עשרת ימי תשובה: חיבור שמים וארץ

מאת הרב שי נווה, מנהל תוכנית יחד – יהדות ישראלית בקהילה

הזמן היהודי הוא מסובך. לוח השנה היהודי הוא כפול, מצד אחד הוא מחויב לשמש ולעונות השנה, שנה של 365 ימים בהם כדור הארץ מקיף את השמש. ומצד שני, לוח השנה היהודי נאמן לירח, שנים עשר הקפות של הירח את כדור הארץ. לוח השנה המסובך שלנו מנסה כל הזמן לאזן ולשמור על 'קשר עין' עם שני המחזורים הנפרדים הללו. קחו לדוגמה את הנוצרים, הם סופרים רק לפי השמש, או את המוסלמים, הם מונים את השנים רק לפי הירח. ואנחנו חייבים לסבך, הנה השנה לדוגמה תהיה שנה מעוברת, מוסיפים חודש 13 לשנה כדי להחזיר אותה למסלול של השמש.

לוח השנה הכפול שלנו הוא ביטוי לחיים הכפולים שלנו. מצד אחד להיות יהודי זה לחיות לגמרי את העולם הזה, את הטבע והפיזיות, את המדע, הטכנולוגיה והתרבות, ומצד שני להיות גם מחוץ לעולם הזה, להיות מחויבים להתגלות של הר סיני, לקדושה, למוסר. שנת החמה שמתחילה בבריאת העולם (א' תשרי, 'היום הרת עולם') ומעצבת את מעגל עונות השנה והזמן החקלאי מסמלת את הבריאה והטבע, ושנת הלבנה שמתחילה ביציאת מצרים ('החדש הזה לכם ראש חודשים') וקובעת את זמני החגים והמועדים, מבטאת את ההתגלות וההיסטוריה. לוח השנה הכפול והמסובך שלנו הוא ביטוי לשאיפה היהודית לחבר שמים וארץ, להצליח להיות גם א-להיים וגם אנושיים וארציים, החיבור בין השמש והירח הוא איננו אלא משל לחיבור בין הטבע וההתגלות.

אם תעשו חישוב מתמטי פשוט תגלו שההפרש בין שתי השנים, זו של השמש וזו של הירח, הוא עשרה ימים וקצת. אם מתחילים לספור את ימי השנה בראש השנה, ב-א' בתשרי, אז בסוף חודש אלול, כעבור י"ב חודשי לבנה, נעמוד על כמעט 355 ימים. על מנת להשלים 365 ימים של שנת חמה אנחנו צריכים עוד עשרה ימים (10 = 365-355 )  אלו בדיוק 'עשרת ימי תשובה', הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים! 

עשרת ימי תשובה הם הימים בהם כל אחד מאתנו כפרט ואנו כולנו כחברה וכקהילה צריכים לבדוק את עצמנו, באיזו מידה אנו מצליחים להחזיק את 'הזמן היהודי', באיזו מידה אנו מצליחים למזג ולחבר בין השמים לבין הארץ, בין שנת הלבנה לשנת החמה. כי כל אחד ואחת מאתנו רוצה שמים, מחפש משמעות, ערכים, חסד וקדושה. וכל אחד מאתנו מחובר חזק מאד לארץ, לפרנסה, לגוף, לצרכים וליצרים. האתגר הגדול הוא להצליח לחבר שמים וארץ, להצליח לחבר את זמן השמש וזמן הירח. עשרת ימי תשובה.

בסוף התפילה אנו אומרים את 'פיטום הקטורת', אנו מזכירים שבבית המקדש לקחו 368 מנה של קטורת, "שלוש מאות שישים וחמישה כמניין ימות החמה, ושלושה מנים יתרים שמהם מכניס כוהן גדול ביום הכיפורים". כפי שחישבנו מקודם, אם התחילו להקטיר את הקטורת ביום א' בתשרי, הרי שבסוף חודש אלול השתמשו ב-355 מנה, וכעת נותרו להם עשרה מנים לעשרת ימי תשובה! וכשכל אלו יסתיימו יכנס הכוהן הגדול עם הקטורת אל קודש הקודשים ויקטיר את שלושת המנים היתרים. כי יום הכיפורים משלים את תהליך התיקון, את מיזוג ימות החמה עם ימות הלבנה, וזהו יום הכפרה והשמחה הגדול ביותר, יום של הרמוניה.

הלוואי ונזכה, כל אחד ואחת מאתנו, לחוות את אותה הרמוניה, את התחושה הזו שאין לי אישיות מפוצלת בין שמים לארץ, אלא שלמות ואחדות הן בחוויה הנפשית פסיכולוגית והן בעשייה הממשית בחיים.

שנה טובה ומבורכת.