האומץ להיות נאמן לדבר ה'
הרב יעקב נגן על גדלות הרב אליעזר מלמד ושברון הלב מהתנהגות תלמידי חכמים הפוגעים בו.
ב' באדר תשפ"ב |
אשר זכיתי להוביל את לימוד ההלכה בכולל בישיבת עתניאל, אחד מהגילויים המשמעותיים עבורי היה חשיבותם וערכם של פסקי הלכה של הרב אליעזר מלמד שליט"א בספריו "פניני הלכה".
כמובן שידעתי גם קודם על קיומה של הסדרה, אבל דווקא בשל העובדה שמדובר על ספרים עם סגנון כל כך בהיר ונגיש הנחתי שהספרים נועדו בעיקר לסיכום וסדר של הלכה. אולם, כאשר הייתי בעומק הסוגיות כראש כולל הלכה ופתחתי את ספריו – גיליתי את גדולתו של הרב אליעזר כפוסק.
באמצעות הערות השוליים וההרחבות, הוא מעניק תשתית רחבה לסוגיה, ומתוך ניתוח של מגוון הדעות מגיע לידי הפסיקה. כאשר הייתי בעובי הקורה של כל נושא ונושא, יכולתי להעריך את מה שזיהיתי כשכל הישר ושיקול הדעת שלו, והבנתי שהשיטתיות והבהירות בצורה של הספרים מעידות על בהירות מחשבתית פנימית.
כאשר למדתי יותר על דמותו וצורת עבודתו של הרב מלמד, וזכיתי גם להכיר אותו אישית, הבנתי מאיפה נובעת הישרות הזאת. הרב לא עובד לבד אלא יחד עם צוות של תלמידי חכמים המלבנים את הדברים, וכאשר הוא עוסק בנושא מסויים הוא נפגש ומדבר עם אנשים נוספים תוך הקשבה וענווה.
במכתב השני נמצאים ביטויים חריפים על תלמידי חכמים ש"מכשילים את הרבים המסתמכים עליהם ומשמשים דוגמא אישית לא ראויה לצרבי הכוללים". המכתב מטיף כנגד "תלמידי חכמים שלא שמשו כל צרכם" ומלמד "שצריך בית אב במקורות העשירים של תורה שבעל פה" ו"בקיאות בתורה כולה" . תקוותי ותפילתי שהרבנים החתומים ילכו בדרכי תלמידי החכמים של כל הדורות וידונו בגופו של ענין, בכתיבה הלכתית מקיפה ומכובדת, יגיבו וינמקו את ההלכות עליהן הם חלוקים.
חלק מן התמיהה שמעלים המכתבים היא שלחלק מהחתומים עליהם, רבנים שאני מעריך, ישנם פסקים רבים מרחקים לכת לקולא ולחומרה, כולל שאלות דאורייתא של איסורי סקילה – כאשר לפחות בכתיבתם נעדרת אותה שיטתיות והפנייה למקורות שמאפיינת את הרב מלמד.
העובדה שהם לא מוצאים את עצמם מותקפים בחריפות על ידי חבריהם, מעידה לצערי שהמניעים מאחרי המכתב, (כפי שמופיע במפורש באחד מהמכתבים) הם חלק מקמפיין נגדו בגלל הבחירה שלו להיפגש עם יהודים רפורמים.
לאחרונה הייתי שותף בשיחה של הרב מלמד בכנס רבנים. כאשר הוא נשאל על המפגשים, הוא דיבר על אהבת ישראל והצורך לקרב כל יהודי. אחד הרבנים אמר לו: "אהבת ישראל זה טוב ויפה, אבל למה להיפגש"? הרב מלמד ענה "אהבת ישראל זה רק בלב? אהבת ישראל זה מעשים! לא עולה על הדעת שבאופן גורף יש חלקים של עם ישראל שנחרים" .
עם שברון הלב מהמכתבים ומהיחס לרב מלמד, אני מנסה בכל זאת לחפש משהו חיובי ודרך להרבות בכבוד רבנים. אני מוצא את נקודת האור בהתבוננות באומץ של הרב מלמד לעשות רצון ה' בעולם. כל כך קל היה לו לוותר לכל הלחצים ולא להסתבך, ובמקום זאת הוא בוחר לשלם מחיר אישי עצום. מבחינתי הוא מקיים דבריו של הרב יהודה הלוי "עבד ה' הוא לבדו חופשי".
הרב מלמד, הנאמנות שלך לדבר ה' ורצונו בעולם נותנת לך את האומץ להיות נאמן לתורה ולצרכי עם ישראל, למרות כל מיני כוחות שמנסים ללחוץ עליך לכבוש את תורתך.
בסופו של דבר, האומץ הזה להיות נאמן לדבר ה' בעולם, מחייב כל אחד ואחד – את הרב מלמד ואת הרבנים החתומים על המכתבים – לתת את התשובות ולהיות נאמנים לרבונו של עולם ולגילוי דברו בעולם.
הרב יעקב נגן, ר"ם בישיבת עתניאל וראש בית מדרש לישראל והאנושות, אור תורה סטון
