אם מבקשים אנחנו להפוך לעם הצדק והאמת, עלינו קודם כל לענות על השאלה העתיקה מהו חלקנו בקירוב הגאולה? רק אם נהיה חלק מהפתרון ונוכחים בשינוי עולמנו לטובה, נזכה להתברך בגאולה האולטימטיבית אליה נשואות עיננו.

בהקדמתו לספר בראשית, מציין הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב) כי הספר כונה על ידי הנביאים גם כ"ספר הישר". ההסבר לכך הוא שספר בראשית הוא סיפור על אנשים עם יושרה: צדקתם של אבותינו הוגדרה במפורש על ידי האופן שבו הם מתקשרים עם אחרים – אפילו עם אנשים שחשבו ופעלו אחרת מהם.

במציאות לפעמים ישנם אנשים שמעידים על עצמם שהינם צדיקים אדוקים ואולי כלפי חוץ נראים כמו אנשי אמת וצדק, אבל כפי שאנו נוכחים לראות לא פעם, הם רחוקים מלהיות אנשי יושרה. אנו יודעים כי לאורך ההיסטוריה, ובוודאי בעולמנו העכשווי, יש מי שחושבים שהם פועלים בשם הקב"ה כאשר הם מדברים ופועלים כנגד אחרים, אך במעשיהם הביאו להרס בית המקדש – ולמעשה מונעים את בנייתו מחדש עד עצם היום הזה.

הנצי"ב אומר: "שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, אך לא היו ישרים בהליכות עולמים. על כן מפני שנאת חינם שחשו בליבם זה כלפי זה, חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה׳ כצדוקי ואפיקורס, ובאו על זאת לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית. ועל זה היה צדוק הדין; שהקב״ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמימות אף על גב שהוא לשומר שכר דזה גורם חרבן הבריאה והריסות ישוב הארץ אותם" – אנשים שטענו שהם יראי שמים ו"דתיים" הם אותם אלה שאחראים להרס זה.

אמנם, בהחלט ייתכן כי אותם אנשים מקיימים באדיקות את האלמנטים והריטואלים הפולחניים ביהדות, אך לפעמים אינם מקפידים כלל במצוות שבין אדם לחברו וחסרה בהם דרך ארץ בכל הנוגע ליחסם לזולת. הנצי"ב מדגיש בדבריו כי ערכים אלו עומדים בבסיס ההגדרה של המושג 'יושרה'.

זכינו לחיות במדינה יהודית משלנו השולטת בגורלה, אך עדיין איננו מסוגלים להשיג את הגאולה האולטימטיבית אליה שואפים אנו ומתפללים עבורה בכל יום ויום. זוהי הסיבה שבמקום שיהפוך ליום חג לציון הגאולה האולטימטיבית, תשעה באב נותר עדיין יום הנצחה לטרגדיות שפקדו אותנו לאורך הדורות.

למרבה הצער, אם נסתכל על העולם שסביבנו, קל להבין מדוע גאולה שבנויה על כבוד עדיין מתחמקת מאיתנו. השפה שמגדירה את האינטראקציות שלנו עם אחרים מתובלת לעתים קרובות מדי בעוינות ושנאת חינם, ולא פעם אנחנו שופטים ומתנשאים על האחר במקום לנסות להבין את האתגרים והשאיפות שעשויים להפוך אותו לשונה.

התפילה בצום תשעה באב מתמקדת בגלות ובתנועה לעבר הגאולה. קיים הבדל של אות אחת בין המילים גולה לגאולה. האות א' מייצגת כאן את ה"אני", ולפיכך טמונה בידנו אנו היכולת להבדיל בין גולה לגאולה. כל אחד ואחת מאתנו צריכים לבדוק את עצמם ולשאול: "מהו חלקי בתהליך קידום גורלו של העם והחברה היהודית?"

השנה, לראשונה, רשת אור תורה סטון איחדה כוחות עם כנס שדרות לחברה, יוצרי המיזם "הלילה לא לומדים תורה" המתקיים בערב צום תשעה באב בכל רחבי הארץ.

האירועים נועדו למקד את תשומת ליבנו הרגשית והנפשית בימים קודרים אלה כדי לשאול את עצמנו מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את עולמנו לטובה. העיקרון שמנחה את אותם אירועים הוא שבליל תשעה באב חל איסור ללמוד תורה לימוד תורה גורם לנו לרוממות נפש שעלינו להימנע ממנה ביום אבל זה. אמנם אסור לנו ללמוד תורה, אך גם אסור לנו לטעות ולחשוב שאנחנו פטורים מחינוך ולכן האירועים מתמקדים בסדרה של הרצאות ושיחות מעוררות מחשבה שעוסקות בפילוגים ובקונפליקטים בתוכנו.

בסופו של דבר, אם נקווה לחקות את תפיסת העולם של אבותינו ולהפוך לעם היושר, הצדק והאמת, נצטרך קודם כל לענות על השאלה העתיקה, מהו חלקנו בקירוב הגאולה? רק אם נהיה חלק מהפתרון ונוכחים בשינוי עולמנו לטובה, נזכה כעם להתברך בגאולה האולטימטיבית אליה נשואות עיננו.