חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

על מסכות, זוּם, והקשבה – מחשבות לקראת פורים

מאת נעמי יפה עיני, הפסיכולוגית ומרצה במדרשת או”ת לינדנבאום

120465506 2834231596807762 8332826585850199726 n

חג הפורים, הנו הזדמנות ראויה לדון במסכות ובמשמעותן הפסיכולוגית.

מסכה משמעה כיסוי והסתרה, אך טמונה בה גם הזדמנות לגילוי של עצמי ושל הזולת.

אין אדם שאינו עוטה מסיכה: מסתיר ושומר לעצמו מחשבות, מאוויים ומעשים. הסתרה נורמטיבית זו מאפשרת לנו חוויה של פרטיוּת, נפרדוּת ובחירה וכן נחוצה לנו לצרכי התאמה והשתלבות חברתית.

לאורך חיינו, אנו מתנסים ולומדים מה לשמור ומה לשתף ומהו האיזון המיטבי בין גילוי וכיסוי, ביחסים שלנו עם אחרים.

תקופת הקורונה אליה נקלענו השנה, הפגישה אותנו עם עצמינו באופן חזיתי ומבלבל. הלימוד בזום עורר שאלות ודילמות אודות חשיפה וכיסוי. האם/ עד כמה אחשוף את פני ואת תנאי מגוריי ורעשי ביתי ומשפחתי לאחרים, כמה אוכל לשאת את בבואתי הנשקפת ומצטלמת באופן שונה מהאופן בו אני חווה אותה? האם ארצה שדברי ישמעו ויתפשו מרחב ונוכחות וירטואלית ואולי אף יוקלטו לנצח נצחים? מהו השם שאתן ל”ריבוע” שלי – שם פרטי, כינוי, כתב בעברית, באנגלית?

כמנחה של סדנאות ומרצה במקומות שונים, התמודדתי אף אני עם שאלות- מה משמעות המסך הסגור הניצב בפני? מה פשר השמחה וחוויית הקרבה המתעוררת בי לנוכח פנים מתוקות הניבטות אלי ומצפות? לפרקים, עלתה בי תחושה של בדידות וחשש הזדחל שמא אין איש מן העבר השני ולעיתים הוקרנה אלי, דרך המסך, נוכחות עוצמתית ורעננה.

סוד יפיפֶה מסודות המסכה, למדתי בשנים האחרונות מ”הפחד יצחק”: אומנות ההקשבה. סוד זה יפה גם לתפישתי, בכל הנוגע להתמודדות עם אתגרי הזוּם.

“… משל לשני בני אדם שנצטוו להכיר אנשים בלילה. האחד הדליק נר והביט בפני האנשים לאור הנר כדי להכיר את פניהם. לשני לא היה נר, ומכיוון שהיה מוכרח להכיר את האנשים, אימן את עצמו להכירם בטביעת עינא דקלא (טביעת העין של הקול). ונמצא, לעניין הברירות והבהירות הראשון (בעל הנר) עדיף מן השני, שהרי הכרת אדם בחוש הראיה היא יותר ברורה מאשר הכרת אדם בחוש השמיעה. אבל לעומת זאת, יש לשני (המכיר על פי השמיעה) עדיפות על הראשון, שהוא סיגל לעצמו כישרון חדש של הקשבה לקולות בני אדם… ונמצא דאחר כך, לכשיעלה עמוד השחר, והראשון יכבה את נרו… כל הכוחות שנתנה לו עבודתו בלילה לאור הנר, מיותרים הם עכשיו. אבל לעומת זאת, השני… גם הוא מכיר את האנשים… כוחות השמיעה וההקשבה שיצרה בו עבודתו בחושך, לעולם נשארים קניין בנפשו…  ועדיפותו של פורים היא דווקא על ידי ההארה המתנוצצת גם בחושך… אותן פניני הדעת המתנוצצות בתוך האִי דעת של ה’עד דלא ידע’ יקרות הן ביותר.   (פחד יצחק, ענין לד’)

חג פורים ועטית המסכה מזמנים לנו בחירה בין גילוי לכיסוי.  נוכל להשתמש במסכה כאמצעי הסוואה וטשטוש של המתרחש בלב ובנפש אך נוכל גם לנקוט בעמדה הפוכה, ולהשמיע דרכה ובסיועה, קול צלול ואמיתי. האזנה לזולת הדובר מתוך המסכה, הנה אתגר שראוי להתנסות בו. לעיתים יהיה טמוּן באתגר זה, המפגש והגילוי המרגשים מכולם.

 

 

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}