חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

Olam Katan Logo

הפר השבעים

החזון המודחק של עם ישראל – אור לגויים – מתחיל להתכתב עם המציאות הפוליטית אחרי שבעה עשורים של מדינה ובעקבות הרושם של הסכמי אברהם. האם הנצרות והאסלאם בשלות להקשיב לרעיון העם הנבחר? כמה מקום יש לכוחניות וכמה להידברות? איך מלמדים עולם שלם את שבע מצוות בני נח, ואיך הצליח כבר עכשיו הדגם הייחודי של מדינת ישראל להשפיע על אירופה? * שיחה עם האנשים שדוחפים לאוניברסליות הישראלית מתוך התורה והמסורת

אליהו גליל | 7 אוקטובר, 2022

מדינת ישראל היא פסיק זעיר על הגלובוס, ועם ישראל הוא אפילו לא פרומיל מאוכלוסיית העולם, ובכל זאת ייעד לנו הקב”ה בכבודו ובעצמו ייעוד בקנה מידה אוניברסלי: עם ישראל הצטווה להיות אור לגויים, וכל יהודי אמור להיות מורה דרך רוחני לבני אומות העולם.

איך עושים את זה? מה החזון האוניברסלי של עם ישראל, וכיצד מדינת ישראל יכולה לשמש מצפן מוסרי לעמים קרובים ורחוקים? מה צריך להיות היחס לאסלאם ולנצרות ולמאות מיליוני מאמיניהם? לכבוד חג הסוכות, ששבעים פרי החג המוקרבים בו מבטאים את הקשר שבין עם ישראל ובין אומות העולם, יצאנו לשמוע על הדרך שבאמצעותה עלינו להיות מגדלור וגם על הקשיים והאתגרים הצפויים בדרך אל אחרית הימים.

דר אסף מלאך“אחד הכוחות הגדולים שמניעים את עם ישראל בדורות האחרונים”, סבור ד”ר אסף מלאך, ראש המכללה למדינאות בירושלים ומרצה לפילוסופיה פוליטית במרכז האקדמי שלם, “הוא החזון שמדינת ישראל היא אור לגויים, מדינת מופת שמביאה בשורה גדולה לעולם. הדבר הזה נעוץ עוד בחזון הנביאים ונמשך עד להוגי הציונות והאבות המייסדים של המדינה הרצל ובן-גוריון. זה חזון שהוא חלק בלתי נפרד מהתודעה של הציונות שנטועה במקורות ישראל”.

אלא שלצד השאיפה להיות מגדלור מוסרי מדינת ישראל מתמודדת עם השלכות החיכוך ארוך השנים עם עולם הגויים: “במהלך השנים התגבש בעם ישראל מרכיב מסוים של ניכור ביחס לאומות העולם, וזאת משני טעמים: הטעם התאולוגי, המהפכה של האמונה בא-ל אחד, שהייתה רדיקלית מאוד ושללה את התרבות האלילית, שהייתה נחלת האנושות כולה, והעמידה אותנו מן העבר האחר של שאר העולם, והטעם ההיסטורי, של העוינות והסלידה העמוקה של אומות העולם כלפי עם ישראל, שקיימת עוד מימי פרעה והמן.

“כל זה השאיר משקעים של ניכור בעם ישראל, ועל הניכור הזה צריך לחשוב מחדש במציאות הנוכחית שבה עם ישראל חוזר לארצו, והוא כבר לא רק עם נרדף בתוך עולם עוין ושונא אלא עם חזק שחי במדינה משגשגת ומובילה”.

אנחנו עדיין לא שם, אבל אילו ראש הממשלה היה ניגש אליך ומבקש שתתווה חזון מעשי לתחומים שבהם עלינו להוביל את הגויים, מה היית אומר לו?

“אני מבקש להציע שלושה תחומים שבהם ישראל יכולה להיות אור לגויים. הראשון הוא בתחום הזהות. מדינת ישראל מתייחדת בחיבור בין מדינה מפותחת ומשגשגת ובין חוסן משפחתי ולאומי. זו בשורה לחלוטין לא מובנית מאליה בעולם. זה מצרך מבוקש.

“אפשר לראות את תוצאות הבחירות באיטליה, בבריטניה ובשוודיה. אירופה מתחילה לנטות לשמרנות, וחלקים בה מתחילים להבין את המשגים שלהם, אף שאולי כבר מאוחר מדי מבחינתם. בהקשר הזה מדינת ישראל היא דגם לחיקוי מבחינת היכולת לשמור על הזהות המקומית ועל החוסן המשפחתי לצד שגשוג כלכלי וטכנולוגי. במדינת ישראל הממוצע הוא שלושה ילדים למשפחה, ואילו בשאר העולם המערבי יש קריסה דמוגרפית.

“התחום השני הוא ההתמודדות עם המהפכה הדיגיטלית. העולם עובר מהפכה שלא הייתה כדוגמתה מעולם. אפילו המהפכה המדעית של מאתיים השנים האחרונות לא חוללה מהפכה עמוקה ומהירה כל כך בתנאי הקיום של בני האדם כמו זו שהולכת ומחוללת המפכה הדיגיטלית, ומה שעוד יקרה יהיה רדיקלי לאין ערוך ממה שקרה עד עכשיו. זה מעורר אתגר ערכי ומוסרי. מושגי יסוד כמו אמת, אהבה, אינטימיות וסולידריות מקבלים משמעויות חדשות לחלוטין בגלל המהפכה הזו.

“כאן למדינת ישראל יש תפקיד חשוב. אנחנו אומה קטנה שנמצאת בחזית הטכנולוגיה ויש לה מסורת של ערכים ותודעה חזקה של חזון לאומי. סוציולוגים רבים אומרים שמדינת ישראל נתפסת בעיני אזרחיה ‘מדינת חזון’ ולא רק ‘מדינת שירות’. המאפיינים האלו מזמינים את ישראל להיות ראש חץ בשאלת ההתמודדות עם המהפכה הזאת ובשמירה על ערכי יסוד מכוננים ומכוונים. כמעט בעל כורחה ישראל נמצאת במקום הזה.

“התחום השלישי הוא תחום החילון. העולם עבר תהליך עמוק של חילון, והשאלה היא איך מקדמים ערכים דתיים בעולם מחולן. זה אתגר גדול לשמר את היכולת של בני האדם לעמוד מול המקומות הגבוהים שלהם בנפש, מול א-לוהים, בעולם שבו חלק מהמשמעויות היסודיות ביותר של העמידה מול הא-ל כבר לא רלוונטיות.

“השאלה מה מדינת ישראל יכולה לעשות בתחום הזה היא אתגר רחוק, אבל אנחנו לא פטורים מהמחשבה על זה. צריך לעבור בירור פנימי בעולם הדתי סביב השאלות הללו, אבל זה לא סותר את זה שמרכיבים של מסורת ודתיות הם מרכיבים מצמיחים גם בחברה מחולנת.

“אפשר להשוות בין ארצות הברית לאירופה. לחילון יש שני מובנים: המובן של אמונה לעומת אי-אמונה והמובן של השתייכות לדת ממוסדת לעומת אי-השתייכות. בארצות הברית יש ירידה דרמטית בהשתייכות לדת הממוסדת, אבל ממשיכים להאמין בא-לוהים. באירופה לעומת זאת החילון עמוק יותר, והגישור על הפער הזה שבין העולם הדתי לעולם החילוני הוא אתגר מרכזי מאוד”.

העולם רוצה בכלל שנגיד לו מה מוסרי ומה לא?

“אי אפשר לדבר בהכללה על כל אומות העולם, אבל אם מדברים על העולם המערבי מהפרספקטיבה של מדינת ישראל, למרות כל תהליכי החילון העמוקים מחצית מהעולם מגדירה עצמה נוצרית או מוסלמית. הדת הגדולה בעולם היא עדיין הדת הנוצרית, וכ-2.3 מיליארד משמונה מיליארד בני האדם שחיים בעולם הם נוצרים, מחציתם קתולים.

“מאחר שלמדינת ישראל יש מקום מרכזי בזהות היהודית שלנו, זה בא לידי ביטוי גם בעולם הנוצרי. האינטראקציה שלהם איתנו היא רגע מכונן מבחינה דתית גם בזהות הנוצרית. מלבד זאת יש למדינת ישראל שיח מתמיד עם הרוב המוחלט של מדינות העולם. יש לנו יחסים דיפלומטיים עם מאה שישים וארבע מדינות מתוך מאה תשעים ושלוש המדינות החברות באו”ם. אנחנו מדברים איתם, ומבחינתם העם היהודי מדבר איתם. זה שיח שלא היה בעבר.

“נקודת המבט של העולם הנוצרי על מדינת ישראל היא נקודת מבט תאולוגית שנעה בין הכחשה מוחלטת של הקמת מדינת ישראל, שבאה לידי ביטוי בסירוב של האפיפיור לשתף פעולה עם הרצל ובחוסר הנכונות של הווטיקן להכיר במדינת ישראל עשרות שנים, ועד לשינוי שהתחיל ב’נוסטרה אטאטה’ (הצהרה בדבר היחס של הכנסייה לדתות הלא נוצריות, א”ג), ונמשך לכינון היחסים הדיפלומטיים של הווטיקן עם ישראל ועד להכרה בעם ישראל כאח הבכור והאהוב שהברית איתו לא הופרה ולא תופר לעולמים.

“ברור שיש דעות שונות בקרב הבישופים והקרדינלים המקומיים, אבל הקול הרשמי הוא קול של הכרה בעם ישראל וקבלת המסר הרוחני שלנו. אנחנו צריכים להבין שחל שינוי ניכר בעולם הנוצרי, ואנחנו צריכים להבין איך אנחנו לומדים מחדש את המקורות שלנו כדי לתת את הדגשים המתבקשים לאור השינוי במציאות.

“הנצרות גרמה להתייהדות של אירופה. אברהם אבינו היה יחיד בעבר אחד והעולם כולו בעבר אחר, ואילו העולם שאחרי הנצרות הוא עולם אחר לגמרי. הנצרות הרסה את המקדשים האליליים בזה אחר זה, תרבות אחר תרבות ואומה אחר אומה, והטמיעה באירופה ובשלוחותיה אמונה בא-ל אחד וערכים מוסריים ששייכים לעבודת הא-ל, וזאת בניגוד לעולם האלילי, שבו הקשר בין מוסר ובין א-לוהים היה קשר קלוש ומקרי, אם בכלל.

“אני לא מתעלם מהפגמים התאולוגיים ומהפשעים ההיסטוריים של הנצרות, ועם זאת מצבו של עם ישראל בהווה דורש שלא נתעלם גם מן התמונה הכוללת”.

נקודות מפגש של אופטימיות זהירה

%D7%A0%D7%92%D7%9F scaled 2
הרב ד”ר יעקב נגן

העולם אכן משתנה לנגד עינינו שינוי עמוק. הסכמי אברהם, שנחתמו בין מדינות בעולם הערבי ובין מדינת ישראל רק לאחרונה, הם ביטוי לתהליכי עומק של התקרבות בין-דתית. למשל, בשנת 2018 הגיע לישראל חאג’י יחיא קוליל סטאקוף מאינדונזיה, ששמו ככל הנראה אינו מוכר לרוב הקוראים, אך הוא מנהיגה של הקבוצה האסלאמית הגדולה בעולם, נהדתוּל עוּלמא, שחברים בה עשרות מיליוני בני אדם.

“הוא שמע על קולולם בין-דתי שנערך בישראל, וזה נגע לליבו”, מספר הרב ד”ר יעקב נגן, ראש בית המדרש לישראל והאנושות מבית רשת אור תורה סטון, שעתיד להתארח בקרוב באינדונזיה בכנס בין-דתי עולמי בהשתתפות נשיא הרפובליקה הענקית, הרביעית בגדולה בעולם, המורכבת מיותר מ-17,500 איים, “ולקולולם הבא הוא כבר הגיע והצטרף, ולפני כן היו שעות של שיח בין הפמליה שלו ובין רבנים ומנהיגי דתות אחרות.

“באינדונזיה חיים יותר בני אדם משחיים בארצות הברית, זו מדינה ענקית. עדיין אין להם יחסים עם ישראל, אבל יש שאיפה שגם הם יצטרפו בהמשך להסכמי אברהם, שנובעים ממקום של כבוד לזהות הדתית העמוקה של האחר, והבסיס המשותף הוא הקשר לאברהם אבינו. באיחוד האמירויות, שאיתם חתמנו על הסכם, יש כבוד אמיתי לעם ישראל, ליהדות ולתורה. זה לא שלום קר אלא שלום אמיתי, והוא בא לידי ביטוי עוד לפני החתימה על ההסכם כשהאיחוד מינה רב ראשי”.

הקשר החיובי בין העולם המוסלמי ובין היהדות אינו עוצר בגבולות מדינות המפרץ. “אני בקשר כמעט יומיומי עם בכיר מחכמי הדת בעיראק”, מספר הרב נגן, “ויש לי גם חבר מאל-מדינה שבערב הסעודית, העיר שבה חי מוחמד. אותו חבר כתב ספר שטוען שכל פגיעה ביהדות היא גול עצמי לאסלאם, כי התשתית של האסלאם היא היהדות. למשל, יש חדית’ שמספר איך יהודים שאלו את מוחמד שאלה, וכדי לענות עליה הוא ביקש שיביאו אליו ספר תורה. הוא הניח את הספר במקום מכובד וביקש מהרב שיקרא לפניו מספר התורה כדי להשיב ליהודים.

“נכון, הקוראן יכול להיות סם החיים וסם המוות, ולצערי אנחנו רואים הרבה מסם המוות שלו, אבל הוא יכול להיות גם סם החיים, ואני בקשר עם אנשים מהעולם המוסלמי כדי לחזק את הצד של סם החיים”.

הדברים האלו נתפסים היום כעמדה שמאלנית וכנאיביות.

“לתמימות יש מובן של נאיביות אבל גם מובן של שלמות. למציאות יש פנים שונות, ואנחנו חייבים להכיר בכולן כדי להיות שלמים. מי שחושב שהכול ורוד מנותק מהמציאות, אבל מנותק לא פחות ממנו הוא מי שחושב שהכול שחור וכולם שונאים אותנו. יש פנים של רוע וכיעור בעולם, אבל יש גם פנים של יופי ואחווה. רק מתוך הכרה של המציאות במלואה אפשר לחבר בין אנשים, למנוע שפיכות דמים ולקדם הסכמים כמו הסכמי אברהם. לפעמים יהודים דתיים חושבים שהעולם הגדול כולו גסות, חומריות וחילוניות, אבל זו תפיסה לא נכונה של העולם. 84% מהאנושות מאמינים בא-לוהים!

“העולם הזה רואה ומכבד את הסיפור של עם ישראל ורואה בנו צאצאים של אברהם, יצחק ויעקב, ודווקא הקשר הזה, שבא ממקום דתי עמוק, הופך לקשר חזק שיכול להיות גשר בין אומות העולם ובינינו”.

ואולי השלום בינינו ובין העולם צריך לבוא דווקא מתוך כוח, כמו בימי דוד המלך ושלמה בנו, שהיו שלווים דווקא מתוך עוצמה צבאית ומדינית?

“זו שאלה מצוינת. אנשים חושבים שזה או או, אבל האמת היא שזה גם וגם. צריך כוח צבאי, עוצמה כלכלית ואינטרסים משותפים. כל אלו הם תשתית ליחסים הבינלאומיים, אבל לא די בהם. עם זה צריך גם לבנות קשרים אנושיים, למצוא שותפים ולהבין שהקשר בינינו ובין בני הדתות האחרות הוא נכס. מי שחושב להתפרק מנשק גרעיני ולחזור לגבולות 67′ בגלל תפיסות נאיביות טועה טעות חמורה, אבל גם מי שחושב שהסכמים נולדים רק מכוח הוא אדם שלא מבין כלום ביחסים בינלאומיים.

“הסכמי אברהם לא נולדו ממספר הטילים והטנקים שיש לנו אלא מהכבוד ההדדי שבינינו ובינם. גם התמיכה של טראמפ במדינת ישראל והעברת שגרירות ארצות הברית לירושלים באו מתוך שינויים מפליגי לכת בתפיסה של העולם הנוצרי ולא מתוך הפעלת כוח חיצוני”.

אחווה וכבוד הדדי הם חשובים, אך האם הדתות האחרות מסוגלות להכיר בבכורה של עם ישראל, העם הנבחר?

“לחבר פלשתיני שלי יש תובנה יפה בזה. הוא אמר לי פעם ש’בני בכורי ישראל’ הוא בית הספר לכל האנושות. אמרתי לו בתשובה שעכשיו אני מבין למה יש אנטישמיות, שהרי ילדים תמיד שונאים את בית הספר.

“ובכל זאת, לתחושתי הדתות האחרות יכולות להכיר בבחירת ישראל. בחירת ישראל היא נושא מפורש בקוראן ובכתבי הנצרות. הנצרות לא הפסידה מהכרתה בבכורה של עם ישראל, וגם האסלאם לא יפסיד, רק להפך. אני שותף לשיח עמוק שמתנהל ברחבי העולם המוסלמי במטרה לשנות את נקודת המבט בסוגיה הזו”.

הרב נגן עוסק זה שנים בסוגיות הקשורות לאוניברסליות ויהדות, אבל מודה שעוד לפני העיסוק התורני והאקדמי הוא בעיקר פשוט אוהב בני אדם: “הכי אני אוהב את אחיי ואחיותיי עמך בית ישראל, אבל אני אוהב גם את שאר בני האדם. רק אחר כך זה תחום מחקר תורני ומדעי, ואת המקום התורני העמוק גיבשתי לפני כמה שנים במפגש עם הרב ד”ר כתריאל ברנדר, ראש מוסדות אור תורה סטון, שייסד את בית המדרש לישראל והאנושות”.

התובנה היסודית של בית המדרש שבראשו עומד הרב נגן היא שלאחר אלפיים שנות גלות והישרדות בין הגויים התחיל שלב חדש בהיסטוריה עם הקמת המדינה, ובעקבותיו יש לעבור ממצב של הישרדות למצב של התווית חזון.

“מבחינתי”, אומר הרב נגן, “מהות הציונות היא ההבנה שה’ רצה שנהיה שותפים במימוש החזון הגדול של עם ישראל והאנושות. התובנה הזו מולידה אצלי שתי תובנות המשך: ראשית, המצב הנוכחי שבו אנחנו נמצאים היום הוא לא סוף התהליך, יש עוד דרך רבה לפנינו, ושנית, כמו שבתחילת הגאולה היינו שותפים פעילים לה’, כך יהיה גם בהמשכה, במימוש החזון האוניברסלי של עם ישראל”.

כדי להתוות את מפת הדרכים של החזון הזה הוציאו לאחרונה בבית המדרש לישראל והאנושות ספר חדש, ‘וּשְׁמוֹ אֶחָד: ריפוי הקשר בין ישראל ודתות העולם’, שמחבריו הם הרב נגן, ד”ר מלאך והרב שראל רוזנבלט. “אין ציפייה שכול אומות העולם יהיו יהודים”, אומר הרב נגן, “זה דבר שמוסכם על הכול, אבל יש מחלוקת בשאלה מה האופק.

“יש מי שאומרים שהאופק הוא עולם שבו כולם שומרים שבע מצוות בני נח, אבל לתחושתי ולהבנתי שבע מצוות בני נח הן רק תשתית, לא יעד סופי. העולם נחרב בעבר בידי רשע, והמצוות הללו הן מה שצריך לאמץ כדי שהעולם לא ייחרב שוב, אבל כדי שהעולם יגיע לגאולה המלאה של קריאה בשם ה’ דרוש משהו שהוא הרבה מעבר לזה, דרושות שיטות רוחניות מלאות יותר.

“בספר אנחנו מראים שיש לגיטימיות גם לדתות השונות שקיימות בעולם. חלק מזה הוא הפצת התורה לאומות. רגילים לצטט את הגמרא שאומרת שגוי שלמד תורה חייב מיתה, אבל אחרי שלמדתי את הנושא לעומק אני סבור שהאמירה הזו נאמרה בהקשר מסוים בלבד, של המאבק בנצרות הקדומה, והכלל הוא שמציון תצא תורה ושנוכרי שלומד תורה הרי הוא ככוהן גדול. את תפילת עלינו לשבח, שאנחנו אומרים שלוש פעמים ביום, אנחנו מתחילים בהתנגדות איתנה לרוע ולעבודת אלילים, אבל מסיימים בחזון אוניברסלי של ‘ביום ההוא יהיה ה’ אחד ושמו אחד’. זה הייעוד שלנו”.

“אנחנו צריכים להיות דגם למדינה מתוקנת לכל האומות”

לעומת בעלי הגישה האופטימית עומד הרב אורי שרקי, רב קהילה ויו”ר ארגון ‘ברית עולם – המרכז העולמי לבני נח’, הסבור שכאשר בודקים לעומק את תוכנן של הדתות למיניהן, אי אפשר לדבר על פיוס בקלות רבה כל כך: “אני לא נגד דיאלוג בין-דתי, אבל אני לא חושב שאפשר לדבר על פיוס עם האסלאם בלי להכיר אותו לעומק. אני סבור שהאסלאם במהותו הוא ג’יהאד, ולכן השיח עקר ולא מוליך לשום מקום. ובכלל, לגבי שיח של שלום, גם אם אנשי הדת יאמרו שהם מתנגדים לאלימות, מי שקובע בסוף הם הפוליטיקאים ולא אנשי הדת.

“בנושא של לימוד תורה, הדעה שלי מעודנת יותר מדעתם של מי שמסרבים בכלל ללמד תורה לגויים. אני חושב שהגויים יכולים ללמוד את הנושאים הרלוונטיים להם בתורה. כתבתי שולחן ערוך לבני נח וסידור לבני נח בארגון ברית עולם, שאחת המשימות שלו היא להשפיע על האומות.

“אבל אחרים באים לשיח הבין-דתי מתוך עמדה של השתוות, ואילו אני בא מתוך עמדה של עליונות. מאז שבנו לציון אנחנו ניצבים תחת אלומת האור, ותפקידנו להפיץ אותו הלאה. אנחנו כבר לא בתקופה שבה התחננו שיקשיבו לנו אלא במקום אחר של ‘ונברכו בך כל משפחות האדמה’. אנחנו אחראים למסירת דבר ה’ לגויים”.

ומה הדרך לעשות את זה?

“מדובר בשני תהליכים מקבילים. התהליך הראשון, האידיאלי, הוא התהליך שבו הגויים עוזבים את דתותיהם, מקבלים עליהם את סמכות תורת משה ומבקשים מהרבנים להדריך אותם. הרבנים צריכים להתחשב ברקע האמוני הקודם של אותם גויים, שכן לא דומה אדם שבא מהמזרח הרחוק לאדם שבא מארצות הברית. מדובר בתפיסות דתיות ואמוניות שונות לגמרי.

“התהליך השני, העתיד להתרחש, הוא תהליך של תיקון הדתות. הרב קוק דיבר על שהדתות תבואנה לקבל תו תקן ישראלי, שבו בעצם נתקן את הדתות בפנימיותן בלי לוותר על החוויה הדתית הייחודית של כל דת. יש מקום לתיקונים פנימיים בדוגמות הנוצריות, וזה אפילו התחיל, וצריך להתרחש תיקון פנימי דומה גם בדוגמות המוסלמיות, אבל שם זה עוד לא התחיל. כרגע הדוגמות המוסלמיות מונעות מהאסלאם את האפשרות לקבל השפעה מתורת משה”.

ולמדינת ישראל יש מקום בתהליכים הללו?

“בוודאי, הרי זה חלק מהעניין של מדינת ישראל. הקב”ה דורש מאיתנו מדינה, כי אנחנו צריכים להיות דגם למדינה מתוקנת לכל האומות. מדינת ישראל היא קידוש השם גדול לעיני כל העמים. הנצי”ב מוולוז’ין מסביר שהמשטר המדיני של עם ישראל תלוי בהשתוות עם התרבות הפוליטית של האומות. משמעות הדבר היא שהגשר בינינו ובין האומות מתקיים דווקא בתחום של המשטר המדיני.

“אלא ששנים ארוכות ראו בנו הנצרות והאסלאם דת בלבד, ולא לאום, ולכן עצם קיומה של המדינה הוא ערעור על התאולוגיה הנוצרית והמוסלמית לדורותיה. חזרנו להיות אומה, וקשה להם לקבל את זה. לעולם יש אובססיה סביב עם ישראל, וזה סימן שאנחנו חשובים בעיניהם.

“מבחינת התת-מודע הקולקטיבי של האנושות אנחנו חידה מרגיזה, אפילו שונאים אותנו, אבל דווקא השנאה הזו מורה על אהבה פוטנציאלית, ומי ששונא מישהו עשוי בבוא הזמן גם לאהוב. יש מבני אומות העולם שמכירים בכך שהשנאה היא רק מסך כנגד האור, אבל הם יודעים שיש אור גדול שיוצא מציון, והמודעות אליו גדולה בקרבם יותר מבקרבנו, כי אין בעל הנס מכיר בניסו. אנחנו לא תמיד מבינים מה אנחנו בשביל האומות.

“צריך שראשי האומה הישראלית”, אומר הרב שרקי ומתכוון הן לראשים הפוליטיים והן לראשים הרבניים, “ידעו שלעם ישראל יש מסר לאנושות. ברגע שזה יקרה זה יעורר את ההתעניינות במה שיש לנו לומר לעולם. כדי לקדם את הנושא אני מעודד הכשרה של רבנים ושל מנהיגים בקרב האומות וגם יצירה של קהילות.

“הדגם של הקהילה, שהצליח כל כך בעם ישראל בזמן הגלות, יכול לשמש דגם לחיקוי אצל בני נח. אחת המחלות הקשות של העולם המערבי היא הבדידות שנובעת מהאינדיווידואליזם הקיצוני. אנשים זקוקים לעבודת ה’ משותפת, והקהילות נותנות מענה לכך. כבר יש קהילות כאלו, ובין היתר יש קהילה של אלף בני נח ברפובליקת הפיליפינים, קהילה של כמה מאות בני אדם בדרום הודו, עוד מאה וחמישים משפחות ברוטרדם וקהילות נוספות בדרום אמריקה ובארצות הברית ועוד. בקונגו יש כומר שהפך לבן נח ולקח איתו את קהילת המאמינים שלו.

“אנחנו עדיין רחוקים ממסה קריטית שחייבים להתחשב בה, אבל התהליכים מתחילים להתרחש. אנחנו לא יודעים את סודות ההיסטוריה ומה ה’ שומר באמתחתו כדי לזרז את התהליכים האלו, אבל אני מצפה שבתוך עשר שנים האופציה של להיות בן נח תהיה נפוצה בעולם, ורבים יצטרפו, במיוחד אם היהודים ישנו פאזה ויהיו מודעים לתפקיד שלהם”. ובכן, התחלתם?

לקריאת הכתבה באתר עולם קטן

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}