מורה עם שפם וחיוך ענק

את יעקב הכרתי לראשונה בשיעור היסטוריה בתיכון אור תורה דרך אבות מבית רשת אור תורה סטון. בתחילת השנה, ציפינו למוֹרָה שתיכנס ונקשה עליה בהעברת השיעור. לפתע, נכנס לשיעור איש עם שפם וחיוך ענק, קול רדיופוני וצחוק מתגלגל, שסחף את כולנו ולמרות הגובה הגודל שלו דיבר איתנו בגובה העיניים. פתאום הבנו שלא עומד מולנו מורה, אלא אדם שמשהו ממנו ייטמע בנו.

עם יעקב אפשר היה לשוחח שעות על גבי שעות, כמעט על הכל – הקשיים בלימודים, החלומות לעתיד ואיפה אני רואה את עצמי בעוד 10 שנים מהיום.

אם היה שיעור קשוח, יעקב לא חיפש להעמיד אותי במקום, אלא בירר ושאל ובאמת היה איכפת לו. תמיד הוא חיפש איך לשפר את התחושה שלי ושל כל אחד מאיתנו. יעקב סחף אותנו בדרכו המיוחדת, האמין בכולנו, לא ויתר לנו ובטח שלא ויתר עלינו.

בפגישה האחרונה שלנו, 10 שנים לאחר סיום התיכון, הייתה לנו שיחה מלאה בחיים, שגרמה לי לתחושה כאילו רק אתמול נפגשנו. הוא דיבר על מפגש מחזור שחייבים לקיים, מפגש שלצערי יעקב לא הספיק לארגן, שכן הוא נרצח כחודש לאחר מכן. מורה לחיים מבחינתי זה יעקב דון ז"ל.