"הנסיך הקטן היהודי"
למדתי לא פעם בחיים, שלעיתים מפגשים הנראים כמקריים, מפגישים אותנו עם הנקודות העמוקות ביותר בחיינו. כך קרה גם בסיפור זה
הרב יעקב נגן | ח' בשבט תשפ"א 21/01/21
לפני זמן מה, התקשר אלי תלמיד שעובד כיום בחנות ספרים בירושלים. הוא סיפר לי שאל החנות נכנס תייר גרמני, שרכש שני ספרים אך יחד איתם ביקש בקשה מוזרה: הוא רוצה להיפגש עם רב יהודי!
התלמיד שאל אותי אם אסכים להיפגש עם התייר, וברגע הראשון התמלאתי בחשש: אולי מדובר על פושע נאצי לשעבר שרוצה להתוודות על פשעיו בפני רב, וחושב שהרב – כמו כומר – יוכל להעניק לו מחילה… אך לבסוף, המפגש עם אותו תייר לימד אותי רבות על המסעות המרתקים שעוברים אנשים למול זהותם הדתית, ועורר אותי לתובנות עמוקות על היחס האידיאלי בין הדתות השונות.
לאחר שיחת טלפון קצרה, קבענו להיפגש בעיר העתיקה בירושלים, ושם הוא סיפר לי את סיפורו:
הוא נולד כנוצרי בעיירה קטנה בגרמניה, אך בשלב מסוים בחייו התעורר אצלו חוסר שקט בנוגע לדרכו הרוחנית, והוא פיתח עניין גדול בבודהיזם. במסעותיו בעקבות המשמעות הרוחנית של החיים, הוא נפגש עם הדלאיי לאמה, מנהיג הבודהיזם הטיבטי.
המפגש היה מפתיע ביותר: במקום "לקרב" אותו לדת הבודהיסטית, כיוון אותו הדלאי לאמה לחזור לדת בה נולד ולהעמיק בה! לנוכח הפתעתו, הסביר לו הדלאי לאמה שעל האדם לצמוח דווקא מתוך התרבות האותנטית בה גדל, ולמצוא שם את דרכו הרוחנית. למען האמת, שמעתי לא פעם סיפורים כאלו על הדלאי לאמה אך תמיד מזווית מבט יהודית: סיפורים על מחפשים רוחניים יהודים שנפגשו אותו והוא כיוון אותם לשוב ליהדותם. לראשונה הבנתי שאין זה רק סיפור על יחסו של הדלאי לאמה ליהדות, אלא תפיסת עומק על ההוויה הדתית עצמה, ועל היחס שצריך לשרור בין דתות.
דברי הדלאי לאמה הזכירו לו את דבריה של גורו הודית שפגשתי בדרמאסלה: "יש הרבה שבילים לפסגת ההר, אבל מי שעובר משביל לשביל באמצע הדרך, לעולם לא יגיע למעלה. על האדם לדבוק בדרך אחת על פי המסורת שלו".
למרות התרגשותי מהסיפור ומדברי הדלאי לאמה, עדיין לא בדיוק הבנתי מה האיש הנחמד הזה רוצה ממני? כיצד אותו מפגש עם הדלאי לאמה הוביל אותו לרצות לפגוש רב במדינת ישראל?
התייר לא ידע עד כמה אני קשור לספר הנסיך הקטן, ספר הקריאה האהוב עלי בעולם. הוא פנה אלי כיון שרצה להעניק משמעות דתית לספר בכך שתהיה עליו הקדשה מרב. בהתרגשות מהדרך בה מגלגל הקב"ה את עלילות עולמו, כתבתי הקדשה על הספר – ונפרדנו כל אחד לדרכו.
לא עבר זמן רב, והאשה מאותה עיירה קטנה בגרמניה יצרה איתי קשר. מסתבר, שלאחר שהתייר חזר לעיירה שלו והביא לה את הספרים התעורר בה מחדש רצון לחזק את הזהות היהודית שלה ושל ילדיה. עד כדי כך הדבר חשוב לה, עד שהיא מוכנה לממן בחורה ישראלית שתבוא על חשבונה לגרמניה, ותלמד את הילדים עברית ויהדות.
קישרתי אותה עם חבר שלי, שמכהן כרב בגרמניה, ועדיין איני יודע באיזה דרך יתפתח הסיפור, שראשיתו במפגש עם הדלאי לאמה, המשכו בחנות ספרים ובפגישה בעיר העתיקה בירושלים, וסופו, לעת עתה, בהשפעה המפתיעה של הספר "הנסיך הקטן" עם הקדשה מרב על אישה יהודייה בעיירה קטנה בגרמניה…
בעקבות הסיפור התעוררה בי ביתר שאת שאלת יחסה של היהדות להנחיה בסגנון זו של הדלאי לאמה: איזו הכוונה רוחנית חפצה היהדות לתת לבני דתות אחרות? מובן שלא יכולה להיות השלמה יהודית עם עבודת אלילים, אליה התורה מתנגדת בתוקף. אבל גם כאשר מדובר על זהות מונותאיסטית – האם יש זהות אחת מסוימת אליה מכוונת היהדות את בני הדתות האחרות, או שיש קיום לעמדה המעניקה מקום לריבוי דתות, ומחזקת דווקא את הקשר של האינו יהודי לדתו המקורית, כפי שעשה הדלאי לאמה?
מן המפורסמות שישנן שבע מצוות בני נח, המחייבות כל אדם באשר הוא שם, אך ישנן שתי תפיסות אפשריות לגבי מצוות אלו: תפיסה אחת רואה בהן דת, מעין "דת בני נח", ואילו התפיסה השניה רואה בהן מערכת חוקים מוסרית בסיסית, אך לא מענה לזהות הדתית העמוקה. דעתי, שעליה ארחיב במקום אחר, היא שמצוות בני נח נועדו בעיקר ל"סור מרע", ואינן מקיפות את כל המרחב של הקשר בין האדם לאלוקיו.
תשובה חיובית לשאלה זו עולה ממרן רב קוק שכותב ב"לנבוכי הדור" "ובכלל אין בעיקר האמונה שום ניגוד לדתות אחרות… האמונות שקבלו ציור מציאות אחדות השם יתברך, אין הכרע להן לצאת מכלל דתנו, ויוכלו לעולם להשאר בה עם דעה רחבה גם עם חסידות " (פרק נב).
הרב מסביר (פרק ח שם ) שההבדלים בין הדתות קשורים לשונות בזהות הלאומית. מתוך כך (באופן שמזכיר אולי את דברי הדלאי לאמה) הוא רואה בתופעה של המרת דת תופעה בעייתית, שכן היא מחלישה את כוחו של העם אליו נולדת.
אולם, יש לשים לב להבדל מהותי בין הנימוק שנותן כל אחד מהם לתפיסתו: אצל הדלאי לאמה חשיבות הצמיחה מתוך התרבות האותנטית היא לצורך האדם, כיון שכך יקל עליו להתפתח, ואילו אצל הרב קוק זו המחוייבות לחברה וללאום אליו שייך האדם.
הקיום של דתות אחרות אינו כשל אלא חלק של רצון ה' בעולם ואתגר שלנו הוא מימוש חזון של אחווה וחיבור של כל הגוונים השונים בקריאה ל "ה' אחד ושמו אחד".
הרב ד"ר יעקב נגן עומד בראש מכון בלילקה לשיח בין דתי מבית רשת אור תורה סטון
