הרב אהד טהרלב: בעד עתודה לבנות דתיות
עתודה אקדמית לבנות דתיות? הרב אהד טהרלב סבור ששירות צבאי לבנות גם במסלולי העתודה האקדמית מעצים את עולם התורה הנשי ואת אישיותה של האישה הדתית
חז"ל למדונו ש"ספרא וסיפא ירדו כרוכים זה בזה לעולם" מה פשרה של זיקה זו? מדוע התורה המרבה שלום בעולם ודרכיה דרכי נועם יורדת כרוכה עם החרב והסייף המביאים חורבן בעולם?
ניתן לומר בפשטות שהחרב באה להתריע ולהזהיר. אם נשמור ונקיים את מצוות התורה מוטב, ואם לאו – חרב תונף עלנו. הסבר נוסף הוא שישנו קשר מהותי בין התורה והמלחמה. הן בעולם התורה והן בזירת הקרב הקב"ה מופיע בעוצמה. במתן תורה אנו מוצאים תיאור המזכיר מלחמה :"וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ …. וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד …" ואף במלחמה אנו מוצאים את הופעתו של ה' " כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ".
בשני העולמות אנו קונים בטחון. בבית המדרש אנו קונים ומפנימים את ביטחוננו הרוחני בקב"ה, ובשירות הצבאי אנו מקנים בטחון לאומי למדינתנו. שני הביטחונות יונקים אחד מהשני. ואינם אפשריים אחד בלי השני. לולא שניהם לא נוכל לנצח בקרב. אנו זקוקים הן ללימוד תורה והן לטנקים ומטוסים.
ערך לימוד התורה היה תמיד הערך החשוב והמרכזי ביותר בעולם היהודי. ומאז תקומת ישראל בארצו, הפך השירות הצבאי וקיומו וחוסנו של צבא ההגנה לישראל, לערך נוסף המלכד ומכונן בתשתית החברתית של מדינתנו.
כחלק מהמהפכה הנשית בדורנו אנו עדים בשנים האחרונות לכך שרבות מהבנות מהמגזר הדתי לאומי מחליטות להתגייס לצבא. וראו איזה פלא – ככל שיותר בנות מתגייסות לצבא כך עולם התורה הנשי הולך וגדל, ויותר בנות לומדות תורה, ובוחרות לשלב בין לימוד תורה ושירות צבאי במדרשות שונות. וככל שיש יותר בנות הבוחרות ללמוד תורה לפני השירות הצבאי שלהן, נפתחים יותר מסלולים יחודיים לבנות דתיות בצבא.
על מנת להעניק בטחון מירבי יש צורך לא רק בטנקים ומטוסים אלא גם ביכולות טכנולוגיות. הצבא צועד לא רק על קיבתו אלא גם על רופאים ומשפטנים וכל מערך התמיכה הרחב.
לאחרונה אנו עדים לכך שבנות מהמגזר הציוני דתי בוחרות ללכת למסלולי העתודה בצבא. מסלולים המאפשרים לבת הדתית להשתלב ולתרום תרומה משמעותית בצבא וגם לעשות תואר אקדמי משמעותי.
גם תואר וגם שירות משמעותי לעם ישראל
אומנם המתגייסות למסלולי עתודה, מתחייבות שנים ארוכות של שירות בקבע. אך בהשוואה לבנות המשרתות בשירות רגיל, סביר להניח כי בשנים שלאחר שיחרורן הן היו בוחרות להקדיש שנים ללימודים אקדמיים ויוצאות לשוק העבודה. הצבא מאפשר לבנות המשרתות בעתודה, לעשות תואר במסגרת השירות הצבאי וגם לעבוד בעבודה שכל כולה תרומה משמעותית לעם ישראל ומדינת ישראל.
ישנם החוששים לכך שהדבר יגרום לדחיית שלב החתונה והקמת משפחה אולם אין בכך שום חשש. כל בת בין אם היא בשירות לאומי, בשירות צבאי רגיל או ממושך, יכולה להתחתן במהלך השירות, ולחזור כל יום הביתה כמו כל אישה צעירה שנוטלת חלק בעול הפרנסה.
עצה חשובה לי לבנות הבוחרות לשרת בעתודה. למרות השנים הרבות הצפויות לכן במסגרת הצבאית ואולי דווקא בגללן- אל תוותרו על שנת לימוד תורה במדרשה. שנת המדרשה תיתן לכן דלק רוחני לא רק לשירות הממושך אלא לכל החיים. הלימוד במדרשה יעניק לכן כלים רוחניים והלכתיים כיצד להתמודד עם שאלות הלכתיות אתיות וקיומיות המתעוררות בצבא בפרט ובהמשך החיים בכלל. המשקפיים שתלמדו להרכיב במדרשה יאירו ויעוררו אתכן לדרך מבטחים.
ובזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל בימים ההם ובזמן הזה.
