חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

“משהו לשבת”: שבת הגדול

הרב נחמיה קרקובר, מנהל חינוכי של רשת אור תורה סטון

 %D7%94%D7%A8%D7%91 %D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94 %D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A8שעון חול. איזה מכשיר פשוט ומרתק, אפשר להסתכל בו שעות, להפוך אותו שוב ושוב, לעקוב אחרי הגרגירים שנופלים ומתאספים, מתאספים ושוב נופלים ומתאספים, להסתכל ולחשוב. ומחשבה חדשה עלתה לי, מתוך שעון החול, מחשבה על כל ערימת הגרגירים שמתאספת מעל לתעלה הצרה, והם צריכים לעבור אחד אחד כי אין מקום ליותר, ורק אחרי שהם התרכזו במעבר הצר הוא מתרחב ואפשר לשוב ולהצטבר. הרבה אפשר להגיד על המעבר הצר, וחשבתי שהמעבר הזה הוא נקודת ריכוז ודיוק של הגרגירים, נקודה שאוספת את כולם לנקודת אחת מרוכזת ומאוחדת, נקודה שאוספת לתוכה את המגוון והמשמעות של כל הערימה, והופכת אותם לנקודה אחת, נקודת זמן מרוכזת שמכילה את הכל, רגע לפני שהיא שבה ומתפרטת להמון כיוונים וגוונים.

יש בחיים נקודות זמן כאלה שהכל מתרכז בהן, שיש בהן איזשהי נקודת איסוף עמוקה וחזקה שהכל מתנקז אליה לרגע אחד, שמהלכי חיים הופכים לרגע מיוחד, רגע אחד לפני שהחיים ממשיכים הלאה להתרחב.
ומה שהופך את הנקודה הזו לאפשרית היא הזרימה בין שני צידי המעבר, הזרימה היא זו שמאפשרת את הריכוז, היא לא תהיה אם לא תתאפשר תנועה מלמעלה או שהיא תהיה חסומה מלמטה, המעבר צריך להיות פתוח, וממילא גם האפשרות להפוך ולעשות את אותה פעולת הריכוז רק מהכיוון השני, ואז באורח פלא מתבבר שהנקודה היא זהה משני הכיוונים כי היא נקודת חיבור וריכוז משותפת.

נקודה כזו מונחת בבשורת הנביא מלאכי בפרק ההפטרה של השבת, שבת הגדול. בבשורת ביאת אליהו הנביא נאמר ‘והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם’, הנביא מתאר את דור הגאולה שבה יקרה דבר ייחודי, תהיה נקודת חיבור בין דורית, דו כיוונית, נקודת חיבור בין אבות עם כל המסורת שהם מביאים לבין בנים עם מגוון התנועות החדשות. האבות עם עולמות של חינוך שהם העניקו לבנים, והבנים עם האופן שבו הם קבלו את החינוך כל אחד בדרכו ובאופיו, נקודת מפגש מרתקת, מרוכזת, שהתנאי שהיא תתקיים הוא מעבר פתוח מצד לצד מדור לדור, מעבר שמתהפך שוב ושוב, וזורם וזורם וזורם.

כך בגידול ובחינוך ילדים, יש רגעים שכל תהליכי ההורות מתנקזים לרגע אחד מרוכז, רגע שפוגש את כל מה שהתקבל אצל הילד או הילדה שהתבגרו, רגע לפני שהחינוך וההורות מתרחבים למחוזות חדשים.

כך גם במשפחה, רגע שבו כל המשפחה הופכת לנקודה אחת חזקה ומשמעותית, רגע שכולם נאספים אליו אחרי חיים שהיו עד כה ולפני חיים שעומדים בפתח.

רגע כזה היה לנו אתמול, רגע שבו הבת- הכלה יוצאת עוד רגע מהבית, מכירה בכל הטוב שביקשנו לתת לה ואוספת אותנו אל תוכה, לקראת ההתרחבות בבית החדש.

נקודת זמן שכולנו, בני המשפחה עומדים סביבה והופכים לרגע אחד להיות נקודה אחת מרוכזת, משפחה במלוא מובן המילה.

זמן שכולם אוספים ונאספים אליו, עומק וגובה של אהבה שאין לה גבול רק מעבר וזרימה רצופה.

וכך גם בימי גאולת ישראל ממצרים וכך גם והיום, רגע אחד שאסור להחמיץ אותו, רגע שכולו נס.

מודים על הרגע הזה של נישואי רעיה ואברהם.

למודים על אסיף המתוקה שאספה אותו סביבה.

מודים על הניסים שהיו, מתפללים על ניסים שיבואו, ניסים שכל תכליתם השבת לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, בימינו יבוא גואל ומבשר טוב.

שבת שלום ועוד ועוד שמחות ובשורות טובות.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}