חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

logo arutz sheva

תשובה וטוואבה – שיהודים ומוסלמים חוזרים למקור

המטרה של מפגשים בין-דתיים לא צריכה להיות הפקת תצלומים נחמדים עבור המדיה החברתית, אלא דיון עומק ברעיונות הליבה של היהדות והאסלאם

הרב אהרן אריאל לביא | ט’ בתשרי תשפ”ד 24.09.23

 

%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F %D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C %D7%9C%D7%91%D7%99%D7%90

‘תשובה’ אינה מענה לשאלה או חרטה אלא במובנה העמוק יותר משמעותה “חזרה למקור”. באופן דומה, גם באיסלאם קיימת המילה “טוואבה”, שמשמעותה “חזרה” אל אלוהים לאחר חטא, המתורגמת בדרך כלל בטעות בתור חרטה.

עם כניסתנו לשנה היהודית החדשה ולקראת היום הקדוש ביותר בשנה שלנו, יום הכיפורים – אין זמן מתאים יותר, עבור יהודים ומוסלמים כאחד, להסתכל על התשובה והטוואבה גם כהזדמנות חזרה זה לזה כבני אדם שנבראו בצלם אלוהים

משמעות המילה “תשובה” ביהדות היא “שיבה”, במובנה העמוק יותר משמעותה היא “חזרה למקור”. התשובה ביהדות איננה מענה לשאלה, כפי שרבים סוברים בטעות, ולכן גם השימוש במונח “יוצאים בשאלה” בתור ניגוד ל”חוזרים בתשובה” אינו אלא טעות נפוצה וחסרת בסיס. טעות דומה נפוצה גם בתרגומים של כתבי היהדות לאנגלית, כאשר לרוב תתורגם המילה “תשובה” בתור “חרטה” (repentance).

בתור בעל תשובה בעצמי, תמיד הטריד אותי הפער הזה בין משמעותה העמוקה של המילה לבין השימוש הלא מדויק שלה בשפה המדוברת, ואפילו בתרגומים מקצועיים. עם זאת, מה שלא הייתי מודע לו, הוא ש”בעלי תשובה” בעולם המוסלמי דובר האנגלית עומדים בפני אותה בעיה בדיוק עם תרגומי הקוראן.

זכיתי לשוחח על כך עם משלחת מכובדת של אימאמים אמריקאים שביקרה אותנו בישראל רגע לפני ראש השנה, בשיאם של ימי התשובה של אלול. לדעתי, המטרה של מפגשים בין-דתיים לא צריכה להיות הפקת תצלומים נחמדים עבור המדיה החברתית, אלא דיון עומק ברעיונות הליבה של היהדות והאסלאם. שכן, צלילה אל הדמיון והשוני בין שתי הדתות האברהמיות הללו, יכולה לאפשר לנו ללכת מעבר לסובלנות גרידא, ולהגיע לפיוס אמיתי ברמה היסודית.

המושג “תשובה” מופיע בקוראן ממש בהתחלה, בסורת-אל-פתיחא, כלומר פרק הפתיחה של הקוראן. האיה (הפסוק) השביעית אומרת, שלמרות שפעולות אנושיות מסוימות גוררות את זעמו של אלוהים, זעם זה לרוב נסתר והדרך לחזור תמיד פתוחה. באופן מפורש יותר, איה 37 בסורה השנייה (סורת-אל-בקרה, הפרה, על שם המצווה המקראית “פרה אדומה”), אומרת שאדם הראשון חזר לאלוהים לאחר חטאו, ואלוהים הרחמן קיבל אותו בחזרה. בערבית, הוא ביצע “טוואבה”, מילה שפירושה “חזרה”, הדומה למילה העברית “תשובה”. אלא שגם כאן היא בדרך כלל מתורגמת בתור “חרטה”.

האימאמים שאיתם נפגשנו הם תלמידיו של האימאם האמריקני הנודע ווארית’ דין מוחמד. מוחמד היה אחד המנהיגים המוסלמים החשובים ביותר בארה”ב, תמך בשיח בין-דתי ובעמידת המערב נגד הטרור המוסלמי הקיצוני והתנגד לדמויות כגון לואי פרחאן. ממשיך דרכו, האימאם טליב א-שריף, שהוביל את המשלחת שהגיעה לארץ, אף קיבל אות כבוד ממלך מרוקו בגין פעילותו הבין-דתית ומטרת ביקורו בישראל, היתה לייסד קשרי עבודה ארוכי-טווח עם העולם היהודי.

רבים מחברי הקהילה של מוחמד בעבר, ושריף בהווה, לא גדלו כמוסלמים והם רואים את עצמם כסוג של “בעלי תשובה” מוסלמים. הם בילו שבוע שלם בישראל, שאורגן על ידי הארגון שראקה, והקדישו את היום האחרון למסעם למפגש עם רבנים ישראלים. הם ביקרו בישיבת אור תורה מחניים ובמדרשת או”ת לידנבאום, השייכים למוסדות אור תורה סטון, וכן במרכז שורשים לשיתוף פעולה יהודי-פלסטיני בצומת גוש עציון.

בחלקו השני של היום קיימנו “בית-מדרש” יהודי-מוסלמי ולמדנו בחברותא טקסטים משתי המסורות, בניסיון לקחת את התשובה\טוואבה לשלב הבא – הבנה מה משמעותה של חזרה למקורות כאומות וכדתות, ולא רק כפרטים? לא הגענו לתשובה חד משמעית, עדיין.

עם זאת, נראה שאם ברצוננו להפוך את הדת לחלק מהפתרון לאתגרים ולסכסוכים בעולם, במקום לחלק מהבעיה, מוטב לנו להשקיע בלימוד מעמיק של השורשים והמקורות הרוחניים אלו של אלו ולצעוד צעד מעבר לסובלנות גרידא. במובן זה, תשובה וטוואבה משמעותן אינה רק חזרה לאלוהים אלא גם חזרה זה לזה כבני אדם שנבראו בצלם אלוהים. תפיסה זו שימשה כמקור השראה להכרזה המשותפת שהוצאנו בסיום היום המשותף, שנכתב בה כדלקמן: “אנו מקווים שהמפגש הזה בין אימאמים אמריקאים ורבנים ישראלים יהיה חלק מתהליך ארוך טווח של דיאלוג ושיתוף פעולה בין מנהיגי דת מוסלמים ויהודים.

המאמץ הייעודי והמתמשך הזה נועד ליצור קשרים ארוכי-טווח, ובסופו של דבר להניח את הבסיס לפריצת דרך משנת מציאות שתהדהד לאורך דורות”.

עם כניסתנו לשנה היהודית החדשה, לקראת היום הקדוש ביותר בשנה שלנו, יום הכיפורים, הבה נתפלל גם שמושג התשובה השנה יתרחב מעבר למעגלים האישיים והקהילתיים שלנו ויהדהד עם המעגלים הגדולים של האנושות.

הכותב הוא שותף במכון בליקלה לשיח בין-דתי מבית ‘אור תורה סטון’

קראו את הטור באתר ערוץ 7

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}