מרים פרץ: לגשר בין יהודי התפוצות לזהות היהודית

הכנס לשליחים ושליחות הכיל מושבים מגוונים בנושאים שונים: מחשבות על עתידו של העם היהודי בכלל ולאחר הקורונה בפרט, מנהיגות רוחנית ופסיקת הלכה בימי קורונה, וכן מנהיגות קהילה וקבלת החלטות הרות-גורל בתנאי חוסר ודאות.

במושבים השונים השתתפו שלל דמויות ובהם בוז'י הרצוג יו"ר הסוכנות היהודית; הרב אפרים מירוויס, הרב הראשי של בריטניה והממלכה המאוחדת; הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו; וכן מאות שליחי שטראוס עמיאל מ-36 מדינות שונות: ממדינות מזרח אירופה והבלקן, דרך האמריקות ועד מדינות המזרח הרחוק.

"השליחות האמיתית של כולנו היא שמירה על עתיד העם היהודי", אמר הרב אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס-עמיאל ומנהל הכנס. "למען המטרה הזו התכנסו מאות שליחי מכון שטראוס-עמיאל הנמצאים מסביב לעולם כדי ללמוד, להקשיב ולחשוב יחד. שליחים מניו זילנד קמו ב-4 בבוקר ושליחים במקסיקו הצטרפו בשעות הערב המאוחרות שלהם כדי לקחת חלק בכנס השליחים הבינלאומי. קיים צורך אמיתי של חשיבה ושיתוף בין השליחים, קשה לתאר עד כמה שליחים הפכו להיות מנהיגים גדולים ומשמעותיים בקהילותיהם בימי הקורונה – כל אחד בדרכו ולפי צרכי הקהילה".

הרב ד"ר כתריאל ברנדר, נשיא וראש מוסדות 'אור תורה סטון' ציין בדבריו כי "השנה החולפת שינתה את עצם התפיסה של המושג 'קהילה היהודית' באינספור דרכים חסרות תקדים. אובדן החיים העצום היה כואב מאוד, וסגירת בתי הכנסת ובתי הספר החלישה את הדבק הקושר ומאגד את קהילותינו יחד. ועדיין, השליחים שלנו ניווטו את קהילותיהם בגבורה ובאלטרואיזם דרך ים סוער של נושאים מאתגרים הנוגעים לחיים ומוות, בריאות הנפש, אלימות במשפחה, הלכה ומשברים רוחניים. הם השתמשו בטכנולוגיה כדי ליצור קהילות וירטואליות תוססות ומבוססות ערכים. כעת, כאשר אנו כבר רואים באופק את סיומה של המגפה, הם מוכנים להמשיך ולפתח דרכים חדשניות ויזומות ייחודיות במטרה להבטיח המשכיות יהודית בריאה בקהילות ברחבי העולם".

בין המושבים השונים נערכה מחוות הוקרה לרב שלמה ריסקין, מייסד ונשיא בדימוס של רשת 'אור תורה סטון' אשר חזה את הקמת המכון ורשת השליחים יחד עם הרב בירנבוים בשנת 1998. ראש המברכים, מר נתן שרנסקי, שר התפוצות ויו"ר הסוכנות היהודית לשעבר, סיפר לכולם כי "זה תענוג גדול לברך את ידידי הרב רסקין. לא רק ידיד, גם מנהיג שתמיד ראה וצפה על הדרך קדימה. המאבק של מיליוני היהודים מאחורי מסך הברזל לא היה מצליח אם כל שאר היהודים לא היו מסייעים. הרב רסקין עמד בזמנו בראש ארגון אקטיביסטי שלא נתן למקבלי ההחלטות לשכוח מיהודי בריה"מ ופעל לאפשר להם לעלות מישראל הרבה לפני האחרים. עוד בטרם התחלתי להיות פעיל ציוני כבר שמעתי על הרב ריסקין. מעולם לא ראינו רב מצליח מקהילה מבוססת שעולה לארץ, בטח לא עם כל קהילתו ובוודאי לא יוזם ומקים ישוב חדש על הדרך – עד שהרב ריסקין עלה לישראל. זו מנהיגות, זו ערכיות".

בדבריה לשליחים ולמשתתפים, שרת התפוצות, עומר ינקלביץ' הדגישה כי "יש אתגר בחיים יהודיים בתפוצות; חוויתי זאת כנערה בוגרת כשמשפחתי חיה בחו"ל תקופה מסוימת. יש לא מעט אתגרים כלליים כמו הבטחת חופש הדת היהודית בעולם, כשרק לאחרונה חווינו את האתגר הזה עם חוק איסור שחיטה כשרה שיצא לאחרונה בבלגיה ופוגע בשגרת חיי הקהילה היהודית. אתם השליחים נמצאים בחוד החנית ועושים עבודה טובה ונפלאה ואתם משמעותיים עבורנו. יהודי התפוצות הם בשר מבשרנו וחלק מהמשפחה והמשמעות היא שצריך לעזור להם. שליחות זה לא רק מקצוע, זו דרך חיים. אתם אורזים עצמכם ויוצאים לעבוד בארץ זרה, מנטליות ושפה אחרת, בתי ספר שונים, ואתם במקביל שליחים ומנהיגים קהילות".

משבר הקורונה השפיע על היהודי הפרטי בעולם לא פחות מאשר על הקהילות. "למדתי בחיי שלכל אתגר ושינוי, כל משבר הוא פוטנציאל אדיר לבנייה מחדש", סיפרה אשת החינוך מרים פרץ, כלת פרס ישראל למפעל חיים. "הקורונה היא משבר אישי, חברתי ועולמי. הקורונה הביאה למצבי קיצון של יהודים מסביב לעולם, לבדידות נוראה ולטרגדיות בהם אנשים זקנים נפטרו בבתי חולים בלי ילדיהם שילוו אותם. על אף שעברנו כעם מצבים קשים יותר ושרדנו אותם, המגפה הזו באה ללמד את דורנו איך לקום ולהשתפר. כמו זית, אם לא יכתשו אותנו לא יצא השמן. באופן מעניין אני מתחילה לראות סימנים כי השליחים יהפכו להיות מבוקשים עוד יותר בעולם שאחרי הקורונה. השליחים לוקחים חלק בקיום העם היהודי בתפוצות ומהווים גשר בין יהודי בארץ נכריה ובין המורשת, האמונה והזהות היהודית. לשמחתי, הגשר הזה הופך להיות חשוב מאי-פעם".

הרבנית רננה בירנבוים, ראש מכון קלאודיה כהן להכשרת השליחות, חתמה את הכנס באומרה: "הקורונה מאיימת ומערערת את המשכם של מבנים חשובים גלויים לעין וכאלה שאינם גלויים. הוודאי הופך למוטל בספק והמחר לוט בערפל. במושבים השונים שמענו מרבנים, שליחים ומומחים על התרחישים השונים שעוברים על העם היהודי וקיבלנו רעיונות יצירתיים לדרכים ופעולות שיובילו ללקיחת אחריות על הקהילות ועל כל יהודי ויהודי. אני מקווה שבהסתכלות לאחור נוכל להביט בגאווה ולראות לא רק איך שרדנו את הקשיים, אלא גם כיצד מתוך הקשיים והאתגר יצרנו תובנות חדשות ובנינו בניינים חדשים".