציאות שכל כולה פרשנות, איזו יצירה מופלאה היא המילה הכתובה.

המחשבה הזו הכניסה אותי גם לחג השבועות- חג מתן תורה שאנחנו עומדים על פיתחו, שהסבירה לי שאלה שכבר שנים מלווה אותי, מדוע היה צורך בלוחות הברית, מדוע לא היה מספיק המעמד והדברים שנשמעו שם, למה צריך לכתוב את עשרת הדברות? כתיבה יותר מדיבור מחברת בין שמיים לארץ, בין מחשבה למציאות, וזו תפקידה של התורה המחברת להיות כתובה, ממש כתובה, כי אין כמו כתיבה לעשות את החיבור הזה, את המפגש. וכמו דפי הבוקר, זו כתיבה לשם הכתיבה. הלוחות נכתבו והוכנסו לארון, ואף אחד לא קרא בהן עצמן מאז ועד היום, כי עניינם הכתיבה ולא הקריאה. הקריאה תבוא אחר כך, בפרשנות הרחבה שתנתן לתורה, ודווקא הכתיבה לשם הכתיבה, מאפשרת עולמות רחבים של מחשבה ופירוש, שמלווים אותנו ממתן תורה ועד היום, והמציאות מבקשת עוד ועוד פרשנויות למילים הכתובות האלה.

זו משמעות המשנה במסכת אבות : ‘והמכתב מכתב א-לוקים הוא, חרוט על הלוחות- אל תקרי חרוט אלא חירות, שאין לך בין חורין אלא מי שעוסק בתורה’.

חריטת המילים, המילה החרוטה שנכתב לשם כתיבתה, שנמצאת שם כי היא נקודת החיבור טומנת בחובה חירות אדירה, חירות מחשבה ופירוש, שרק מי שמכיר בעצמתה של המילה, המילה החרוטה בסלע, שהיא יציבה וקבועה כנקודת מפגש בין הרוח לחומר מבין שהיא כל כולה משמעות, ויש את החירות המלאה לחשוף עוד ועוד רבדים של המשמעות שלה, זוהי חירות של מי שעוסק בתורה.

מלאכה רבה יש לנו בחשיפת משמעות המילים החרוטות האלה, החירות לפרש מעניקה לנו אחריות גדולה לחבר בכל יום ודור את הרוח והחומר באופן הנכון, וכמה שהימים שלנו מבקשים את השיחה הזו ואת המפגש הזה בין החלקים השונים שלנו, כאדם, כקהילה, כעם וכעולם.

כתיבה חרוטה ועמוקה של חירות ואחריות.

חג שמח ובשורות טובות ויהיו דברים אלה לע”נ הנשמות היקרות של חיילנו האהובים.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}